שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האיש הכי נחמד ברוק'נרול
    מפגן ה"חיים שכאלה" בבארבי בתל אביב לכבוד יום הולדתו החמישים של דן תורן, הוכיח שהוא חיוני לרוק הישראלי לא פחות ממבצעיו הגדולים. אז עכשיו הוא יכול להשען אחורה בנחת ולדעת שבהחלט יש לו סיבה לחגוג

    "שלום, ערב טוב, תודה שבאתם לחגוג איתי!" כך פתח אתמול דן תורן את חגיגת יום הולדתו החמישים בבארבי ת"א, שהתקיימה במסגרת פסטיבל תל אביב למוזיקה. האמת? לא רואים עליו. וגם לא מרגישים, שכן תורן נראה יותר מהכל כמו ילד קטן המתרגש להופיע, אפילו קצת מופתע מכמות האהבה שהוא מקבל. מועדון הבארבי היה מפוצץ עד אפס מקום, היציעים היו עמוסים ועל המקום שרתה אווירה חגיגית משהו.


    כמות אהבה ענקית. תורן בבארבי (צילומים: דודו אזולאי)

     

    אולי זו העובדה שבגיל 50 תורן מוכיח שהוא יכול לסחוב הופעה שלמה משיריו ולהיות הפרונטמן הסוחף שלא בטוח שרצה להיות. יכול להיות שזו מסת האורחים שבאו לעשות כבוד לאמן שתרומתו האמיתית ככותב לא התקבעה לחלוטין בתודעה הישראלית.

     

    אחרי ביצוע ל"חופשה בעליי" מ-93', תורן המזמין לבמה אורח מיוחד, בדמות איתי בנו. תורן ג'וניור בסך הכל בן 11, אבל כבר יכול להתחרות בנכדו של שלום חנוך על קטגוריית ההבטחה הצעירה – אם לשפוט לפי סולו הגיטרה המצויין שנתן ב"שקוראים לו סופרמן" (לו גם תרם את מילות הפזמון). זו לא הייתה הנציגות היחידה למשפחת תורן הגרעינית- בהמשך הערב עלתה גם בת הזוג ליאת לביצוע פושר של "הולך לאט" (או – "הולך ליאת", בגרסת הבעל המפרגן).


    אורחים, חברים ותומכים בלי הפסקה

     

    מצעד החברים והתומכים המשיך: אפרת גוש גלשה בקלילות לתפקידה של יהודית רביץ בביצוע ל"בך לא נוגע" וגם התעלתה על שרון ליפשיץ, המבצעת המקורית של "גידי". צ'לי סיגלסקי וניב חובב, אנשי "שליחי הבלוז", ניגנו את "פניה במראה" המקסים, יהלי סובול עלה לביצוע "הבית שלנו", מאלבומו הבא של תורן. וכולם חיבקו, בירכו והודו לדן, אדם שיכול להתחרות בדייב גרוהל על תואר "האיש הכי נחמד ברוק'נרול".

     

    תמיד שושבין, אף פעם לא חתן

    בין "אמפריות נופלות לאט" בהשתתפות דודי לוי לאירוח של עמיר לב ב"שוב השקר הזה", נראה היה שתורן לא ישכח את הערב הזה. כמות החברים שהוא העלה היוותה עבורו תיק עבודות מרשים במיוחד של 26 שנות קריירה, חלקה הנכבד הוקדש לכתיבה לאחרים. אותם אחרים גם ידעו למנף את העבודה המשותפת עימו, בעוד תורן תמיד נשאר בעמדת השושבין, אף פעם לא חתן. אולם דווקא הלילה, תורן הוא חתן היומולדת ויש לקוות שהוא ישכיל לתעד את המופע, אולי לדי.וי.די או לפחות לאלבום הופעה, עדות להישגיו הרבים.


    כמו "חיים שכאלה"

     

    דן תורן שייך לדור שידע רוקנ'רול מהו, או לפחות ניסה לעשות אותו כמו שצריך. המעוף מעל קטלוג היצירה שלו מראה שגם אם לא מדובר ביוצר חדשני ופורץ דרך, תורן הוא אחד היחידים שהבין את המהות האמיתי של האחיזה בגיטרה: פאן ומלודיקה. שירים כמו "אם את הולכת" אולי אינם מופת אקורדית, אבל הם מלאי תשוקה אמיתית, ריף תופס ולחן שבאירופה היה ממלא אצטדיונים שלמים. יכול להיות שישראל לא הייתה מוכנה לרוק פשוט ולא מתחכם עם טקסטים חודרים כמו אגרופים לבטן, מהזן שתורן מתמחה
    בו. זה יכול להסביר למה כשפיטר רוט ומאור כהן חברו לתורן כ"הזבובים" וביצעו את "זרזירים" ו"Carol " – מבינים שלא היו לנו כאן כמעט סופרגרופס אמיתיות.

     

    עם ברי סחרוף הוא ניגן את "השומר של הגן" לקול תשואות אדירות, כשהזרקור הלבן שהאיר על סחרוף שיווה לו מראה של קדוש גיטרה. תומר יוסף קיבל את הכבוד שבביצוע "לבן על לבן", בהדרן שכולל גם ביצוע יפה ל"בובה מדברת אנגלית", שירו הראשון של תורן שהושמע ברדיו.

     

    רפרוטאר מרשים יש לו, לתורן, שנראה כאילו ממש עכשיו השלים עם מעמדו בעולם המוזיקה הישראלי. הוא אמנם לא קורץ מחומר של סולנים גדולים והתחלופה הגבוהה של האורחים אכן הייתה חיונית להצלחת הערב, שהסתיים לקראת השעה אחת. אבל אם מפגן ה"חיים שכאלה" בבארבי הוכיח משהו, הרי זה שדן תורן חיוני לרוק הישראלי לא פחות ממבצעיו הגדולים. בדיוק עכשיו, בגיל 50 ורגע לפני אלבום חדש, הוא יכול להשען אחורה בנחת ולדעת שבהחלט יש לו סיבה לחגוג.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הילד כבר בן חמישים
    צילום: דודו אזולאי
    לא רואים עליו, ולא מרגישים
    צילום: דודו אזולאי
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים