במקום לבהות במחשוף שלך - הוא ממש מקשיב
גבירותיי ורבותיי, מהפך: לא עוד פינטוז על ה"מבוגרת" בשלל פוזות בין הסדינים, כי אם האזנה לחוכמת החיים שצברה עם השנים. קייטן או פייטן? הקייטנה של גולדי לנוער שוחר מדע
המציאות הווירטואלית שלי כוללת צעירים שפונים אליי ב"נשים מבוגרות עושות לי את זה" (-היי, למי אתה קורא מבוגרת?), "גיל זה רק מספר" (כן, גם מידת מכנסיים היא "רק מספר") או "את ממש לא גדולה עליי" (ברור שלא גדולה... אני בדיאטה תמידית). לכל זה כבר התרגלתי.
מה שלא התרגלתי אליו הוא קייטנים שמעדיפים אותי בגלל השכל והתבונה. הורגלתי לחשוב שאותם קייטנים, ובטח כאלה שמולם נמצאת "מבוגרת", ברירת המחדל מבחינתם תהיה אקט פיזי שכולל את הראש הקטן, ולא אקט מחשבתי שכולל את הראש הגדול.
גבירותיי ורבותיי, התמוטטות המציאות כפי שהיתה מוכרת לנו עד היום: הקייטנה הפוסט-מודרניסטית!
לא עוד מחשוף לבהות בו, כי אם אינטליגנציה להקשיב לה. לא עוד פינטוז על ה"מבוגרת" בשלל פוזות, כי אם האזנה לחוכמת החיים שצברה עם השנים. לא עוד ניסיון לנגיעות אגביות שיובילו לנגיעות אינטנסיביות, כי אם היפנוט וריתוק מהידע שנשפך מפיה של ה"מבוגרת", התופס את מקומו של דבר אחר שאמור להישפך. בחיי, פתאום אני מרגישה שאני לא בקייטנת שוקו ולחמניה, אלא בקייטנת נוער שוחר מדע.
תופעת הקייטנה הנ"ל איננה עניין של קיץ בלבד. גם בלילות החורף הקרים מנסים הקייטנים את דרכם למיטת ה"מבוגרת". מנסיוני, כשקייטן פונה אליי, בדרך כלל הוא יבחר בדרך הווירטואלית, ולרוב גם לא ייצא ממנה, דווקא מפני שיחשוב שמדובר ב"אחת שיודעת", ואולי יתר על המידה. אלה שכן ייצאו מהווירטואליות, יעשו זאת במטרת "יציאה לשם כניסה", וברור על איזו כניסה מדובר. זה המשחק, וכל זמן שכולם מכירים את הכללים, כל אחד ואחת מחליטים אם הם רוצים לשחק אותו.
בואו נעשה קצת סדר בדברים: ככלל, התופעה שסיקרתי בטור הקייטנה המקורי נראתה לי הזויה. לא הזוי שצעירים מוצאים אותי סקסית מספיק, אלא שבחור מעז לפנות למישהי גדולה ממנו בכמה מספרים, להסתכל לה בגובה העיניים ולהצהיר בלי כחל וסרק שהוא התשובה לחיפושיה בכל הנוגע למין הגברי.
תהיתי איך לעזאזל אותו קייטן לא מפוחד, שלא לומר מבועת, בזמן שהוא חושב על מפגש כזה? זה נראה לי צעד אמיץ בלי שום אחיזה במציאות, שכן רעידות האצבעות שלהם בזמן שהם מקלידים את הדברים נשמעות למרחוק. הרי סביר להניח שנסיונו, בחיים בכלל ובסקס בפרט, קטן יותר מנסיונה של ה"מבוגרת", ונראה לי שמצב כזה יכול להלחיץ אותו עד כדי חוסר תפקוד.
לגבי אלה שהחליטו להפגין אומץ ולהפוך את המציאות הווירטואלית למציאות תלת-ממדית - נראה לי ראוי לתת להם ליהנות מהספק, שכן לא באנו לצלק את הקייטן ולפגוע לו בבטחונו העצמי. כך מצאתי עצמי יושבת מול תמונות דיגיטליות של קייטנים, שבחלקם הציגו פאסון מרשים, דיבור-מקלדת רהוט, אבל איכשהו עיני הרנטגן שלי קלטו את רעידות המקלדת.
זן חדש של קייטנים נולד
ואז קרה המהפך! זן חדש של קייטנים נולד. כזה שאשכרה מתעניין במה שיש לי להגיד ולא במחשוף שלי (תזכורת לעצמי - להחליף את חזיית הפוש-אפ לאחרת). כזה שמסתכל בעיניים מעריצות דווקא על עיניי ולא על קימוריי בזמן שאני מדברת, צמא למילים היוצאות ולאו דווקא לנגיעות. כזה שמספר את סיפור חייו במטרה להיוועץ ולשמוע חוות דעת של בעלת ניסיון.
עד עכשיו סבורה הייתי שהשאיפה של הקייטנים לפנות אליי מקורה בעובדה שלתפישתם ה"מבוגרת" היא אחת שיודעת מה לעשות בין הסדינים, ולא לתת להם טיפים על קניית סדינים ועיצוב הבית. הייתי בטוחה שהם פונים ל"מבוגרת" בתקווה שתוכל ללמד אותם את אומנות הטנטרה, ולא כי יש לה תואר בתולדות האמנות.
לא שיש לי בעיה עם זה שאותו קייטן מקשיב למילים בעיניים בורקות ומשווע לעוד מידע. להפך, זה משמח אותי שיש בחורים שמבינים שבחורה היא שלם שגדול מסכום חלקיו החיצוניים. חוץ מהעובדה שסוף סוף ההשקעה בלימודי התואר מצדיקה את עצמה, שכן יש מי שמתעניין במה שלמדתי עם השנים, נחמד לדעת שלא רק המחשוף הוא אטרקטיבי, אלא גם מה שיש מעליו.
האם הורגלנו לחשוב שהקייטן רואה את השיחה רק כעוד משוכה שיש לעבור בדרך למיטה, עד שכשהשיחה הפכה להיות ה-עניין עצמו, אנחנו נשארים המומים כמו השופט ששומע בראשונה את סוזן בויל?
מודה ומתוודה, הקייטן הפוסט-מודרניסטי ערער את הסדר המוכר והפך את כללי המשחק למורכבים יותר. זה כבר לא משחק "מלחמה" עם שני חוקים ברורים, אלא טאקי עם שלל חוקים ואופציות. ייתכן שתשימי 'שנה כיוון', אבל יהיה לו קלף אחר שישנה את חוקי המשחק: ייתכן שתמצאי עצמך חושבת שמה שיעניין אותו הוא לשמוע על מה את לובשת, בעוד שבפועל מה שיעניין אותו זה לשמוע מה דעתך על נושאים ברומו של עולם, ולא בהתרוממותו של איבר.
הוא מחכה למוצא פיך, ולא למה שייכנס לך לפה
ואולי זה בעצם המצב הטבעי בעצם? שהקייטן אמור להתרשם ממה שיש לבחורה להציע דווקא במישור שאיננו פיזי. הרי פיזיות יכולה כל בחורה בגילים שונים להציע, בעוד שה"מבוגרת" יכולה להציע גם תבונה, חוכמת חיים, ידע ואינטליגנציה שנאגרים ומתעצמים עם השנים?
רוב הבחורות שאני מכירה יכולות להיעלב ממצב כזה, כאומרות – "מה? אני לא יפה מספיק?" אבל בפועל זה לא מצב מעליב כלל, אלא דווקא מחמיא יתר על המידה. כי בעוד משיכה יכולה להתלבש על בחורות רבות, הרי שחוכמה ועניין דורשים התאמה מדוקדקת ומדויקת יותר. אם קייטן מצא אותך מעניינת, שלא לומר מורת דרך לחיים, זו מחמאה יותר מאשר אילו מצא אותך בתור קייטנה-חד-פעמית.
אז קייטנת נ(ו)ער שוחר מדע יוצאת לדרך, ועל דגלה חיבור אינטלקטואלי. ובינינו, אולי טוב שכך, כי לפעמים שקית שוקו סתם עושה כאב בטן.
לפנייה לכתב/ת 
