שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אין טעם להכחיש, גם לגברים יש שעון ביולוגי

    הוא טען שיוכל להביא ילדים מתי שיבחר, אבל כשהזכרתי לו שבעוד שנתיים יהיה בן 40 - השתתק. אם לכם מותר להתעניין בפוריות שלי, לי מותר לעשות לכם היכרות עם המציאות

    דברים רבים נאמרו על השעון הביולוגי שלנו, הנשים, בעיקר על ידי הסביבה הקרובה והאוהבת. לי, למשל, יש אמא תומכת ואוהבת, שמזכירה לי כל שבוע בביקורה הקבוע איזה צליל הוא עושה, תיק-תק, תיק תק. התקתוק מתחזק בעיקר בימי שישי, כשבכל משפט שני שלה היא נאנחת ומציינת איך היא רוצה נכדים. אני תמיד אומרת לה שכבר ארד למטה להביא לה נכד, כי לא נראה שזה משנה לה ממי הוא יבוא.

     

    אבל כל שיחה, הזויה ככל שתהיה, על השעון הביולוגי שלי לא הכינה אותי לטרנד החדש: מתברר שגם בחורים חושבים ששלי הוא עניינם. באחרונה הכרתי אחד, והיה ברור לו ולי שהוא לא רציני, ואת שנינו זה לא ממש עניין. הכל היה קליל וזורם, עד שהוא העלה שאלה מוזרה: "מתי את מתכננת להביא ילדים?"

     

    "כשאמצא מישהו שארצה להביא איתו ילדים", עניתי, ואחר כך חשבתי מה זה משנה לו, ובכלל, שאורח לרגע לא ממש זכאי לשאול שאלה כזאת.

     

    אם הייתי מעלה את הנושא מול גבר, נראה שהייתי נחנקת מהאבק שהוא היה משאיר בעודו טס במהירות הביתה בלי להסתכל לאחור. החוק הבלתי כתוב הוא שהשעון הביולוגי שלו הוא לא ענייני, אבל שלי - כן עניינו. מה בעצם מאפשר לו לשאול את השאלה הזו בכזאת קלילות, ומה הופך את השאלה הזהה לגביו לקשה כל כך?

     

    הכל פתוח וחסר משמעות עבורכם

    "לבחורים אין שעון ביולוגי", ציין בפניי גבר אחר בן 37. "הוא יוכל להביא ילדים בכל שלב שיבחר, ולך אין זמן" הוא טרח להוסיף כדי להבהיר את העניין. ובחזרה לבחור הראשון, הוא מצידו עשה חישוב שבשנתיים הקרובות הוא לא פנוי לזה. "נחמד", אמרתי באדישות מסוימת, "זה אומר שבגיל 40 תהיה אבא, בהנחה כמובן שתמצא מישהי שתרצה להביא איתה ילדים".

     

    "מה פתאום 40 ?" הסברתי את החישוב הפשוט של גילו הנוכחי, 38, בתוספת שנתיים. שתיקה מילאה את החדר, כאילו חידשתי משהו. זה נראה כאילו הוא חושב איך הגעתי למספר המופרך לטעמו. 40, 45, 50, מה זה משנה. הרי לכם אין שעון ביולוגי, הכל פתוח בפניכם, הזיונים חסרי המשמעות, המיטות הקרות, החופש לנסוע לטייל, להתנסות ולהכיר עוד ועוד נשים.

     

    ובכן גבר נטול תקתוקים, בוא ננסה תרגיל קטן: עצום את העיניים (רק אחרי שתסיים לקרוא את ההנחיות) ונדמיין ביחד שאתה נמצא חמש שנים קדימה. אתה קם מוקדם בבוקר יום ראשון, ומחכה לך עוד יום עמוס במשרד. לצידך ישנה בחורה שהיית מעדיף שתתנדף עוד בלילה, כי עכשיו תצטרך להעביר איתה גם את הקפה של הבוקר. אתה בן 40 באותה עבודה, ועם אותם חברים, רובם כבר נשואים עם ילדים, ושאתה ממשיך בחיפוש אחרי מה? האשה המושלמת, או אולי כמה בחורות מושלמות?

     

    אתה יכול לשכוח מלראות את החתונה של הילדים שלך

    עוד ביקור בבר, פרופיל באתר הכרויות חדש, עוד שישי מול הטלוויזיה ובהייה חסרת טעם בתמונות בפייסבוק של בחורה שפעם רצית, אבל לא ממש רצית. אתה פותח את העיניים לחיים האלה עדיין. האם זו המציאות שרצית? נניח שכן. בוא נקפוץ עוד חמש שנים קדימה, אתה בן 45, עוד דייטים, בחורות וברים. באמת אין לך שעון ביולוגי?

     

    נניח שבגיל 45 מצאת אשה איתה אתה רוצה להתחתן והתחלתם להביא ילדים. נניח שאתה הולך לאסוף אותם מהגן. כשהם יהיו בני עשר אתה תהיה בן 55, כשהם יתגייסו לצבא בגיל 18 אתה תהיה בן 63 וכשהם יגיעו לגיל 30 אתה תהיה בן 75. אם הם יהיו כמוך ויתחתנו בסביבות גיל 40, את החתונה שלהם אתה כבר לא תראה כנראה, ואולי בעתיד ייחשב נדיר שלילדים יש סבא וסבתא.

     

    מה שאני רוצה לומר בכל המספרים האלה הוא, שהזמן חולף במהירות גם כשזה נוגע לגברים, ושמה שלא תעשו, ההתנהלות שלכם היום תשפיע לכם על המחר. וגם, שכמו שלכם מותר לדבר על השעון הביולוגי שלי, לי מותר לדבר על שלכם. ואם בא לכם לברוח, תברחו, רק עשו לי טובה, ודאו קודם שאתם בורחים לחיים שרציתם ולא לסיוט שפחדתם ממנו כל החיים.

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כדאי שתחשוב גם עליו
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים