שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      האם אני עני? תסתכלו על ההוצאה שלכם
      מי נחשבת משפחה ענייה בישראל? שלומית יהב מציעה לא להסתכל על ההכנסה אלא דווקא על ההוצאה - כמה עולה למשפחה קורת גג, ארוחה חמה ביום וחינוך מינימאלי? אם מדד דו"ח העוני שהתפרסם השבוע היה מחושב על פי צרכים, הרי שהיינו מגלים שלמעלה מ-50% מהציבור עניים - ורובם עובדים
      66 עמודי דו"ח "מדדי העוני והפערים החברתיים" של הביטוח הלאומי, שפורסמו השבוע, מעידים יותר מכל על מצבה העגום של הכלכלה הביתית. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא - מה הוא עוני?

       

      מדינת ישראל הגדירה את קו העוני כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה. כלומר: ההכנסה הפנויה המשפחתית (מעבודה, הון ונכסים, אחרי מסים ישירים ותשלומי העברה), ש-50% משתכרים מעליה ו-50% מתחתיה.

       

       

      לפי שיטת החישוב הזו, אין מדובר על כח הקנייה של האדם אלא רק על מדד ההכנסה שלו. שיטת מדידה זו חוטאת לאמת. עד כמה שעוני הינו מצב שמתרחש בשל הכנסה, הרי שעיקרו נקבע בשל אי יכולתו של האדם לממן את צרכיו המינימאליים. מכך, שבקביעת קו עוני, אין להתייחס רק לחציון ההכנסה כי אם ליוקר המחייה.

       

      אז מי הוא עני? לטעמי, עני הינו אותו אדם אשר אין לו היכולת לרכוש עבור עצמו את צרכי החיים המינימאליים כגון: קורת גג, מלבושים לגופו המותאמים לעונה, 3 ארוחות ביום, כאשר אחת מהן חמה, חינוך, השכלה וניקיון אישי.

       

      אם נבקש לחשב עבור משפחה בת 5 נפשות (זוג הורים, ילד עד גיל שלוש, ילד עד כיתה ב' וילד עד כיתה ו') מהם צרכי המינימום לקיומה, נמצא כי גם אם הם יבחרו לחיות בפריפריה הרחוקה ולרכוש מוצרי יסוד, הרי שההוצאות המשפחתיות שלהם יעמוד על לפחות 7,100 שקל בחודש, כמפורט בטבלה להלן:


      הוצאות מינימום למשפחה

      הוצאות מינימום למשפחה
      סעיף סכום
      שכר דירה 2,000
      ארנונה ומים 400
      חשמל 300
      טלפון 100
      מעון יום 1,200
      צהרון 400
      חינוך 100
      סל קניות 2,600
      סה"כ 7,100

       

      • מחירי מעון, צהרון וחינוך – לאחר הנחות.

      • מחיר השכירות - ע"פ עלויות בפריפריה הרחוקה.

      • סל הקניות - שילוב קניות בין שווקים, מבצעים וסניפים זולים של רשתות - כולל מוצרי יסוד, חומרי ניקוי, עופות/בשר פשוט, מוצרי חלב פשוטים ללא מעדנים ו/או גבינות יקרות, ירקות ופירות העונה (ללא פירות יוקרתיים), ללא חטיפים.

      • לא כולל ביגוד ו/או הנעלה ו/או הוצאות בריאות.

       

      ואולם, על פי דו"ח הביטוח הלאומי, משפחה זו תיחשב לענייה רק אם הכנסותיה נמוכות מ- 6,805 שקל בחודש.

       

      אותה משפחה בת 5 נפשות כששני בני הזוג עובדים בשכר מינימום, הכנסותיהם עומדות על 7,700 שקל. על פי מדד העוני היא אינה ענייה, יתרה מכך, היא רחוקה כדי 13% (895 שקל) מקו העוני.

       

      אם יתווסף ילד נוסף למשפחה הזו, קו העוני במקרה זה יעמוד על 7,712 שקל, מה שאומר שגם אז המשפחה לכאורה עדיין במצב טוב (שכן חסרים לה רק 12 שקל בחודש להיחשב מעל הקו) - מצב חסר הגיון.

       

      רוצים לרדת מה"קו", אבל לא נשאר על מה לוותר

      אם ההתייחסות לקו העוני היתה מותאמת ליוקר המחייה, הרי היה ברור לנו שמדובר במשפחה ענייה והעוני שלה רק ילך ויעמיק ובוודאי שגם ילדיה יגדלו כעניים בהמשך, בעיקר בשל המצוקות היום יומיות וחוסר היכולת להעניק להם השכלה. 

