אדם נטש כלב. למה?

במדינות רבות ננטשות חיות מחמד על ידי בעליהן. אם שפר מזלן - הן מועברות לעמותות ומקלטים, אך לעיתים הן נזנחות מחוץ לביתן וסובלות. זה קורה בעיקר לכלבים אך גם לחתולים, מכרסמים וציפורים. חלק ניכר מהחיות לא מוצאות בתים מאמצים חדשים - הן מבוגרות, חולות או סובלות מבעיות התנהגות. סופן הוא המתת חסד או מוות ברחוב או "בטבע".

כדי למצוא דרכים להקטין את מימדי התופעה, ניסו חוקרים להבין מדוע נוטשים אנשים את חיות המחמד שלהם? האם יש פרופיל של כלב שיינטש או גורמי סיכון לנטישה?

המחקרים בנושא התקשו באיסוף הנתונים משום שפעולת הנטישה כרוכה בקושי נפשי לבעלים הנוטשים, ורבים מהם לא ששים למסור פרטים על התהליך שקדם להחלטה או להסביר את מעשיהם. קשה עוד יותר, מן הסתם, ליצור קשר עם אנשים אלה לאחר שנפרדו מהחיה. התברר גם שבמעמד הנטישה, הבעלים אינם מציינים את הסיבה האמיתית בטפסים שהם ממלאים.

מי נוטש כלב?

במחקר אמריקאי מ-1984 (ארקו ודאו), שהתבסס על דיווחי הבעלים הנוטשים, עלה כי ב-27 אחוז מהמקרים הסיבה הייתה שינויים בסגנון חיים: מעבר דירה, גירושין וכו'; ב-26.4 אחוז מהמקרים היו אלה בעיות התנהגות של בעל החיים. שאר מקרי הנטישה, בשיעורים נמוכים בהרבה, נבעו מחוסר זמן לטיפול בחיה, יוקר הטיפול והזדקנות או מחלה של חיית המחמד. 

מחקר אחר מ-1998 (דיג'יאקומו ועמיתיו), מצא כי ישנם סיבות נוספות כמו אימוץ בלתי מכוון של החיה (קבלתה כמתנה או כ"ירושה"); חוסר הסכמה להחזקת החיה מצד מבוגר אחר במשפחה, בעיות בריאותיות של בני הבית; לחץ מצד בעל הדירה או ובעיות שמקורן בחיה עצמה, לרבות בעיות התנהגות.

בראיונות עם הנוטשים נמצא כי רובם חשו קושי רב למסור את החיה למקלט, ודיווחו כי ההחלטה התקבלה לאחר תקופה ארוכה (לעיתים גם שנים) של התלבטות – כאשר בסופו של דבר, הסיבות למסירה גברו על הקשר הרגשי אל החיה.

וולס והפר חקרו בשנת 2000 את הסיבות לנטישה בבריטניה. ממחקרם, שכלל 2806 כלבים נטושים ב- 14 מקלטים ברחבי בריטניה, עלה כי בעיות התנהגות היוו את הסיבה לנטישה ב-34 אחוז מהמקרים. הסיבה השניה לנטישה היתה הצורך בהקדשת זמן מעבר ליכולת הבעלים (28.2 אחוז מהמקרים). הסיבה השלישית שנמנתה היתה מעבר דירה או התנגדות של בעל הבית להחזקת חיה בדירה (12 אחוז).

מחקר משנת 1992 ניסה לשרטט את פרופיל הבעלים הנוטשים. התברר כי גורמי סיכון לנטישה מצד הבעלים הם גידול חיית מחמד בפעם הראשונה, או הבאת ילדים לעולם (בעיקר מצב כאשר הורים אימצו את הכלב "עבור הילדים").

אילו כלבים ננטשים?

מחקרים ניסו לשרטט פרופיל של הכלב שמועד להינטש. זה נעשה על ידי זיהוי המשתנים המאפיינים כלבים וחתולים שננטשו למקלטים. התברר שגורי כלבים (6-0 חודשים) ננטשים בשיעורים של 10 עד 26 אחוז מהמקרים, ככל הנראה כתלות במצב הסוציו-אקונומי באיזור הנחקר.

גודלו הפיזי של "הכלב הננטש" אינו אחיד במחקרים השונים, והדבר תלוי בפופולריות של גזעים באזור שנדגם (באופן כללי, ביישובים עירוניים – כלבים קטנים, ביישובים כפריים – כלבים גדולים יחסית).

המסקנות - כלב נמצא בסיכון גבוה יחסית לנטישה כאשר קיימים אצלו המשתנים הבאים: הוא אינו מסורס (או מעוקרת); הוא אומץ ללא עלות או בעלות נמוכה מאד; גילו בזמן האימוץ מעל 6 חודשים, והשקעת הזמן הנדרשת להחזקתו עלתה על ציפיות הבעלים בזמן או לפני האימוץ.

יש לכם כלב? אתם יכולים לעשות שינוי

http://www.dogs-behavior.info/

המאמר המלא פורסם בגיליון 42 של "חיות וחברה" - כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים