"לשתול, לגדל, לבשל ולסעוד יחד"

הפרויקט מיוחד מאפשר לעולים יוצאי אתיפיה להביא לידי ביטוי תחום עיסוק שהכירו היטב באתיופיה ושנשכח בדרך כלל בחיי החברה המודרנית. במסגרת הפעילות, העולים מתכנסים סביב חלקת אדמה, שיועדה לצורך גינון קהילתי, כדי לעבד את האדמה, לשתול צמחי ירקות מסוגים שונים, לגדל תבלינים מסורתיים, לבשל ולסעוד יחדיו.

העולים משתמשים בשיטות עיבוד ייחודיות, שלמדו בילדותם ושעברו מדור לדור, ומצליחים לגדל מוצרים שונים. בנוסף לכך, מלבד העבודה השוטפת על גידול הצמחים והטיפול בהם, מתקיימים מפגשים חברתיים במתחם הגינה, שבהם מכירים העולים נושאים שונים המתייחסים לתזונה, לשפה ולחקלאות ויש באפשרותם להעלות זיכרונות מהחיים באתיופיה.

ברחובות עובדות בגינה הקהילתית 35 נשים יוצאות אתיופיה, שאינן שולטות היטב

בעברית. הנשים מגדלות תבלינים וירקות, שהכירו באתיופיה, ומכינות מהם מטעמים שונים, שלא תמיד מוכרים לחיך הישראלי. הנשים טוענות, כי העבודה בגינה מזכירה להן מעט את החיים באתיופיה ואת ההווי שחוו שם.

בעיר בת ים פועלת מזה כשנה גינה קהילתית, שבה עובדים כ-20 גברים יוצאי אתיופיה, בני 45 ומעלה, שלא מצאו את מקומם בשוק העבודה ובחברה הישראלית. העולים התקשו להתמודד עם ההבדלים התרבותיים בין אתיופיה לישראל ועם המעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. העבודה בגינה הקהילתית מאפשרת להם לשמר את המנהגים המסורתיים, לגבש דימוי עצמי יצרני, תחושת שייכות ועוצמה. חברי הגינה מרגישים שייכות רגשית חזקה לאדמה ואומרים שהעבודה בגינה "החזירה אותם לחיים".

פרויקט הגינות הקהילתיות ליוצאי אתיופיה הוא יוזמה של ארגון אשל-ג'וינט - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל - כדי לסייע לתהליך הקליטה של העולים מאתיופיה בחברה הישראלית. כיום פועלות 13 גינות קהילתיות כאלה, שבהן לוקחים חלק כ-180 יוצאי העדה, והיד עוד נטויה.

העבודה בגינה החזירה אותנו לחיים. צילום אבי חי 

החיבור של העולים לתחום החקלאות בכלל ולמורשתם החקלאית והתרבותית, בפרט, תורם גם להובלת תהליך של יצירת סביבה ירוקה ופורחת בעיר. בנוסף מקל הפרויקט על הקשיים החברתיים והאישיים שחווים העולים ומשפיע באופן חיובי על הקהילה כולה.

לפרטים נוספים על פעילות אשל ג'וינט לחצו כאן .