סקר: החייל המשוחרר מוכן לעבוד בבניין וחקלאות

ישראלים לא יסכימו להחליף עובדים זרים? תלוי בשכר. יותר מ-40% מהחיילים והחיילות המשוחררים יהיו מוכנים לעבוד בענף הבניין או החקלאות עבור שכר חודשי של 5,000 שקל ברוטו או פחות - כך עולה מסקר שהזמינה חברת עתיד השמה, שנערך על ידי חברת המחקר "אושיק רושינק אסטרטגיה".

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ הקריירה
  

לפי הסקר, 18% מהחיילים המשוחררים יהיו מוכנים לעבוד בחקלאות ובבניין, תחומי עיסוק הנחשבים בישראל לנחלתם הבלעדית של העובדים הזרים, במסגרת "עבודה מועדפת" המקנה מענק של 8,800 שקל - תמורת שכר חודשי של 4,000 שקל בלבד. 23% יסכימו לעבוד בתחומים אלו עבור 5,000 שקל, 23.5% תמורת 6,000 שקל, 10% תמורת 7,000 שקל ו-8% עבור 8,000 שקל. רק 17.5% מהחיילים המשוחררים אמרו שגם תמורת 8,000 שקל בחודש - לא יעבדו בתחום.

"ממצאי הסקר מלמדים על כך שהחיילים המשוחררים אינם בוחלים גם בעבודות המשויכות בסטריאוטיפ הישראלי לעובדים הזרים, נתון מפתיע בהתחשב בכך שמדובר בבני דור ה-Y, שיש לו תדמית של דור מפונק", אמר ל-ynet מנכ"ל עתיד השמה, משה ויצמן.

המין היפה מוכן להתפשר

מהממצאים עולה שהחיילות משוחררות יסכימו לעבוד בתחומי החקלאות והבניין בשכר נמוך יותר מהחיילים המשוחררים: בעוד 50% מהחיילות יסכימו לעבוד במשכורת של 5,000 שקל לחודש בענפים אלו - רק 25% מהחיילים הגברים יסכימו להסתפק במשכורת דומה. עם זאת, 50% מהחיילים הגברים יסכימו לעבוד בענפים אלו תמורת 6,000 שקל בחודש (כולל אלו שהסכימו לעבוד בסכום נמוך מזה).

אך כמה באמת מרוויח עובד בניין? לדברי סמנכ"ל הכספים בהתאחדות הקבלנים, איציק גורביץ, שכר ברוטו של עובד בניין מתחיל לפי ההסכם הקיבוצי הוא מינימום 4,350 שקל לחודש עבור משרה מלאה. עם זאת, לדבריו, יש מחסור בפועלי בניין, לכן השכר המוצע גבוה הרבה יותר.

גורוביץ מוסיף שהתאחדות הקבלנים, יחד עם גופים נוספים כמו ההסתדרות, משרד התמ"ת ומשרד הביטחון, מפעילים פיילוט להכשרת חיילים משוחררים שאמורים להחליף את העובדים הזרים באתרי הבנייה. התוכנית מאפשרת לחיילים משוחררים תשלום של 6,000 שקל בחודש בזמן תקופת הכשרה של 6 חודשים, כשלאחר מכן המשכורת עולה ל-8,000 שקל.

עוד עולה מן הסקר שרוב מוחלט מבין החיילים המשוחררים מודע לגובה שכר המינימום - 3,850 שקל, אך רק 27% יהיו מוכנים לעבוד בעבודה כלשהי עבורו. יותר מ-70% יסכימו לעבוד עבור שכר של 4,850 שקל. בשכר של 5,850 שקל לחודש כבר 90% מהחיילים המשוחררים יסכימו לעבוד; כל הנשאלים אמרו שיסכימו לעבוד עבור שכר ברוטו של 6,850 שקל לחודש. גם כאן נשים מתפשרות יותר מגברים: מהנתונים עולה ששיעור החיילות שיסכימו לקבל שכר מינימום בעבודתן הראשונה גבוה ב-45% משיעור החיילים שמוכנים לשכר מינימום.

נראה שהדרישות של החיילים המשוחררים אינן בשמיים.

"שמע, מאוד קל לענות אבל הרבה יותר קשה לעבוד - אחרי הכל זו לא עבודה קלה. אני הצעתי לבן שלי לנסות להתקבל לתוכנית והוא צחק ואמר שלמרות ה-8,000 שקל בחודש הוא היה מעדיף להיות מלצר בהרבה פחות. גם מאלו שהתקבלו לתוכנית, מתוך הפיילוט של 50 החיילים רק 28 נשארו כעבור שנה", אומר גורביץ.

הרוב נשארו, וגם אם היו נשארים פחות עדיין הפועלים הישראלים עבדו אצלכם שנה.

"כל הכשרה כזו עולה 60 אלף שקל (שבאים מכיס הגופים המסייעים) כשעל הקבלן נופלת עלות השכר המינימלית לפי ההסכם הקיבוצי (4,350 שקל לחודש). זה נשמע מעט אבל עד שהעובד לא מסוגל לעבוד לבד למעשה התרומה שלו רחוקה מלכסות את העלויות ואין שום ערבויות שיישארו בענף". 

ואצל עובדים זרים?

"עובדים זרים נשארים 5 שנים והם עובדים לפחות 211 שעות עבודה לחודש כדי לחסוך כסף ולהעביר לחו"ל בזמן הקצוב בארץ. חלקם, בעיקר הסינים, באו כבר ממקצוע הבנייה, וצריך להכשיר אותם בין חצי שנה לשנה. ההכשרה הכוללת (כולל עבודה עם ליווי - ג"ק) של העובדים הישראלים נמשכת שנה וחצי. בשביל שיהיה משתלם לי להעסיק עובד ישראלי הוא צריך לעבוד לפחות 3-4 שנים.

"זה גם לא נכון לומר שיש הרבה עובדים זרים בענף כי יש רק כ-6,700; זאת לעומת 130 אלף פועלים ישראליים בענף. הבעיה היא שהזרים בדרך כלל עובדים בעבודות הרטובות - עבודות השלד (שהן קשות יותר - ג"ק) - בעוד הישראלים מתעסקים יותר בעבודות היבשות כגון בעבודות הגימור שמתבצעות על ידי הישראלים. הבעיה היא שאין הרבה ישראלים שמוכנים לעבוד בשלד ובלי שיש לי עובדים בשביל זה, שזה הבסיס, אין לי מה לשכור עוד עובדים לעבודות היבשות".

אז כמה עובדים חסרים בענף?

"10,000 עובדים בעבודות השלד, שבעצם יביאו ליצירת עוד 40 אלף משרות בעבודות היבשות. אם זה לא תורם לתעסוקה אני לא יודע מה כן".

הפיילוט מסייע לכם למצוא עובדים מתאימים?

"יש הרבה דרישה מצד הישראלים להיכנס לפיילוט, ובוודאי מצד הקבלנים. הבעיה היא שלפני לא מעט שנים הפסיקה המדינה את התמיכה בהכשרות עובדים לבניין והחלה להסתמך על עבודה זרה ועל המגזר הפרטי בלבד. את הפירות הבאושים אנו אוכלים כעת".

התוכנית מסמנת מפנה בתפיסת המדינה את תפקידה בענף?

"מסתמנת הבנה חדשה של התחום אבל חסר תקציב, חסרים מקומות פיזיים להכשרה וחסרה הכוונה - המדינה צריכה לדאוג להכשרה של כל מי שמעוניין בכך וגם לשפר את התדמית של עבודה בתחום. כמובן שזה עולה כסף אבל יפתור את ההסתמכות על עבודה זרה ויצמצם אבטלה באוכלוסיות ייעודיות. זה משפיע על כולם כי כל עוד אין תחליף לעובדים הזרים והפלשתינים האזרחים ישלמו יותר כי יהיו פחות דירות בבנייה וכך אלו שכן ייבנו יעלו יותר כסף, וזה גם משפיע על השוכרים שנאלצים לשלם יותר".

החיילות יותר מעוניינות ללמוד

אומנם לפי הסקר לעיל 48% מהחיילים המשוחררים יעדיפו להתחיל לעבוד בשנה לאחר השחרור (כולל משרות חלקיות וזמניות) אך יש גם העדפות אחרות: 23.5% יעדיפו להתחיל ללמוד, כששיעור החיילות המשוחררות גבוה יותר מזה של החיילים. כ-16.5% מתכננים על טיול ארוך בחו"ל.

החיילים המשוחררים גם החלטיים פחות מהחיילות המשוחררות: השיעור הכולל של אלו שאמרו שהם אינם יודעים מה יעשו בשנה הקרובה או שאין תשובה הקולעת לרצונם עמד על 12% בלבד - אך שיעור החיילים הגברים שבחרו תשובה זו היה כמעט כפול מזה של החיילות.

מיטל וינשטוק, מנהלת תחום שירות לקוחות ומכירות בעתיד השמה: "בקרב אלו שהצהירו שהם מעוניינים לעבוד בשנה לאחר השחרור יש העדפה ברורה לתחום השירות והמכירות - כ-24% מעוניינים לעבוד בתחום (כולל את אלו שאמרו שבכוונתם לעבוד בחו"ל, כשגם שם מדובר בעיקר בתפקידים מכירתיים כגון דוכנים - ג"ק)". נציין עם זאת, שהודות להתאוששות הכלכלית, רבים מהצעירים אינם מסתפקים במה שמציעים בתחום והביקוש עולה על ההיצע. 

ומה תחומי הלימודים המועדפים בקרב החיילים המשוחררים שאמרו שבכוונתם להתחיל ללמוד בשנה לאחר השחרור? הנדסה נמצאת בראש הרשימה, יחד עם רפואה. במקום השני - כלכלה חשבונאות וניהול יחד עם חינוך הוראה ועבודה סוציאלית. במקום השלישי עריכת דין כמו גם לימודי פיזיקה, ביולוגיה וכימיה; תקשורת ומדעי ההתנהגות הם הבאים ברשימה; במקום החמישי מדעי המדינה היסטוריה ומזרחנות, במקום השישי לימודים לא אקדמאיים. עם זאת, נציין שקרוב ל-28% מהנשאלים בחרו "תחום אקדמי אחר" כתשובה.  

הסקר נערך באינטרנט, ובוצע בקרב מדגם אקראי מייצג של 200 חיילים משוחררים (עד שנתיים אחרי השחרור), אשר טרם החלו ללמוד במסגרת אקדמית.