שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הגם אתה ברוטוס?

    "איכשהו אנחנו שורדים/ והנועם, מתוסכל, ממאן לנבול". משה דור עם תרגום מיוחד לשני שירים של דֶנִיס בְּרוּטוּס, אולי החשוב בין משוררי דרום-אפריקה השחורים

    איכשהו אנחנו שורדים

    אֵיכְשֶׁהוּ אֲנַחְנוּ שׂוֹרְדִים

    וְהַנֹּעַם, מְתֻסְכָּל, מְמָאֵן לִנְבֹּל.

     

    אוֹרוֹת חִפּוּשׂ וַחֲקִירָה סוֹרְקִים

    אֶת מִתְאֲרֵינוּ הַחֲשׂוּפִים וּמְשֻׁלְּלֵי-הַמָּגֵן;

     

    מֵעַל רָאשֵׁינוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הַמּוֹנוֹלִיתִיִּים

    שֶׁל הַתַּעֲמוּלָה הַפָשִׁיסְטִית מַזְעִימִים פָּנִים

    וּמִתְנוֹדְדִים לִקְרָאת הִתְמוֹטְטוּת הֲרַת-שׁוֹאַָה;

     

    מַגָּפַיִם הוֹלְמִים בַּדֶּלֶת הַמִּתְקַלֶּפֶת.

     

    אַךְ אֵיכְשֶׁהוּ אֲנַחְנוּ שׂוֹרְדִים

    הַפְרָדָה, מַחֲסוֹר, אָבְדָּן.

     

    מִשְׁמְרוֹת-סִיּוּר מִתְמַתְּחִים לְאֹרֶךְ חֶשְׁכַת הָאַסְפַלְט

    לוֹחֲשִׁים כִּנְּחָשִׁים אֶת אִיּוּמֵיהֶם עַל חַיֵּינוּ,

     

    וְאַכְזָר מִכָּל אַכְזָר, אַרְצֵנוּ כֻּלָּהּ מְצֻלֶּקֶת אַלִּימוּת בְּעָתָה,

    חִנָּהּ נֶחֱמַס וְכָל שֶׁאָהוּב בָּהּ נִגְזַל מִמֶּנָּהּ;

    בַּתֵּר בִּתְרוּנוּ וְהִצְמִיתוּ אֶת רוֹמְמוּת רוּחֵנוּ

     

    אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ הַנֹּעַם מוֹסִיף לִשְׂרֹד.


    מוזיאון האפרטהייד בדרום אפריקה (צילום: Gettyimages)

     

    השיר הזה של דֶנִיס בְּרוּטוּס, אולי החשוב בין משוררי דרום-אפריקה השחורים, נכתב ב-1971, בימים האפלים של האפרטהייד ושלטון-הטרור הלבן שביקש להעביר מן העולם את התנגדות הרוב השחור לדיכויו.

     

    ברוטוס, יליד 1924, שנמנה עם פעילי ההתנגדות השחורה, נאלץ לבסוף להימלט מארצו, קיבל (לאחר מאבק משפטי ממושך) מעמד של פליט פוליטי בארה"ב והיה שם פרופסור בכמה אוניברסיטאות. כשהתמוטט שלטון ההפרדה הגזעית בדרום אפריקה, חזר דניס ברוטוס למולדתו והוא מתמקד באוניברסיטת קוואזוּלוּ-נאטאל.

     

    לא בניאן, רק

    חָכְמָתָהּ הַשְׁקֵטָה שֶׁל שַׁלְוַת הַגּוּף:

    הַגַּשְׁמִיּוּת, בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה הַגַּשְׁמִי, הִיא כֻּלָּהּ

    חִזְרָן וּבַרְזֶל שֶׁחָתְמוּ

    אֶת עֵינֵינוּ הַחָמְרִיּוֹת בְּנוֹפֵי זְמַן וּמָקוֹם.

    עַכְשָׁו אֲנִי חָזָק כְּחָזְקָם שֶׁל אֲבָנִים וְעֵצִים,

    לֹא רָגִישׁ, אוֹ נִבְעָר, וְחַיַּי תּוֹסְסִים.

    זְרָמִים אוֹ אֲוִיר עֲשׂוּיִים לִשְׁטֹף אוֹ לַחֲלֹף לְיָדִי.

    מַחֲשַׁבְתִּי נוֹשֶׂמֶת בְּשֶׁקֶט, נָחָה לְיָדֵךְ.

    (מֵאֵיזֶה בָּשָׂר נִזּוֹן אִישׁ זֶה

    שֶׁצָּמַח וְגָדַל כְּדֵי כָּךְ?

    תַּפְרִיט שֶׁל תְּשׁוּאוֹת נִמְלָצוֹת וּטְעִימוֹת,

    חֲמִימוֹת, רַכּוֹת, טוֹבוֹת-לֵב וַאֲדֻמּוֹת).

     

    אֵין עֵץ בַּנְיָאן שֶׁתַּחְתָּיו אֲקַלֵּף בָּצָל

    כְּדֵי לִמְצֹא גַּלְעִין נִכְחָד בַּמּוֹקֵד הַדּוֹמֵם:

    "אַהֲבַת חֹרֶף קְטַנָּה בְּפִנָּה אֲפֵלָה?"

    לֹא, אֲהוּבָה (לְמַעַן הַשֵּׁם, לֹא) לֹא אַהֲבָה, לֹא חֵטְא.

     

    לֹא עוֹד תַּת-יְרֵחִי, אַךְ יוֹתֵר נוֹקֵב בְּחָמְרִיּוּתוֹ, עַכְשָׁו

    אֶצְבְּעוֹת אָדָם מְשַׁסְּעוֹת אֶת הַקּוֹסְמוֹס בְּמֶחֱווֹת יֵאוּשׁ,

    נַפְשׁוֹתֵינוּ, מֵאָז הֶרְסִי, מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַסְחוּס שֶׁל אִי-הַיְּדִיעָה.

     

    מַבְקִיעַ מִבַּעַד לְסֱבְכֵי-תֵּיאוֹרְיָה אֲנִי חוֹתֵר

    לַקֹּבֶץ הַיָּחִיד הַזֶּה, עַצְמִיּוּת אַחַת נוֹסֶפֶת

    הַמַּעֲנִיקָה תֹּכֶן וְסִפּוּק לְקַרְקַע

    זְרוּעָה רַעֲיוֹנוֹת וַחֲלֻדָּה עֲקָרִים.

     

    הַנִּיחוּ לְאֶלֶקְטְרוֹנִים אַלְפַבֵּיתִיִּים לִצְבּוֹת מִצּוֹאָה, פְרוֹידִיזְם,

    גּוּפוֹתֵינוּ הַזְּהֻבִּים, אֲדִישֵׁי-סִיג, אֵינָם מוֹנִים רֶוַח,

    מוֹצְאִים אֶת אֲחַהַ"צ-הָאִי הַנִּצְחִי שֶׁל גּוֹגֵן

    וְאוֹתְךָ הִבִּיסְקוּס וְאֶת יַבַּשְׁתִּי שֶׁלִּי.

    מַה נָּדִיב

    בִּנְדִיבוּת אִתָּהּ וּמַה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִהְיוֹת

    יוֹתֵר נִצְרָךְ מֵאֲשֶׁר נְדִיבוּת

    בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה הַמְּשֻׁתָּף? וְכָכָה

    תּוֹדוֹתַי לַצֳּרִי מְרַוֵּחַ-הַלֵּב שֶׁאַתָּה מַעֲנִיק לִי.

     

    בַּעֲלֵי-חַיִּים, אוּלַי, בְּלִי סְגֻלּוֹת מִשֶּלָּהֶם

    --סְלַח לִי, פוֹבֶרֶלוֹ, אִישׁ פַּדּוּאָה, עַל יְהִירוּתִי שֶׁלִּי-

    מַשִּׂיגִים סוֹף-סוֹף אֶכְּסְטָזָה מַתְמֶדֶת כְּמוֹ זוֹ

    שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ, שַׁי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת שְׁנֵינוּ שֶׁלְּךָ.

     

    את השיר הזה כתב דניס ברוטוס ב-2002, שנים אחדות לאחר התמורה הכבירה שהתחוללה בדרום אפריקה, כשנעשתה זו מדינתו של הרוב השחור. כדאי לציין שהטקסט קשה להבנה, והתחביר פרוע, לבלי השוואה עם שיריו שמלפני השחרור.

     

    אגב, הוא מוסיף לדבוק בעמדתו הפוליטית השמאלית הקיצונית. בשנה שעברה היה אורחו של הוגו שאבז, נשיא ונצואלה, בכינוס בינלאומי בקאראקאס הבירה, והקדיש לו שירים שכתב לכבודו באותו מעמד. ועוד יצויין, כי למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה ששיריו של דניס ברוטוס רואים אור בעברית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים