שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ראש הכולל בבר-אילן: חילוני מגלה כאן את התורה

    27 אלף סטודנטים התחילו השבוע את הלימודים באונ' בר-אילן. האם היא רואה את עצמה עדיין אוניברסיטה דתית? איך מסתדר בה החילוני ובוגר הישיבה הדתי? והאם נכון לעשות אקדמיזציה לטקסט תורני? הרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה במוסד מציג את משנתו

    בישראל יש עשרות מוסדות אקדמאים, אבל רק אחד מהם שם לעצמו למטרה לא רק ללמד, אלא גם לחנך. חינוך הוא אינו מושג מקובל במוסדות להשכלה גבוהה, וזאת מתוך הנחה שהסטודנטים המגיעים למקום הם אנשים בוגרים שמישהו כבר חינך אותם לפני כן. באוניברסיטת בר אילן מאמינים שחינוך זה לא עניין של גיל. זוהי האוניברסיטה הראשונה אולי גם היחידה ששואפת לקדם את המדע והמחקר בתחומי התרבות היהודית.

     

    היא הוקמה כאוניברסיטה דתית שרואה בעקרונות היהדות תשתית חשובה לפעילותה. ככזו היא מחייבת את תלמידי התואר הראשון בלימודי יסוד ביהדות בהיקף של רבע ממכסת הלימוד, בתוכה פועלת הפקולטה הגדולה בעולם למדעי היהדות, מרכזי מחקר בתחומי היהדות, היא פיתחה את פרויקט השו"ת ובתוכה פועלים שני בתי מדרש לגברים ולנשים. השבוע כ-27,000 סטודנטים התחילו בה את שנת הלימודים האקדמאית. חלק מהם אולי יצאו גם מחונכים. 


    דתיים וחילונים. הילכו שניהם יחדיו?

     

    "אוניברסיטה נחשבת כדתית מכמה היבטים" אומר הרב שבתאי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטה, "האחד, שהסטודנטים בה מקיימים אורח חיים דתי וזה בא לידי ביטוי גם בהתנהגותם ברשות הרבים, ההיבט השני - שמרצים הם דתיים והיבט השלישי הוא בתפיסת המורשת היהודית שקיימת במקום".

     

    הייתי אומרת שהיום קיים בעיקר ההיבט השלישי, לא?

     

    "נכון שהיום יש בקמפוס סטודנטים מכל הסוגים, שומרי יותר ופחות מצוות. זהו קמפוס מעורב וכך גם ציבור המרצים. חלק גדול המרצים הם אנשים בעלי תודעה יהודית חזקה וזה תורם לנקודת הכובד. היה אולי צריך למשוך לכאן את הדתיים המבריקים שברחו לחו"ל ולנסות ללכד אותם סביב הרעיון המסורתי של בר אילן, אבל קיימת באוניברסיטה תפיסה שהמורשת היהודית איננה מיועדת לדתיים בלבד. זוהי מורשת שחיונית לקיומנו, ואם נתנתק ממנה, נתנתק מהשורש ואז נתייבש".

     

    קצת קשה להכיל תפיסה אידיאולוגית-דתית על ציבור שלם שבא לכאן רק כדי לקבל תואר אקדמאי ?

     

    "זו אוניברסיטה שמנסה לחנך. היא לא פונה רק אל השכל, אלא גם אל הלב ואל ההכרה וזה האופי המיוחד שלה. המסר שעובר כל הזמן הוא חשיבותה של המורשת היהודית. וכל הזמן , תוך כדי, לא דוחים אף אחד. לא אומרים לאף אחד בגלל זה אתה לא יכול ללמוד כאן, אלא אומרים אנחנו אוניברסיטה שהתורה עניין מרכזי בה, בוא ותראה. בבר אילן את התפיסה הזו נושמים באויר".

     

    אקדמיזציה של התורה - חילול הקודש?

    המורשת היהודית אינה בלעדית בבר אילן לבית המדרש, אלא נלמדת במרץ באופן אקדמי בפקולטה ליהדות, תוך אקדמיזציה מובהקת של טקסטים שנחשבים לפי תפיסתה של האוניברסיטה למקודשים. הגישה המדעית לספרי קודש אינה מקובלת על כולם ויש הרואים בה חילון וחילול של כתבי הקודש.

     

    "מקצועות קודש חשוב ללמוד, ולכן אני לא נגד לימוד כל שהוא", מבהיר הרב רפפורט, "תמיד עדיף ללמוד מאשר לא ללמוד. הבעיתיות בלימוד האקדמי, היא כאשר הוא מקבל התייחסות שאיננה מאמינה. כשהמלמד רואה בזה משהו שאינו נוגע אליו ולא כעל דבר שבקדושה שנתן לנו בורא עולם. לימוד תורה הוא לימוד שעובר מדור אל דור, ואנחנו חוליה בשרשרת, מי שאינו מאמין בשרשרת, אז מה הוא מעביר? יש אנשים שאינם מגדירים את עצמם מאמינים, אך מזדהים עם המורשת, אבל מי שאינו מאמין שזה שלו, והוא אינו עוסק בלימודי קודש אלא בחקר טקסטים לי יש בעיה עם זה. מאידך אין לי בעיה להשתמש בכלים שפותחו באקדמיה מתוך גישה מחקרית טהורה לצורך לימודי קודש".

     

    קמפוס דתי או חילוני? 

    קוראים לבר אילן אוניברסיטה דתית, אבל מי שמסתובב בקמפוס לא יבחין בכך. רבים מהסטודנטים אינם דתיים.

