שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר
    הממונה על ההגבלים רונית קן עוזבת - לא נתגעגע
    רשות ההגבלים העסקיים אינה זקוקה לאמצעים מאוד מתוחכמים כדי לחקור מונופולים וקרטלים במשק הישראלי. מה שצריך הוא רצון ונחישות, ואת זה לא ראינו בתקופתה של קן

    באחד מימי ראשית שנת 1997, בעודי מכהנת כיועצת המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות, הגיע למועצה מידע כי מוצריה של חברה המייצרת צבעים נדחקים ממדפי החנויות המוכרות מוצרים מסוג זה, ככל הנראה בלחצה של חברה מתחרה, גדולה ממנה. המידע הזה הועבר לרשות ההגבלים העסקיים. לימים הורשע מנכ"ל טמבור בעבירות של תיאום מחירים ברשתות השיווק הגדולות. 

     

    נזכרתי בסיפור הזה כאשר הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, על פרישתה מן התפקיד שמילאה בשנים האחרונות. עם היוודע הדבר, היו מי שסיכמו את כהונתה והעתירו עליה דברים טובים. אז בטרם תיאלם תרועת המסכמים, נקלקל קצת את השמחה למי שהיו מוכנים לומר לא מעט דברים בשבחה.

     

    נקדים ונאמר, שבטור זה חשפנו במשך השנים לא אחת מחדלים חמורים בהתנהלותה של רונית קן, ולפני כמה חודשים אף קיבלנו חיזוק לעמדתנו זו ממבקר המדינה, שכתב דו"ח מאוד לא מחמיא על רשות ההגבלים העסקיים ועל מי שעומדת בראשה. לכן היה מרגיז למדי לקרוא דברי אפולוגטיקה שלא במקומם.

     

    בין השאר צוין באחד ממאמרי הסיכום שהתפרסמו בשבוע שעבר, כי רונית קן נלחמה בכוחות החזקים ביותר במשק "בכלים מוגבלים ומיושנים", מה שיוצר, לשון הכותב, "נסיבות מקלות" לכך שלא היו לה הישגים בתקופת כהונתה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

     

    הממונה לא פונה לרשות ההסתדרות לצרכנות

    בואו נתחיל מן היסוד: רשות הגבלים העסקיים קיימת כדי למנוע כשלים בהיווצרות תחרות במשק בין כוחות כלכליים, דבר שבסופו של דבר אמור לפעול לטובת הצרכנים. במילים אחרות, זהו כלי רב עוצמה בשירות הצרכנים והגנת האינטרסים הכלכליים שלהם. ואם כך, האם כאשר מקבלים החלטות או בכלל מתנהלים, אין מקום לשמוע את קולם או את קול נציגיהם?

     

    מעבר לכך, עקב תלונות צרכנים הזורמות אל ארגוני הצרכנים מצטבר שם ידע רב, אשר ממנו ניתן ללמוד על תופעות קרטליות במשק. בשל כך, ארגוני הצרכנים עשויים להיות מקור מידע טוב על המתנהל במשק, והמידע שברשותם עשוי לשמש את רשות ההגבלים העסקיים במילוי תפקידה לטובת הצרכנים.

     

    פנינו איפוא לשני ארגוני הצרכנים הגדולים – המועצה הישראלית לצרכנות ורשות ההסתדרות לצרכנות – בסדרת שאלות זהות לגבי טיב קשריהם עם רשות ההגבלים העסקיים. הנה השאלות, תחילה תשובות רשות ההסתדרות לצרכנות, ולאחר מכן תשובת המועצה לצרכנות.

     

    האם הממונה על ההגבלים העסקיים פנתה אי פעם אליכם על מנת לקבל מידע על תלונות צרכנים אשר עשוית לשקף כשלי שוק והיעדר תחרות?

     

    עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "לא".

     

    האם פניתם לממונה על ההגבלים בהסתמך על תלונות צרכנים אשר עשוית לשקף כשלי שוק והיעדר תחרות?

