יש אישור עקרוני למשכנתא מהבנק - אז מה?
בתביעה שהוגשה נגד בנק לאומי למשכנתאות נטען כי הבנק סירב להעמיד הלוואת משכנתא, למרות שהעניק אישור עקרוני לעשות כן. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה ופסק כי אישור זה אינו מהווה התחייבות
אישה שביקשה לרכוש נכס טענה, כי למרות שקיבלה אישור עקרוני למשכנתא מבנק לאומי למשכנתאות, סירב הבנק להעמיד לה הלוואת משכנתא, דבר שגרם לה נזקים. בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי אישור עקרוני אינו מהווה התחייבות מצד הבנק למתן משכנתא.
התובעת ואמה היו דיירות מוגנות במגרש בתל אביב. התובעת טענה, כי ביקשה לרכוש את הזכויות בנכס בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת של אמה. לשם כך היא פנתה לבנק לאומי למשכנתאות טרם החתימה על הסכם המכר, בבקשה לקבל אישור עקרוני לקבלת משכנתא.
לטענתה, היא העבירה באותו מועד לבנק מספר אישורים וביניהם אישור עורך דינה, בו כתוב מפורשות כי הבית ימכר לתובעת כשהוא תפוס על ידי דיירת מוגנת - אמה. התובעת טענה, כי קיבלה את האישור העקרוני ובהסתמך על כך, חתמה על הסכם לרכישת הנכס, אך כאשר היא פנתה שוב לבנק, נמסר לה, כי ההלוואה לא תאושר אלא גם אם אמה תחתום על הסכם הרכישה.
משסירבה לכך, סירב הבנק להעמיד לה את ההלוואה, והיא נאלצה לבקש הלוואה מסחרית חלופית. כתוצאה מכך נגרמו לה עוגמת נפש והוצאות שונות. בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב נגד הבנק, דרשה האישה פיצוי של 20 אלף שקל.
הבנק טען מצידו, כי התובעת ביקשה הלוואת משכנתא, אך לאחר שהתברר כי הרכישה היא בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת של אמה - סירב להעמיד לטובתה את ההלוואה המבוקשת.
עוד נטען מצד הבנק, כי למרות סירוב זה, התובעת פנתה לסניף אחר מבלי שהודיעה כי כבר "סורבה" ותוך שהיא מסתירה את העובדה כי הזכויות בנכס הנרכש כפופות לזכויות הדיירות המוגנת של אמה. על פי הבנק, בשלב זה קיבלה התובעת את האישור העקרוני ואף חתמה על מסמך לפיו אין במסירת המידע או במסמכים של הבנק משום התחייבות כלשהי של הבנק להעניק את ההלוואה.
עוד טען הבנק, כי הסכים להעמיד לתובעת הלוואה בכפוף לכך שגם אמה תחתום על הסכם המכר, אך היא סירבה לכך.
הלווה לא הסתמכה על האישור העקרוני
השופטת לימור ביבי-ממן דחתה את התביעה וקבעה, כי התובעת לא הוכיחה כי חתמה על ההסכם לרכישת הזכויות בנכס לאחר שקיבלה אישור עקרוני מהבנק ובהסתמך על אישור זה. כן נקבע, כי בכל מקרה, אישור עקרוני לקבלת משכנתא אינו מחייב את הבנק לתת את המשכנתא בפועל.
"אישור עקרוני מהווה הליך שלא בהכרח מחייב, המעניק ללווה פוטנציאלי- מושג ראשוני על גובה ההלוואה שבאפשרותו לקבל מהנתבע... והמותנה בהעברת מסמכים נוספים לבדיקת הבנק" כתבה השופטת.
השופטת פסקה, כי הבנק סירב לתת לתובעת את ההלוואה לאחר שעיין במסמכים שהוגשו לו ומצא כי מצב הדברים אינו לשביעות רצונו. עוד נקבע, כי התובעת חתמה על מסמך בו היא מצהירה כי הבנק אינו מתחייב למתן המשכנתא ולכן מושתקת מלטעון אחרת.
השופטת אף ציינה, כי העובדה שהתובעת לא בדקה אפשרויות לקבל משכנתא מבנק אחר תמוהה בעיניה, ולמעלה מן הצורך הוסיפה כי התובעת לא הוכיחה את סכום תביעתה - 20 אלף שקל בגין הנזקים להם טענה. לפיכך התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לבנק הוצאות משפט של 500 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
