הנשיא פרס: "נפרדתי מרבין בנשיקה"
נשיא המדינה, שמעון פרס, סיפר על היום ההוא - 4 בנובמבר 1995. "בעצרת לא האמנו למראה עינינו. רבבות צעירים שאגו 'רבין, רבין'. 'שלום, שלום'", הוא סיפר. לאחר מכן שיחזר פרס כי שמע קולות עמומים ורק מאוחר יותר הודיעו לו שרבין נורה. על הזיכרון, אמר: "צריך להילחם בשיכחה. שיכחה כזו היא אויב האדם"
זוכרים את יצחק: אירועי הזכרון ליום השנה ה-15 להירצחו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, נפתחו הערב (יום ג') בטקס הדלקת "נר יצחק" בבית הנשיא בירושלים. הנשיא שמעון פרס דיבר על הידידות וגם על המחלוקת עם האיש שהכיר יותר מ-50 שנה. הוא סיפר על העצרת ב-4 בנובמבר 1995 ותיאר כיצד ראה את גופתו של רבין בבית החולים איכילוב. הטקס הועבר בשידור ישיר ב-ynet.
הנשיא פרס - שהדליק נר זכרון - פתח את נאומו בדיבר השישי: "ממרגלות הר סיני ועד מורדות כיכר רבין עומד צו אחד לאורך כל הדורות: לא תרצח. לא תרצח אדם. לא תרצח רעיון. הרצח הוא פשע שאסור במחילה או במחיקה. אסור שזרם הזמן או הפיחות או הזחיחות או העייפות יסיטו אותנו מצו זה. אנו עורכים ערב זיכרון מפני שצריך להילחם בשיכחה. שיכחה כזו היא אויב האדם. היא גם סכנה לדמוקרטיה".
פרס אמר כי רבין לא חשש מדרכו: "יצחק ידע שמנהיג אינו נח על זרי הדפנה של האתמול. הוא מנהיג לפי חזון. הוא ידע שבמציאות המהפכנית של היום, המתמהמה מסתכן. המעז מגיע למחוזות רחוקים וחזקים. יצחק לא חשש מהבאות. הוא ידע שאין מנוס מהן. יש לפגשן פנים אל פנים. להפיק מהן את הדרוש כדי לקיים את המחר, גם במחיר הגבוה של שערי היום. יצחק היה נחוש להתקדם לעבר השלום, גם ביודעו את הקשיים מבית ומחוץ".
על האווירה ערב העצרת בכיכר מלכי ישראל, ב-4 בנובמבר 1995 הוא סיפר: "העצרת אמורה היתה לבחון מידת התמיכה של מחנה השלום. היו לבטים. יצחק עצמו חש בגלי השנאה ההולכים ומשתוללים כנגדו. תמונותיו התנוססו כשכפיה על ראשו בפינות רבות בארץ. אפילו בביקור תמים במכון וינגייט, נתקל בקריאות בוז נגדו. כמעט בהתפרצות פיזית כלפיו. כלפי איש שכולו פטריוט. שכולו ביטחון. שכולו שלום. שכולו מסירות לעם. כנגד מנהיג אמיץ המקבל הכרעות קשות, מרות כלענה. ביודעו שגם שלום שאינו שלם - עדיף על היעדרו. ערב העצרת סיכמנו שנעלה לבימה ונרד ממנה יחד. זו הייתה הכרזת אחדות אמיתית מול אלימות משתלחת".
נשיא המדינה, שמעון פרס, בטקס (צילום: נועם מושקוביץ)
"לא האמנו למראה עינינו"
הנשיא פרס ליד דליה ויובל רבין (צילום: נועם מושקוביץ)
"על פניו היתה נסוכה שלווה"
אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין מצוינים השנה כשברקע דיון נוקב על משמעותם עבור הציבור הישראלי בשנת 2010. לפי
סקר ynet-יסודות, רוב הציבור היהודי בארץ סבור כי אין לחייב את אזרחי המדינה להתאבל על רצח ראש הממשלה לשעבר. 57% אמרו כי אין צורך להטמיע את הנושא משום ש"במידה שהאזרחים לא מרגישים את הכאב לבד אין צורך לחייב אותם להתאבל".
האירועים נערכים גם כשברקע התביעה לזכות רטרואקטיבית את מרגלית הר-שפי, חברתו של הרוצח יגאל עמיר, שהורשעה באי-מניעת רצח רבין ונידונה לתשעה חודשי מאסר. היוזמה הזו נקברה שלשום במשרד המשפטים.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