     

    "הקמפוס בהחלט איבד מהצביון שהיה לו בהתחלה. אבל זה קשור לאיך שאנחנו מגדירים את עצמנו. ברור שאדם דתי יכול להרגיש יותר נח במקום בו כולם נראים כמוהו, והוא לא יראה בו מישהו שונה שיפריע לו או יכעיס אותו, אבל אז אני מפסיד את אותו אדם שהוא אינו דתי, אך הוא אחי ובשרי.

     

    "אולי הדבר הנכון הוא דווקא להגיד לו 'בוא לכאן', כאן יש סיכוי שתלמד משהו על המורשת שלך, דבר שהוא לא ילמד במקום אחר. אז נכון שהקמפוס לא נראה היום כמו שהיה בעבר, ואין ספק שזה יכול להיות בעייתי. אבל כיהודי, שיש לו תפקיד כלפי עם ישראל, אנחנו צריכים לעשות את השיקול הרחב ולשאול את עצמנו מי יותר חיוני שיהיה פה? אדם חרדי, שהיה נחמד שהיה מחזק את הצביון של המקום, אבל אם הוא לא פה לא יקרה לו כלום - או חילוני שיגיע לכאן וישמע שיש תורה לעם ישראל, ואז אולי משהו יזוז אצלו. שלא יבואו חרדים - זה מחיר מסוים ומשמעותי שהאוניברסיטה משלמת, אבל כששוקלים את זה אחד מול השני לא הייתי משאיר את החילונים בחוץ".

     

    מי קהל היעד?

    העובדה שהאוניברסיטה מעורבת ויש בה בנים ובנות, דתיים וחילונים מהווה בהחלט אתגר ובעיה עבור בחור דתי. מי שמגיע מישיבה בא למעשה מבועה שבא הוא יכל להרגיש חופשי. הנקודה היא שהאוניברסיטה לא מחליפה את הישיבה מבחינת האווירה החברתית. היתרון של האוניברסיטה הוא שיש בה את המכון הגבוה לתורה שבה הבחורים יכולים לנשום לרווחה ולא לשמור על עינהם".

     

    אז אם האוניברסיטה לא משאירה אותם בחוץ, אבל גם רוצה את הציבור הדתי, מי קהל היעד שלה?

     

    "קהל היעד הם אנשים עם רקע של אמונה, אבל זה לא מוציא את האנשים שכרגע לא מאמינים. הנחת העבודה שלי שכל יהודי אמור להאמין במורשת. ולכן אף על פי שאני רואה באוניברסיטה הזו מקום שאמור להצמיח את ההנהגה של הציונות הדתית בכל התחומים, אני לא בטוח שהיא מורכבת רק מאנשים שהרקע שלהם הוא דתי. זה הרבה יותר רחב מזה, כי כל אדם יהודי שחופרים בעברו יש רקע מאמין, זה שזה לא קיים בדור הזה לא נורא, לכן קהל היעד הם כל האנשים שפתוחים למסר של המורשת היהודית".

     

    אתה עומד בראש בית מדרש שמנסה לשלב בתוך חיי האקדמיה הלוחצים גם לימוד תורה, זה אפשרי?

     

    "הלימוד בבית המדרש שלנו באמת מחייב מאמץ אדיר מצד הסטודנטים שלנו, שיש להם זמן מועט. המאבק שלהם למצוא זמן ללמוד תורה הוא מרגש בעיני. הרבה מהם רואים ברכה בלימוד שלהם יותר מאלה שלומדים יום שלם, כי כל שעה שהם כאן המחיר שלה הוא מחיר אדיר".

     

    בשנים האחרונות עלו קריאות נגד השכלה גבוהה לבנות בטענה שזה מוביל לרווקות מאוחרת, כי בת שהיא משכילה מדי תתקשה למצוא חתן.

     

    "יש פה תרבות של יהודי אשכנז, שתמיד העמידה את הנשים בקו של פרנסה ועשיה. הרבה נשים היו דמויות חשובות במשפחה,

     ולכן השכלתן אינה מהווה בעיה, כל עוד זה אינו עומד בניגוד להלכה ולתורה. אם זה לימוד שהולך עם דרך ישראל, הרי זה לברכה, ואני לא רואה בזה צל צילה של בעיה. עיני לא צרה בכך שנשים מתקדמות ומצליחות ומגיעות לעמדות כח".

     

    אוניברסיטת בר אילן היא אחד המוסדות עם קצב הגידול הגדול ביותר. בכל זאת הרב רפפורט היה מוסיף עוד משהו. "אני חושב שהחיסרון הגדול של דורנו זו הבורות שנובעת מחוסר חשיפה לתורה", הוא אומר, "זו אינה בורות של חוסר ידיעה, אלא מתוך הכרה שזה יהיה לי קשה. אני חושב ששונאי ישראל האשימו אותנו בהרבה דברים, אבל אף פעם לא בטיפשות. עם ישראל הוא עם חכם. אני חושב שצריך לפתח את תחום התורה והאמונה והמורשת ולא רק ללמוד אותם. יש לנו מחויבות להוריש לדור הבא משהו עשיר יותר ממה שקיבלנו. העובדה שיש כאן תחומי ידע שונים מאפשרת לנו להעשיר את מה שיש לנו ואסור לנו להתחמק מעבודה זו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב שבתי רפפורט
    צילום: באדיבות אונ' בר אילן
    מומלצים