אנה תלכי מרים

לא שמעתי על אף אחד מהם.

"חבל, הם באמת טובים ומוכשרים".

ומצליחים?

"אצלנו הצלחה נמדדת בחתונות של הציבור הערבי, כמה אתה מופיע שם. חוץ מזה, הם מופיעים בחו"ל כשמזדמן להם, אבל לא בארצות ערב. אולי בירדן פעם בכמה זמן, אבל זה לא לפתח שם קריירה. אנחנו, ערביי 48', לא כל כך מקובלים בארצות ערב. ובארץ גם קשה למצוא חן, אז בדרך כלל זה נשאר רק במגזר. לי זה לא מספיק".

למה?

"אף פעם לא רציתי להיות זמרת חתונות או לשיר רק בכפר. אם הכפר והמגזר ישמיעו אותי, מה אני אקדם? אני רוצה לשיר שירים עם מסר, אני דואגת לעולם וראיתי שזה לא יספיק לי, אין מצב. מגיל קטן רציתי במה, חיפשתי אותה וראיתי שאין. כנוצרייה, אני שייכת למיעוט של המיעוט. חשבתי איך אני עושה את זה, אני חיה במקום קטן ומוגבל אבל אני חייבת לצאת החוצה".

לא רק סינדרלה מהכפר. טוקאן (צילומים: נועם יוסף)

בתמהיל של נחישות, רהיטות וביטחון עצמי מרשים, מרים טוקאן (26) מתכננת את כיבוש העולם. האמביציה, שעימה ככל הנראה נולדה בכפר עיבלין, היא זו שהובילה אותה לעונה החמישית של "כוכב נולד", שם סומנה כקלף מסקרן, אולי אפילו מנצח. למרבה האירוניה, אותה אמביציה היא גם זו שגרמה לה לעזוב את טמירה ירדני וטדי הפקות, החברה שמטפלת ביוצאי "כוכב נולד" כשהתוכנית מסתיימת. טוקאן החלה דרך חדשה עם המנהל האישי סולו יורמן, שאת נקודת הציון הראשונה שלה היא תחגוג השבוע בהופעה משותפת עם אלון אולארצ'יק בפסטיבל הפסנתר. במקביל, היא מקליטה אלבום בכורה, עם שירים בעברית ובערבית וסינגל ראשון מתוכו, "סודך", יצא השבוע לרדיו.

המעבר הזה איננו טריוויאלי. כאשר טוקאן התגלתה על ידי שופטי "כוכב נולד" בכנסייה בכפר הפסטורלי בגליל המערבי, עם השיער השחור הארוך והחיוך החולמני, היא נראתה כמו חומר שממנו עשויות אגדות. תוכנית אחרי תוכנית היא נשארה, צברה מעריצים, הגיעה לשמינית הגמר וחזרה בגלגל הצלה - ומלבד תודות, חיוכים ושבועות אהבה לאריק איינשטיין (הביצוע שלה ל"הכניסיני תחת כנפך" היה אחד הזכורים עד היום), לא שמענו ממנה הרבה. היום מרים מופיעה לפניי ומגלה כי מאחורי הסינדרלה המעודנת מסתתרת גם מתמחה במשפטים, בת למשפחה של מחנכים ואשה בעלת דעות מגובשות על דרכה המקצועית. "לפני שעזבתי את טדי, היתה תקופה שאמרתי לעצמי, 'מרים, זהו. נגמר, לא יהיה איתך כלום'", היא אומרת. "שנה וחצי לא עשיתי שום דבר. הופעתי עם פלייבקים שזה הדבר הכי שנוא עליי. שלחו אותי להרבה טקסים של מפלגות, הופעתי מול פרס בבית הנשיא, אבל גם שם הייתי צריכה להילחם כדי שיהיה איתי נגן. אני אוהבת לכבד את הקהל, פלייבק זה לא מכובד. היו גם הופעות שארגנתי בעצמי. זה בסדר מבחינת טדי כי זה מביא כסף, ואז צריך לתת להם חלק".

ואיך הכסף שהם משלמים?

היא לא עונה.

אני אמורה להבין מהפרצוף הזה שהרגשת מנוצלת?

"אני לא יודעת, אולי זה מגיע להם. אני לא מתעלמת מזה שקיבלתי מהם דברים שלא הייתי מקבלת באותה תקופה. במהלך התוכנית היתה בי המון התעניינות של המדיה, וכל זה נתן לי להגיד אוקיי, אחכה עוד קצת, עוד מעט, אני צריכה להעריך אותם על כל מה שהם עושים בשבילי. אבל לאט לאט אני מבינה שגם אני עשיתי דברים, הם לא המציאו אותי. עשינו את זה ביחד ומה עם הדרך שלי?".

איך היו היחסים עם טמירה ירדני?

"הם דווקא היו מאוד טובים, היא בן אדם נחמד ואכפתי, אבל זה דווקא גרם לי להרגיש את הכאוס. לא הבנתי, אם היא כל כך אוהבת אותי, למה היא לא מקדמת אותי? בכל פעם ששאלתי אותה מה קורה, היא אמרה לי שמחפשים את הקו שלי. שנה וחצי מחפשים את הקו, לא הבנתי מה זה אומר. לפעמים הייתי נוסעת לתל אביב ברכבת מהצפון במיוחד כדי לשאול את טמירה מה קורה, מה אני הולכת לעשות? אני חולמת על אלבום ורוצה לעשות שירים. ותמיד היא אומרת לי, 'עוד מעט'. לא ידעתי מה לעשות. פנו אליי אנשים וחברות שרצו לעבוד יחד והייתי צריכה להגיד לכולם לא. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד".

"טוב שלקחתי את הכיוון האחר"

את לא היחידה שמדברת ככה. גם ליבי רן עזב אותם.

"באמת? לא ידעתי. זה הגיוני כי טדי זה מפעל, אי אפשר לפתח איתם קריירה מוזיקלית נטו. הם מבינים בטלוויזיה. אולי הדאגה שלהם היא לא לשירה, אלא לטלוויזיה. אלה תוכניות, תחום אחר. כדאי להם לאמץ חברת תקליטים או הפקות, שיהיה שם מישהו שידאג לאינטרסים המוזיקליים. זה למשל, שלמארינה מקסימליאן בלומין אין אלבום עדיין, זה לא בסדר. זה בזבוז זמן.

לשימוש פנאי פלוס בלבד! מרים טוקאן (צילום: נועם יוסף)

 הבחורה הזו, יש לה יכולות לא נורמליות והיה יכול לצאת ממנה אלבום גדול לדעתי. אהבתי את הקול והביצועים והאישיות שלה, אבל לא ראיתי אותה בדרך הזו שהיא הולכת בה, זו לא הצלחה בעיניי. ומה עם בועז מעודה? הוא לגמרי נעלם. גם מישראל בר און לא שמעתי. יש תחושה שהם נעלמים וזה מחזק אותי, שטוב שלקחתי את הכיוון האחר".

את בקשר עם מישהו מהעבר?

"רק עם דורון רוקח. עם השאר לפעמים בפייסבוק. וגם את היבה בכחיש מהעונה הקודמת אני מכירה, אני זו שעודדתי אותה ללכת לזה. שתביני, כתוכנית טלוויזיה אני עדיין חושבת ש'כוכב נולד' זו תוכנית מאוד טובה, אני נהנית לראות אותה. השאלה היא מה קורה אחר כך".

את העזיבה של טוקאן אפשר לתאר כסוג של פוטש: יורמן שודך לה על ידי ירדני כדי שיעבדו על אלבום בכורה, אך משראה כי במסגרת הנוכחית הם לא מתקדמים, הציע לה שיעזבו יחד. "כל פעם אמרו לנו משהו אחר - 'בואי נעשה טלוויזיה', 'תביאי לנו שירים בערבית', 'בואי נמשיך לחפש את הקו'. סולו חשב שכל הדיבורים האלה זה בולשיט. בסוף הוא בא ואמר לי, 'או שאת באה איתי והולכים מפה, או שאת נשארת בטדי ותלכי לאיבוד'. טמירה ניסתה לשכנע אותי במשא ומתן, אבל זה לא עזר".

לא פחדת לעזוב?

"היו חששות, ברור. פחדתי, כי לא הייתי משופשפת ולא ידעתי איך זה מתנהל. היו לי חששות לאן סולו ייקח אותי. ראיתי את טדי כמשהו גדול ששולט בטלוויזיה. אבל הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון. גם המשפחה שלי תמכה בזה, הם ראו שאני סובלת ושמחו עם ההחלטה שלי".

עכשיו, סוף סוף היא יודעת מה זה קו. הקו שלה, מתברר, היה איתה מלכתחילה, אלה הצלילים העדינים, הזורמים, הרועדים. אפשר לקרוא לזה מוזיקת עולם, אפשר לג'מג'ם על זה עם פסנתר, ועוד עם אלון אולארצ'יק - שידוך לא צפוי שיורמן הגה לה. "אני ואלון באים מעולמות מוזיקליים שונים, אבל זה כל הקטע. הוא מוזיקאי מוכשר ברמות, גדלתי עליו, שמעתי שירים של כוורת בילדותי ואהבתי את השיר שלו עם השורה 'אנה תלכי מרים'. יש לו לב זהב.

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"