       

      סביר להניח כי ברוב המשפחות, ילדים אלה יתברגו עמוק בעולם העוני, אלא אם יוותרו ויתורים קשים ביותר בכדי לקדם עצמם. ברור הוא שלילדים אלה אין ולא יהיו חוגים או שיעורים פרטיים או בגדים חדשים או מעדנים מענגים וכדו'. על כן לא ברור מה מסמל קו העוני של 6,805 שקל למשפחה זו. על מה עוד עליהם לוותר?

       

      אם יוותרו על מעון וצהרון - הרי שאחד מהם יצטרך לחזור בשעה מוקדמת הביתה ואז הכנסתם תפגע. אם יבקשו להוזיל את הוצאות הדיור, הרי שיצטרכו לעבור לישובי ספר ואז מה יהיה עם העבודה והנסיעות? וגם אם יצליחו לחסוך במעט בסל הקניות, הרי שרק אם יצמצמו אותו בלמעלה מ- 34% יהיו על קו העוני המחושב על ידי הביטוח הלאומי.

       

      על פי סכומי הביטוח הלאומי, הרי שאם המשפחה מעוניינת לתת הזדמנות לילדיהם ולהעניק להם מעט יותר מכלום, על משפחה זו להתגורר יחד עם ההורים של אחד מהם, להימנע מכל הוצאה לצרכי בידור ופנאי ולהפנות כל שקל לחינוך, העשרה וטיפוח ילדיהם, וגם אז לא בטוח שיוכלו לעמוד בכל הוצאות החינוך.

       

      לספק ביטחון כלכלי

      נראה כי, קיים קשר ישיר והדוק בין קביעת שכר המינימום ושיטת החישוב של קו העוני. היה ויבוצע חישוב אמיתי של קו העוני המבוסס על יוקר המחיה וכל משפחה שאינה מצליחה להגיע לאותו רף תחשב ענייה, הרי שבאותו הרגע תוסק המסקנה המתבקשת - שכר המינימום הינו שכר המעודד עוני. מערכות המיסוי והקצבאות, כפי שהן מתנהלות כיום, אינן נותנות מענה נכון ואמיתי לעובד ששכרו נמוך כדי מחייתו או פרנסת משפחתו.

       

      כאשר מוסיפים על נתונים אלה גם את נתוני ההשכלה, עומק העוני והמשכיות העוני, נמצא כי קיים קשר הדוק בין עומק העוני, המשכיותו ורמת ההשכלה של המפרנסים. למעשה, הפתרונות כתובים על הקיר:

       

      1. יש לעודד יציאה לעבודה ולספק לעובדים את הביטחון הכלכלי האמיתי, אם באמצעות שכר ראוי ואם באמצעות מס הכנסה שלילי לבעלי שכר הנמוך מ 50% מהשכר הממוצע במשק (4,120 שקל).

       

      2. יש לעודד הרחבת דעת והעשרה מקצועית, באמצעות הפקת קורסים והכשרות ללא תשלום לבעלי שכר נמוך של עד 50% מהשכר הממוצע במשק.

       

      3. כל אדם הנהנה ממס הכנסה שלילי, יחויב ללמוד לפחות 200 שעות בכל שנה ולא, תבוטל זכאותו למס הכנסה שלילי. כמובן שהלימודים יהיו ללא תשלום.

       

      4. יש לספק מעונות יום ו/או צהרונים ללא תשלום למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים והכנסתם המשותפת אינה עולה על 1.2 מהשכר הממוצע במשק ( 9,882 שקל).

       

      לסיכום,
      מן הראוי שקו העוני ייקבע על פי צרכי מינימום ולא ע"פ חציוני הכנסה, אשר אולי משקפים את התפלגות ההכנסה בציבור, אך בוודאי שאינם מסוגלים לשקף את מדדי העוני.

       

      אם באמת נחשב את מדד העוני על פי צרכים, הרי שאנו עלולים לגלות שלמעלה מ- 50% מהציבור עניים ורובם עובדים.

       

      בכדי להוציא ממעגל העוני מספר רב של משפחות ולמנוע את כניסתם למעגל העוני של הדורות הבאים, יש לשלב בין סיוע יום יומי ודחוף במתן קצבאות ובמקביל לסייע בהכשרות, הכוונה ולימודים.

       

      הכותבת היא מנכ"ל חברת "החלק המשלים" העוסקת במחקר פיתוח והדרכה בתחומי ביטוח כלכלה ופיננסים ומנהלת את "המרכז הישראלי לפיתוח העסק" בתחום היזמות

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      קו העוני לא מייצג
      צילום: ירון ברנר
      שלומית יהב
      מומלצים