הנה הם באים המוזיקאים

השירים של מונה לופה אכן לא מצחיקים. אבל הם מאוד יפים. גבע כתב אותם בעצמו, כבר לפני ארבע שנים, והוא שר אותם באנגלית רהוטה - מתברר שאחרי יותר מעשור כחקיין מיומן, מיתרי הקול שלו התפתחו עד להחזקת אלבום מלא. אורי גוטליב הוא הבסיסט הסלב של מונה לופה. עופר מאירי (מטרופולין) מפיק את הסינגל הראשון, "loverboy", שיוצא השבוע סמוך להופעת הבכורה. שלושה נגנים מקצועיים משלימים את התמונה: המתופף גיא וקנין, חבר ילדות של גבע שמגיע לחזרות מקריית מלאכי, הקלידן טל ברוכשטיין שנבחר באודישן קפדני והגיטריסט אסא בוקלמן מלהקת מיספלאג. עבור כל אלה מונה לופה יכולה להיות הרפתקה שתישכח בעוד שנה, או תישאר זיכרון עמום על עוד ניסיון לייצר כאן פופ בריטי, שמח, חולמני, בהתנדבות.

לעבור סיפור רגשי במוזיקה. מונה לופה (צילומים: דקלה בסיסט-שפריר)

אבל זה יכול להיות משהו הרבה יותר גדול. כך לפחות מבטיח גבע, ולכן הזמין אותי להתלוות אליו ליום שלם של פעילות רוק'נ'רול. לא שחסר לו כיצד למלא את יומו: אחרי שסיים את העונה האחרונה של "צחוק מעבודה", נכנס היישר לחזרות להצגת החנוכה "אנה ומלך סיאם" והוא ממשיך לחרוש במות עם מופע הסטנד־אפ שלו. אבל היום הזה הוא של מונה לופה, ובתרגום חופשי מלטינית וג'יבריש: גברת הגלגל.

בצהריים אנחנו נפגשים באולפן של מאירי, שם עובד איתו גבע על המיקס של הסינגל הראשון ומפגין הבנה מפתיעה בהפקה. בצהריים אנחנו מתגלגלים לסטודיו לצילום, שם הוא מתכנן את צילומי היחצנות הראשונים שלהם, בהם עליהם לסגל מראה חתיכי, מחוספס, אבל לא מתאמץ ("אנחנו ילדים טובים בסך הכל. כמו קולדפליי", הוא מתוודה, כשאינו זורק שום טלוויזיה מהחלון). רק בלילה, כשנגיע לחדר החזרות, הוא ישתחרר סופית מול המיקרופון, בעוד חבריו יגבירו את הווליום למקסימום וינועו בהנאה, כאילו מאות גרופיות ממלאות את החדר ולא רק הקפצוצים של כותבת שורות אלו.

אבל הרבה לפני כן, גוטליב מצטרף לצילומים וצריך לריב עם הבוס המוזיקלי שלו על ז'קטים. "מיקי, או שתשחרר או שתתעורר!", ממציא גוטליב פתגם יעיל, כשהוא נלחם בחמדנות של גבע בנושא גרדרובה. "אתה לא יכול לקחת את כל הבגדים היפים שהבאתי, בוא תיקח לי גם את הבחורות. שתביני", הוא פונה אליי, "אני בעל הקשרים, הרכב היותר גדול, זה שסוחב את הבגדים פלוס גיטרה פלוס הצמידים שלו שהמלבישה אמרה שהוא ישים על היד. ואני מקבל פרצוף זעוף שלקחתי את הבגדים היותר יפים. הנה, קיבלתי עכשיו שוב פרצוף כזה. את יודעת למה מיקי מתנהג ככה? זה כי הוא מסתובב יותר מדי עם דובי גל (שמשחק לצידו ב"אנה ומלך סיאם" בחנוכה הקרוב, ה.ב). קצת פחות דובי גל הוא היה עף לשמיים. דובי סוחב אותו למטה. את ידעת שדובי סטלן? הוא גם מושך באף".

עם הפנים לחו"ל. מונה לופה

קשה לרצות את מיקי?

"זה לא שקשה לרצות אותו, אבל הוא אדם שמאוד יודע מה הוא רוצה. אם אני מפספס תו בזמן הנגינה, הוא ישר מסתכל עליי בעין עקומה. אני לא שופט אותו על ההתנהגות הזו. זה עניין של רקע, זה אדם שגדל בשכונה ששם צריך להיות חזק בשביל לשרוד. מאיזה עדה אתה, מיקי? זה אנשים אחרים, צריך להבין".

מתי נפגשתם לראשונה?

גוטליב: "כשעבדנו יחד ב'שבוע סוף'".

גבע: "לא, אורי, הכרנו לפני".

גוטליב: "אני לא זוכר כזה דבר. אתה חי בדמיונות. ברור שלפני 'שבוע סוף' ידעתי מי זה מיקי גבע, הוא היה בתעשייה, אבל חשבתי שהוא לא בשבילי. לא היינו מדברים באירועים, למשל. הוא היה בזמנו חקיין, ואני חשבתי שחקיינים זה משהו בעייתי. חשבתי שאני הרבה יותר טוב ממנו".

גבע: "למה, אני חשבתי שהוא בשבילי? למה מי הוא? אשכנזי מצהלה, מהסוג שהייתי נותן להם מכות בערימות כשהייתי ילד. אבל האמת שהוא סקרן אותי מאוד. רציתי לדעת מה יש מאחורי. לאורי יש ארשת מסוימת שהוא משווה לעצמו, ואנשים כאלה מסקרנים אותי. לדעתי, מה ששנינו משדרים החוצה זה לא אנחנו. אולי אני משדר איזה חוזק או קונטרול, מה שידרתי, אורי?".

גוטליב: "שאתה קל דעת שאוהב בילויים ומכוניות יפות. מה יש, מה אתה מסתכל עליי ככה?".

גבע: "סתם, אף פעם לא דיברנו על זה. ואני לא מבין מה הקטע, גם לך יש מכוניות ובחורות יפות".

גוטליב: "עכשיו יש לי. אז לא היו לי. אבל בתוכנית נגנבתי עליך תוך שנייה. לאט לאט קלטתי שבסך הכל אתה נחמד ומוכשר מאוד. מיקי היה מופרע ומצחיק וזורם, והביא אותי וגילה לי את עולם המדיטציה הטרנסצנדנטלית. אני עושה עכשיו כל יום, הוא בודק אותי וממקד אותי".

• את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"