     

    לוינסון: "כן. הגשנו יחד עם המועצה לצרכנות התנגדות לצו המוסכם בעניין הצעדים שנקטה עלית כדי לדחוק את רגלי מוצרי המותג קאדברי שחברת כרמית ניסתה לשווק בישראל".

     

    מה קרה לאחר מכן?

     

    לוינסון: "לא התקבלה תשובה במישרין מרשות ההגבלים. ידוע לנו שהחומר היה בפני בית הדין להגבלים עסקיים בעת שאישר את הצו המוסכם".

     

    האם היו מגעים שוטפים ביניכם לבין הממונה על ההגבלים העסקיים לשם החלפת מידע ושיפור שיתוף הפעולה בין שני הגופים?

     

    לוינסון מדגיש: "מעולם לא פגשתי אותה או שוחחתי עימה".

     

    האם היו מגעים שוטפים בין מחלקות שלכם, למשל הלשכה המשפטית או הכלכלית, לבין מקבילותיהן ברשות ההגבלים העסקיים?

     

    לוינסון: "לא".

     

    פגישה בין מנכ"ל המועצה לרונית קן – לפני זמן רב

    על אותן שאלות בדיוק ענו לנו כך מהמועצה לצרכנות: "מטרות המועצה לצרכנות והרשות להגבלים עסקיים דומות. שני הארגונים פועלים להגדלת רווחתם של הצרכנים: המועצה לצרכנות באמצעות הגנה על זכויות הצרכנים מפני כשלי שוק וקידום הצרכנות הנבונה, והרשות – באמצעות הגנה על התחרותיות במשק וקידומה. לאור האמור, כבר לפני זמן רב התקיימה ישיבה משותפת לממונה ולמנכ"ל המועצה לצרכנות לשם בחינת אמצעים לשיתופי פעולה.

     

    "יצוין, כי על אף הנכונות הרבה של הגופים, דומה כי שיתוף הפעולה אינו יכול להתאפשר תדיר, זאת בעיקר בשל היות רשות ההגבלים 'רשות חקירה' על כל החובות המוטלים עליה ועל המידע הנאסף אצלה מתוקף תפקידה. על אף האמור, שיתוף פעולה התחום במגבלות החוק מתקיים בעיקר בין המחלקות השונות, והוא מתקיים, בעיקר, בדרך של ייעוץ והחלפת דעות בסוגיות משפטיות-כלכליות שהמכנה המשותף להם הוא הרצון לשפר את מצבם של הצרכנים, כגון קידום הצעות חקיקה ושיתוף מידע בנושאים כלכליים ולאו דווקא בנושא העברת מידע המצוי בפניות שהתקבלו וטופלו במועצה לצרכנות.

     

    "יצוין, כי במידע העולה מתלונות צרכנים בודדות אין בדרך כלל די על מנת לבסס ראיות ברמה הנדרשת מהליך פלילי מסוג זה בו נוקטת הרשות".

     

    כשרוצים לחקור – יורדים לשטח

    עכשיו בואו נחזור לסיפור שבו פתחנו. למעשה, אין לנו דרך לדעת אם התלונה ההיא שהועברה מהמועצה לצרכנות לרשות ההגבלים העסקיים היתה מה שגרם לפתיחת החקירה נגד טמבור ומנהלה. אולם דבר אחד ברור: רשות ההגבלים העסקיים אינה יכולה לעבוד בלי המכשיר הבסיסי בחקירה – העובדות.

     

    וכשצריך עובדות, יורדים לשטח, הופכים כל אבן, מחפשים כל ראיה, ומנסים לאתר כל עד פוטנציאלי. ככה – כן, ב"כלים מוגבלים ומיושנים" כאלה – עובדים לא רק ב-CSI , אלא בכל גוף חוקר, כפי שציינה בצדק המועצה לצרכנות בתשובתה.

