שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חתמת על הסכם גירושים - האם אין דרך חזרה?

    ביהמ"ש דוגל בעיקרון שהסכמים צריך לכבד. אבל לעתים ניתן לפתוח את ההסכם מחדש, אם אחד הצדדים חש שנעשה לו עוול והחתימה על ההסכם היתה לאחר הפעלת לחץ, או הטעיה

    אין ספק שסכסוך גירושים הוא אחד הקשים והכואבים ביותר, והדרך הראויה לסיימו היא על ידי הסכם פשרה. אבל מה קורה ברגע שאחרי? האם יש אפשרות להתחרט, או לבטל את ההסכם מסיבות שונות?

     

    העיקרון העומד לנגד עיני בית המשפט הוא שהסכמים צריך לכבד, ואיתם גם את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לסכסוך. גורם בעייתי נוסף הוא שהואיל ומדובר בהסכם גירושים, חלק נכבד ממרכיבי ההסכם, כלומר, הגט עצמו, מבוצע בסמוך לחתימה על הסכם הגירושים. כך נוצר מצב שפעמים רבות מי שמבקש לבטל את ההסכם כבר קיבל חלק ממה שצוין בו.

     

    הסכמי ממון וגירושים נערכים בכתב, ויש חובה לאשר אותם בפני בית המשפט, כשמאחורי האישור עומדים שני עקרונות: מניעת חזרה מההסכם, והצורך לתת לו תוקף לצורך מימושו בהוצאה לפועל. מטרה נוספת, ייחודית לסכסוך בין בני זוג, היא להבטיח שלא הופעל לחץ בלתי הוגן, ניצול לרעה או אי הבנה של מי מהצדדים.

     

    במהלך אישור ההסכם בודק בית המשפט שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית, כשהם מבינים משמעותו ותוצאותיו. לאור בדיקה זו של בית המשפט, מי שרוצה לבטל הסכם ממון בטענות של פגם ברצון, צפוי להתמודד עם נטל לא קטן.

     

    אבל בכל זאת אפשר לבטל הסכם ממון אם נפלו פגמים חמורים בכריתתו, שעיקרם פגיעה ברצונו החופשי של אחד מהצדדים, כגון הטעיה, תרמית, עושק וכפייה. התביעה לביטול ההסכם תוגש לאותה ערכאה שאישרה את ההסכם, אלא אם כן מדובר בטענות על פגמים בהליך השיפוט או באישור ההסכם, ואז יש להגיש ערעור על פסק הדין לערכאת הערעור.

     

    הוא היה מוכן להתחייב לכל דבר, רק שתישאר

    גם בימינו, פעמים רבות האשה היא זו שמהווה את הצד החלש במסגרת הליכי הגירושים, והגבר זה שמחזיק ברוב הזכויות עלה רכוש ואת "המפתח לחופש" – הגט המיוחל. אבל כשבית המשפט ידון בתביעה לביטול הסכם, הוא יבדוק לגופו של עניין בכל מקרה ומקרה את נסיבותיו ואם נפלו פגמים בכריתת ההסכם.

     

    לפני כמה שנים נדונה תביעה בפני כבוד השופטת טובה סיוון מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. התביעה לביטול הסכם הוגשה על ידי גבר, איש עסקים, שחתם על הסכם גירושים עם אשתו. השניים התגרשו כשלושה שבועות לאחר אישורו של ההסכם, כשעד אז היו נשואים כחמש שנים, ואף היו בקשר כמה שנים קודם לכן, גם בתקופה בה היה הגבר נשוי לאחרת, ולהם בן משותף. 

     

    הקשר עבר תהפוכות רבות, כשהבעל לא היה מסוגל לשאת את הפרידה והיה מוכן לכל התחייבות כספית בשביל הסיכוי שישובו לחיות זה עם זו. במסגרת הקשר נחתמו כמה הסכמים, כשהרביעי אושר על ידי בית המשפט, ואם נתמצת אותו בצורה פשטנית, נקבע בו שלאשה הזכויות ולגבר החובות.

     

    בנוסף, הגבר התחייב לשלם לאשה 10,000 שקלים כל חודש לכל ימי חייה, ועוד 5,000 שקלים לחודש כדמי מזונות לבנו. פרט לכך, טרם אישור ההסכם טרחה האשה להעביר לחשבונה שני מיליון שקלים מחברה שהיתה בבעלות בעלה, בהיותה מורשת חתימה בחשבון.

     

    האשה הכתיבה את תנאי ההסכם, בעוד הבעל לא היה מיוצג. חוות דעת של פסיכולוג שהוצגה לבית המשפט סברה שהבעל סובל מחרדת נטישה ולא האמין שההסכם "יתפוס". בית המשפט קיבל את העובדה שהגבר סבל מחולשה רגשית ושכלית, שהאשה ידעה עליה וניצלה אותה, כולל מתן תחושה שיש סיכוי שישובו לחיות יחד, ובכך אף הטעתה אותו.

     

    בית המשפט קבע שתנאי ההסכם גרועים במידה בלתי סבירה עד כדי כך, שהם נוגדים עקרונות של מוסר וצדק חברתי, וביטל את ההסכם, תוך שהוא מחייב את האשה להשיב לגבר את הכספים שקיבלה. פסקי דין דומים ניתנו גם במקרים בהם האשה היתה תלותית בבעל וחל ניצול של מצבה שגרם לפגם מהותי ברצון בהתקשרות בהסכם.

     

    משמורת ומזונות ניתנים לפתיחה מחדש

    מהמקרים האלו אפשר להסיק שבית המשפט ידון בכל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו, בפרט כשבסכסוכי גירושים אחד הצדדים יהיה מוכן לפעמים לוותר בצורה משמעותית על זכויות המגיעות לו, כדי לקנות את חירותו ולהתגרש.

     

    בבית המשפט המחוזי בתל אביב ישב שנים רבות השופט המוערך חיים פורת, שפסקי דיניו מצוטטים עד היום: "אין הסכם גירושים 'מקובל' על פיו ניתן להשוות הסכם אחר ולומר עליו שאינו מקובל. בדיני משפחה וסכסוכים במשפחה, הפחות מקובל בסוגיות אחרות יכול להיות היותר מקובל או היותר סביר" (ה"פ ת"א1012/85, פלונית נ' אלמוני).

     

    מעבר לכך, יש שתי סוגיות שניתן לפתוח בכל עת, בנסיבות המתאימות: משמורתם של הילדים והכרוך בכך, כגון הסדרי ראייה, ודמי המזונות. במשמורת קיים עקרון טובת הילד, ומזונותיו של הקטין אמורים לאפשר למלא את צרכיו. אלו סוגיות לגביהן אפשר להגיש תביעה לשינויים בהתאם לשינוי בנסיבות. בפועל, לא מדובר בתביעה שדורשת לבטל את ההסכם, אלא מוגשת כשחל שינוי נסיבות מהותי.

     

    אם כן, הסכמי ממון וגירושים ניתנים לביטול, אבל לצורך כך יש להוכיח שנפל פגם חמור בעת עריכתם, ושההסכם לא נעשה מרצון חופשי של אחד מהצדדים. זה לא פשוט – אך אפשרי.

     

    עו"ד מיכל דבירי-רוזנבלט מנהלת פורום משפחה בפורטל "משפטי"

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לפעמים מתרחש ניצול לרעה של המצב
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים