חייל צעצוע

זה לא מקרה שה־Riotbot, מפזר ההפגנות האוטומטי שמבוסס על שלט של פלייסטיישן, מגיע מספרד. זה קשור לטראומה לאומית שהתרחשה ב־2004, אחרי שהמדינה נפלה קורבן לאחד הפיגועים הקשים ביותר שביצע ארגון אל־קאעידה ובו נהרגו 191 בני אדם במספר רכבות במדריד. כמה שבועות לאחר הפיגוע הצליחו כוחות מיוחדים לאתר כמה מהאחראים בדירה בלגנייס, דרומית למדריד. בתוכה ישבו שלושה מבכירי המתכננים של אל־קאעידה. הוחלט לפרוץ פנימה, מה שהביא לתוצאות עגומות: המחבלים פוצצו מטען והביאו למותו של אחד השוטרים יחד איתם. המקרה עורר דיון ציבורי על הצורך באמצעים טכנולוגיים שיסייעו להגן על כוחות מיוחדים שנלחמים בשלל חזיתות - טרור, הפגנות ובתי כלא - או במילים אחרות, רובוטים שיכולים גם להילחם.

צריך לעשות כאן הבחנה. רובוטים המשמשים לסיור ולתצפית הם לא דבר חדש, אבל השימוש ברובוטים קרקעיים שמסוגלים גם לבצע ירי כלשהו לעבר בני אנוש נמצא עדיין בתחילת הדרך, גם כשמדובר בנשק משתק כמו קפסולות מלאות בגז פלפל דחוס. מבחינה זאת, ה־Riotbot הקטן - כולו 18 קילו - רחוק מלהיות צעצוע. להפך: ממדיו הקטנים מאפשרים לו לשמש כלי נשק בשטח בנוי, משום שהוא יכול להידחק בקלות דרך דלתות או במעברים צרים.

החברה הספרדית Techno-Robot, שעשרות מאנשיה פיתחו ובנו את הרובוט במשך כשנה, חשפה אותו לאחרונה ככלי פעיל ומוכן לשימוש. בין היתר הוא הוצג אצלנו בתערוכה הביטחונית הבינלאומית Israel Defence 2010, שהתקיימה בחודש שעבר בגני התערוכה ביוזמת החברה הישראלית

 Tar Ideal 90. חברות ביטחוניות מכל העולם הציגו שם את הקאטינג־אדג' של החימוש, כשהדגש - בדומה למה שקורה היום ב"מעבדת קרב" - היה על מקסום היכולות של חיילי החי"ר.

אדגר גררו מ־Techno-Robot מספר שעד כה, משטרות ויחידות מיוחדות מספרד עצמה, פורטוגל, ארצות הברית ואפילו נורווגיה הביעו עניין ב־Riotbot. אצלנו התעניינו בו שתיים: הימ"מ ויחידת "מצדה" של שירות בתי הסוהר. שתיהן השתתפו בניסוי בשטח של הרובוט, ולפחות ביחידת מצדה אהבו מה שראו - אבל ביקשו את הגירסה עם הזחלים, כדי שהרובוט יוכל גם לטפס במדרגות (ללוחמי הימ"מ, אגב, יש גם כיום רובוטים, בעיקר לצורכי תצפית והעברת מידע ולא לירי).

האמת, ביצועים מרשימים יש למפזר ההפגנות. הוא נוסע על ששת גלגליו בזריזות יפה - לכל גלגל יש מנוע עצמאי - ומסוגל להרביץ סיבוב רצחני של 360 מעלות תוך כדי ירי של 700 כדורים בדקה. "זה בשביל למנוע אפשרות שהרבה אנשים ינסו להתקרב אליו בו זמנית", מסביר גררו. מעבר לזה, אי אפשר להשתלט עליו ולירות באמצעותו על השוטרים: אין עליו הדק. הכל פועל באמצעות מכלי אוויר דחוס שנמצאים בתוך הגוף ואינם חשופים. השליטה בירי נמצאת אך ורק בידי המפעיל, שיושב עם מזוודה שחורה והייטקיסטית. בתוכה יש צג צבעוני שבו הוא רואה מה שרואה המצלמה של הרובוט, המצויד גם בפנס רב עוצמה לפעולת לילה ובסמן לייזר שמשמש כוונת לצורך הירי. כמה ירי? כל מחסנית מכילה 450 קליעי פלפל, שמזכירים קצת כדורי פיינטבול.

היתרון הגדול של הרובוט הקטן, טוענים הספרדים, הוא שניתן להשתמש בו בסיטואציות מורכבות. "חשבנו על המארינס האמריקאים בעיראק ובאפגניסטן", אומר גררו. "יש סיטואציות שבהן הם נכנסים לבית מלא באזרחים, ומאחורי האזרחים ממתינים מחבלים עם קלצ'ניקובים. הרובוט מאפשר לנו למעשה לנטרל את כל היושבים בחדר - בלי לפגוע בחפים מפשע וממרחק של מאות מטרים".

ומה עם מהומה בכלא של עשרות ואפילו מאות אסירים? לדעת המפתחים, עם שלושה־ארבעה רובוטים אפשר להרגיע גם המון זועם, בלי צורך להשתמש בנשק חם או אפילו בכדורי גומי שעלולים להיות מסוכנים. מצד שני, הפוטנציאל הקטלני ברור לעין. "כוחות המשטרה המיוחדים של ספרד ביקשו מאיתנו לבנות רובוט שיכול לירות גם תחמושת חיה", מספר גררו, ומגלה שכבר עכשיו נמצא בפיתוח מודל עם MP-5 - תת־מקלע גרמני שיורה כדורי 9 מילימטר, שמשתמשים בו בעיקר ביחידות מיוחדות ונחשב למשל לנשק הרשמי של ה־FBI מאז שנות ה־90.

רובוט נגד מטענים במחסום חווארה (צילום: AFP) 

לפי גגרו, הגירסה הקרבית של הרובוט תהיה הרבה יותר מנשק חם: הוא יוכל להיכנס לחדר, לזהות את המטרות החשובות ביותר בהתאם לקרבה אליו ופרמטרים נוספים, ויכוון אליהן. מה שכן, הלחיצה על ההדק תישאר בידי המפעיל האנושי שלו - ומסיבות טובות. הרי רובוט שמאבד את זה הוא לא תסריט מופרך: כבר ב־1993 קרה נס בסן פרנסיסקו, כשרובוט משטרתי שניסה לפרק מטען חבלה יצא משליטה והתחיל להסתחרר לכל עבר כשהמטען בזרועו. רק במקרה זה לא נגמר באסון המוני.

היום אנחנו מדברים על עידן חדש של רובוטים מתוחכמים - וחמושים - הרבה יותר. קוריאה הדרומית, למשל, מתכננת להשתמש בשומרים־רובוטים לאורך הגבול עם שכנתה הבעייתית מצפון; בצבא ארצות הברית מפתחים רובוט שידע לזרוק רימונים לעבר האויב, ויחסוך מהחיילים את המשימה. גם אצלנו ערכה זרוע היבשה של צה"ל ניסויים במספר סוגי רובוטים, שמיועדים בעיקר לתצפית ולסריקה בלוחמה בשטח בנוי.

בכתבה מרתקת ששודרה השנה בבי.בי.סי כבר נשאלה השאלה המפורשת: האם רובוטים יכולים למלא את תפקידי חיילי החי"ר? מומחה אמריקאי לרובוטיקה אמר שם בפשטות כי "ככל שאתה קרוב יותר לחטוף כדור, כך אתה מבין את הצורך ביחידה רובוטית ניידת לצידך". לדבריו, הדבר שמעצבן את גורמי הביטחון בכל רחבי העולם הוא "סרטי המדע הבדיוני המטופשים של הוליווד", שמציגים את הרובוטים כמכונות בלתי אמינות שיכולות לקבל את הג'ננה בכל רגע ולצאת למסע טבח רצחני. רק מה, האמת היא שגם זה לא בדיוק תסריט אימים קלוש.

הנה סיפור מלפני שנתיים: הצבא האמריקאי נאלץ להחזיר בבהילות מעיראק רובוטים חמושים מדגם Talon Swords, לאחר שכיוונו את כלי נשקם לעבר מה שמכונה Friendlies, כלומר כוחותינו. חיילים שהיו בשטח סיפרו שהרובוט - שלמרבה המזל, הירי שלו עדיין נשלט בידי מפעיל - כיוון פתאום את הקנה דווקא לעברם, ללא סיבה מובנת. בעולם התכנות זה נקרא "באג". בעולם המציאות זה עלול לעלות בחיי אדם. אגב, כיום יש לכוחות האמריקאים אלפי רובוטים בפעילות מבצעית בזירות עיראק ואפגניסטן.

אם חושבים קצת יותר לעומק מגלים את הבעיה האמיתית של הרובוטים השולפים האלה, והיא קשורה למשהו החמקמק הזה שנקרא אתיקה או מוסר. עם כל הרצון להגן על חיילים ושוטרים בפעילות מבצעית, האם אנחנו באמת חשים בנוח לשגר מכונות קטנות ויעילות לירות בבני אדם? ואיך נניח תיראה בתקשורת הבינלאומית הפגנה שתפוזר בידי כמה רובוטים זריזים ומפעיליהם? לא מעט מומחים כבר מדברים על הצורך ב"קוד אתי" מוסכם לרובוטים המשמשים למלחמה או לעימותים. יש למישהו את המספר של אסא כשר?

בתערוכה ראינו גם את אחיו הגדול יותר של ה־Riotbot, שעולה כמעט פי עשרה מה־35 אלף יורו של הקטן: הענק הזה נקרא Bozena Riot, והוא בעצם בובקאט כחול כהה שיש לו בפרונט פלטה ענקית שיכולה להיפתח לאורך של עשרה מטרים ולגובה של שלושה מטרים. למעלה יש ארבעה תותחי גז מדמיע, פרוג'קטורים מסנוורים, חרכי ירי, מצלמות ומה לא. מאחור יושב המוח האלקטרוני, וכל העסק נשלט לחלוטין על ידי מפעיל, שיכול פשוט להסיג את הקהל ממרחק של שני קילומטרים באיזה קצב שבא לו. 36 שוטרים יכולים לעמוד בניחותא מאחורי הדבר האימתני הזה, שבנו כמה חבר'ה מוכשרים בסלובקיה.

אני מקיף את הרובוט הענק הזה ונעמד מולו, מנסה לדמיין איך ירגיש מפגין כשהמפלצת הזאת תגרד אותו מהרצפה בלי סנטימנטים ותדחף אותו קיבינימט. תותחי הגז המדמיע קורצים לי מגבוה. אנחנו מביטים זה בזה בשתיקה, אבל אני זה שמשפיל ראשון את העיניים והולך.