     

    אולם, מתשובת המועצה לצרכנות עולה, כי שם משום מה לא הפנימו עד הסוף את חשיבות המידע מן השטח בעבודת רשות ההגבלים העסקיים. זהו כשל חמור בצורת החשיבה בגוף המופקד על הגנה על ענייני הצרכנים, וצר לנו על כך.

     

    אולם, גם אם כך חושבים במועצה לצרכנות, הרי ברשות ההגבלים העסקיים יכלו ליזום מצידם התעניינות רבה יותר בנעשה בשטח. אלא שמי שעקב אחרי כתבות שפרסמנו כאן משך השנים יודע, שגם ניסיונות לפנות לרשות ולהעביר אליה מידע המעיד לכאורה על קרטלים נהדפו בצורה זו או אחרת.

     

    תחילה היה זה ניב ליליאן, אז כתב ערוץ המחשבים ב-ynet, שפנה לרשות ההגבלים העסקיים בשל התנהלות מונופוליסטית לכאורה של חברת מיקרוסופט. תלונתו אמנם התקבלה, אך לאחר מכן לא נעשה דבר, לפחות לא ככל הידוע.

     

    לאחר מכן הצעתי אני לרשות מידע שהיה ברשותי על כך שקיים לכאורה תיאום בין ספקיות האינטרנט ביחס למחיריה של גלישה במהירות 1.5 מגה – אך נתקלתי בשתיקה. איש ברשות לא היה מעוניין לקבל מידע חשוב זה.

     

    כך חוקרים – באמצעים לא מתוחכמים

    המשותף לשתי התלונות הללו, פרט לכך שלמעשה התעלמו מהן, הוא שקל מאוד לחקור אותן. לא ממש בעיה לברר אם אכן קיים מונופול של מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה למחשבים בכלל ולמחשבים הניידים בפרט, ואם נכון שלצרכנים אין למעשה יכולת שלא לרכוש אותם בלא שייאלצו לרכוש גם את תוכנת ההפעלה חלונות.

     

    אשר לתיאום המחירים בין ספקיות האינטרנט, לא צריך להעסיק בלשים פרטיים כדי לאסוף מידע. סדרת שיחות טלפון לספקיות והקלטתן יכלה להיות התחלה לא רעה כדי לנסות לחשוף מה באמת קרה שם. במצב כזה אין מדובר בהאזנת סתר, וממצאיה קבילים לחלוטין. ומה עם תחקור עובדים בעבר ובהווה בספקיות האינטרנט? ומישהו שמע על האזנות סתר באישור בית משפט בחקירות של גופי חקירה בישראל?

     

    בפשטות, כשרוצים לחקור, אפשר להיות חוקר קטן וחכם. לא צריך מכשור מי יודע מה מתוחכם, אלא רצון ונחישות. על מידת האינטנסיביות (או היעדרה) בעבודת הרשות במסגרת מילוי תפקידיה כתב בשעתו מבקר המדינה בדו"ח שהזכרנו. ניתן לו את מילת הסיום: "בשנים 2008-2004 הגישה הרשות שישה כתבי אישום – כולם בגין עבירות קרטל. זמן ההכנה הממוצע של כתב אישום (ממועד העברת חומר החקירה למחלקה המשפטית ועד להגשת כתב האישום לבית המשפט) היה כשנתיים.

     

    "(...) יוצא איפוא כי הטיפול בתיק הגבלים עסקיים – מפתיחת חקירה ועד אכיפה באמצעות אזרחיות-מינהליות או פליליות – נמשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, התמשכות הליכים עלולה לפגוע ביכולת ההרתעה של הרשות, והדבר עלול לפגוע ביעילות האכיפה ובתועלת לצרכנים".

     

    מהרשות להגבלים עסקיים נמסר בתגובה: "הרשות מפעילה כיום את כלי החקירה המתקדמים והמשוכללים ביותר בהן עושות שימוש גם רשויות חקירה שונות בישראל. בשנים האחרונות פעלה הרשות בנחישות לחשיפת קרטלים ולטיפול בעבירות הגבלים שונות".

     

    הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים