זוכי הנובל: על הקשר בין דייטים לתעסוקה

פרס נובל בכלכלה הוענק היום לשלושה כלכלנים - פיטר דיאמונד מ-MIT, דייל מורטנסן מ-NORTHWESTERN וכריס פיסרידיס מ-LSE - על עבודותיהם בתחום של שווקים עם חיפוש. מהן עבודותיהן של כלכלנים אלו ומדוע הן חשובות?

מיהם חתני נובל הנוספים ל-2010?

• פרס נובל לפיסיקה ניתן למגלי הגרפן
• נובל בכימיה: תגובות פחמן המערבות פלדיום
• זוכה פרס נובל לרפואה: ממציא הפריית המבחנה
• מריו ורגס יוסה זכה בפרס נובל לספרות
• חתן נובל לשלום 2010: מתנגד משטר סיני כלוא
  

העבודות הללו מתייחסות לעובדה שיש שווקים בהם לא קונים את המוצר מהמדף אלא יש לחפש אותו. בפרט בשוק העבודה, פירמות לא לוקחות עובדים "מהמדף" ועובדים לא מוצאים עבודה "על המדף". נדרש תהליך האורך זמן והכרוך בעלויות שבו צד אחד מחפש את הצד השני.

תהליך חיפוש זה הופך את השווקים הללו לשווקים בהם יש "חיכוך" - אין התאמה מיידית בין עובדים לעבודות. לפיכך בכל רגע נתון יש עבודות ללא עובדים ועובדים ללא עבודות. במילים אחרות, במשק יש בו זמנית משרות פנויות ועובדים מובטלים.

גם "שוק הנישואין" עובד כך - יש פנויים ופנויות ולוקח זמן עד שנמצאים הזיווגים. בכל רגע נתון יהיו גברים פנויים ונשים פנויות שיעסקו בחיפוש פרטנר. מובן שלאורך זמן זהותם תשתנה - יהיו כאלו שימצאו את בן או בת הזוג ויצאו ממאגר המחפשים, ויגיעו מחפשים חדשים. שווקים אחרים הניתנים לתיאור כזה הם שוק הדיור, שוק האשראי ועוד.

מדוע יש יותר מובטלים ממשרות פנויות?

זוכי הפרס כתבו מודלים המתארים את התהליכים הללו ובפרט את החלטות הצדדים (פירמות ומובטלים) ואת הדינמיקה שנוצרת. מודלים אלו עונים על שאלות כגון: מדוע שיעור האבטלה הוא ברמה מסויימת? מדוע יש כעת יותר מובטלים ממשרות פנויות? כיצד מדיניות ממשלתית, כמו מתן דמי אבטלה או סבסוד מעסיקים, משפיעה על פתיחת משרות פנויות ושינויים ברמת האבטלה?

המודלים הללו מניחים שכל המשתתפים בשוק הם רציונליים ולוקחים בחשבון את העתיד בבואם להחליט על חיפוש עבודה או על קבלה של עובד או על הסכמה לעבוד. כך, למשל, עובד עשוי לדחות הצעת עבודה אם הוא מאמין שהמשך החיפוש יניב עבודה בשכר גבוה יותר. לפיכך המודלים לוקחים בחשבון שיקולים של עלות ותועלת ואת העובדה שדברים משתנים עם הזמן. כך הם גם לוקחים בחשבון שייתכן פירוד - העובד והמעביד ייפרדו בשלב כלשהו.

הממשלה יכולה לעודד מובטלים לחפש עבודה

מדוע יש לכל זה חשיבות? מודלים אלו פותחו בעיקר בתחילת שנות השמונים. בכמעט שלושים השנה שחלפו הסתבר שיש לצורת הסתכלות זו חשיבות רבה בהבנת תופעות כלכליות נוספות כגון אופן קביעת השכר, הסבר מחזורי העסקים במשק (מדוע התוצר עולה ויורד סביב מגמת הצמיחה), ואפילו תופעות של אינפלציה ומחירי מניות.

ההכרזה על הזכייה, הבוקר

המודלים הללו גם מצדיקים סוגים מסויימים של התערבות ממשלתית. בשווקים כאלו ייתכן מצב לא יעיל בו יש מעט מדי מחפשים או שהמחפשים אינם נוקטים בחיפוש הרצוי. למשל, ייתכן מצב שכולם פסימיים, אינם מחפשים ו"יושבים בבית". עם עידוד ממשלתי הם יתעשתו, ייצאו לחפש וכך גם יאפשרו לצד השני למצוא אותם. הממשלה יכולה על ידי מיסוי וסבסוד או על ידי שיפור האינפורמציה הזמינה למשתתפי השוק לווסת את השוק כך שיפעל בצורה יעילה יותר.

האם לנגד עיניהם של מעניקי הפרס היה המשבר הכלכלי הגלובלי, שפגע קשות בשוק העבודה במדינות רבות בעולם? התשובה היא כן ולא. שוק העבודה אכן זוכה בימים אלה לתשומת לב רבה על רקע המיתון הגלובלי, ועבודותיהם של חוקרים אלה סייעו רבות כדי להבין כיצד מתנהל שוק זה. מנגד, המועמדות של שלושת החוקרים נשקלת כבר שנים רבות, עוד לפני המשבר.

ולבסוף, הנקודה הישראלית והאישית. שלושת הזוכים ביקרו מספר פעמים בישראל והם בקשרי ידידות ועבודה עם מספר כלכלנים ישראלים, וביניהם החתום מטה. מורטנסן ופיסרידיס נטלו חלק פעיל בכנס אקדמי שערכתי במימון בנק ישראל ומשרד התמ"ת במשכנות שאננים בירושלים ביוני 2009, בו הציגו את עבודותיהם האחרונות. בחודש יוני האחרון אף הוענק לדיאמונד תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

הפרס שניתן היום מהווה הכרה ראויה בתחום מחקר שיש לו השלכות רבות ומגוונות ובחוקרים שהם יצירתיים, שקדנים ובעלי נשימה ארוכה - שלושתם מצויים בתחום למעלה מ-30 שנה וגם בגיל מבוגר הם פעילים ונלהבים כפי שהיו בתחילת דרכם.