מי אני מה אני
בסך הכל חג לא מזיק במיוחד החנוכה הזה, אז איך הוא הצליח לבלבל אותי כמו סביבון על מנת יתר של לאטקס?
חנוכה בא עוד איזה יום וחצי ותאמת ששוב ממש לא היה לי מושג שהחג המוזר הזה בדרך. זתומרת, היו כמה חבר'ה שעידכנו סטאטוסים לגבי סופגניות, קלוריות ובולמיה, ואולי איזו כתבה על פסטיגל ושיעור ההתאבדות של הורים מתוסכלים. אבל כל אלה עדיין לא הצליחו לשכנע לגבי העובדה ש"חנוכה זה כאן" ובעיקר בגלל השאלה האקוטית, "למה זה צריך לעניין אותי?!”
ושלא תבינו לא נכון, אני אוהב את חג האורים ואהיה הראשון שיכנס בבית השני של "מה עוזצור ישו עתי" בקנון גאה. אך עם כל זאת אני לאט לאט מבין כמה שחנוכה הוא חג מיותר אחרי שלוקחים ממנו את המסורת. ואני לא מדבר על מסורת הדלקת חנוכיה או תקיעת סופגניה, אלא דווקא על מסורת החופש. הרי פעם חנוכה היה הנר בקצה שיעור התנ"ך, בית מקדש של חופש בין בוחן בלשון לשיעור ספורט. כשהייתי תלמיד יסודי, חנוכה היה נס כי גם אחרי שמונה ימים של מרתון הערוץ הראשון, עדיין הצלחתי לחזור לתפקידי כאינדיבידואל פרודוקטיבי. אבל תוציאו את החופש מחנוכה ומה נשאר לכם? סביבון מסכן?
ומה נשאר לכם? סביבון מסכן? צילום:מיכאל קרמר
תמיד חשבתי שהמעבר לניו-יורק הרחיק אותי מהמסורת. אבל לא. מה שהרחיק אותי מהמסורת הוא המעבר לשפיות, לחיים הבוגרים, להתעסקות בדברים חשובים יותר מניסים ושמנים. אלו החיים שמרחיקים ממסורת ודווקא המסע ליבשת אחרת הכניס אותי עמוק עמוק לתוך אוכלוסיה, שבעבר חייתי לידה שנים ארוכות בשכנות גיאוגרפית אך בנתק מנטלי. אתם מבינים, אני עובד אצל יהודים אורתודוכסים, שהוכיחו לי שאפשר אחרת. לדוגמה, אפשר לכלכל משפחה בכבוד ולמצוא גם זמן לתורה, אפשר ללמוד גמרא על הבלקברי בסאבוויי בדרך להקמת הסטארט-אפ הבא ואפשר לחלום הרבה מעבר לנסיעה שנתית לקברי צדיקים. הבוס אפילו קנה לי תפילין וכל יום אני משלים להם מניין וגם אין לי בעיה לעשות את זה, אבל עם כל האהבה והלמידה אני רק ממשיך ומתרחק משם. כי אני לא צריך לכרוך רצועות עור על הידיים וקישוטים על הראש בשביל להרגיש קרוב יותר ולא רוצה לבקש אלף סליחות כל יום בשתיים בצהריים על פשעים וחטאים שלא ביצעתי. גם מעצבן אותי שכל שישי בא איזה רבי למשרד, עובר בין העובדים ושואל מי יהודי ומי לא, מחלק נרות לאלה שכן ומתעלם מאלה שרק חצי, או כששלומית מתקשרת אלי מחתונה של חברה לספסל הלימודים, חתונה דתיה של חברה דתיה, ושלומית כעוסה ופגועה שכן כמה בנות לא הסכימו לשתות מבקבוק שהיא ועוד אורחת נגעו בו, מפני שהיין לא מבושל והן, חילוניות חסרות דעת שכמותן, נגעו בבקבוק והפעו את היין לטמא רחמנא ליצלן. זה נוראי, זה מעליב, וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבלגנים במדינה.
אבל מה התעוררתי עכשיו? כי במקרה הבוקר כתבו בעיתון ידיעה על שלט ענק שנתלה בלינקולן טאנל על ידי תנועת האתאיסטים מניו-ג'רזי (צודקים: אם כבר לא להאמין בכלום, אז למה לא לגור-בג'רזי?) ועל השלט מתנוססת סצינת הלידה הכי לא אינטימית בהיסטוריה ויש שם גם חמור ושלושה גמלים ואותיות קידוש לבנה אשר מכריזות (בתרגום חופשי): "אתה יודע שזהו שיגיון. בעונה הזו, חגוג את ההגיון". וזה באמת מוזר שצריך שלט כזה כאן, בניו-יורק, בעיר המתקדמת בעולם ועוד רגע לפני שרואים מרחוק את האור בקצה הטאנל. אבל מה שיותר מוזר הוא שכאדם חושב בעל דעה די מוצקה על הדת בכלל והיהדות בפרט, אני עדיין לא מסוגל לקרוא לעצמי אתאיסט ועדיין מייחס חשיבות לדת ולזהותי ה"יהודית", כשאני יודע שחנוכה זה עוד חג שנועד לרפד את כיסם וכוסם של מיקי פלד ומאפיית רולדין ואת כעסם של ההורים המתוסכלים, בדיוק כמו שהגוים המציאו את סנטה במשרדי קוקה-קולה ואפילו את חג-ההודייה הנקי ממאפיינים דתיים הצליחו ללכלך בבלק-פריידי, סייבר-מאנדי והוצאה לפועל-טיוזדיי. אין פה משהו טהור. הכל עסקים.
צילום: צביקה טישלר
בביקור האחרון שלי בארץ, בסלון של חבר במושב נהלל, מושב שטיפח את מיטב האתאיסטים הארצישראלים, נכנסתי לוויכוח בו נאלצתי להגן על זהותי היהודית ולסנגר על הדת. הטיעון החזק ביותר שלי היה “כי... כככי.. נוווו כי כי זה מסורת ו...היסטוריה? ו...שייכות וגגגגם מה מה מממה? גם שואה וכל זה". ואני לא מאמין כמה מהר שלפתי את קלף השואה, אבל וואללה, לא היה לי הסבר אחד מוצלח.
ואם זה כל כך פשוט וכל מה שצריך הוא "לחגוג את ההגיון", כמו שאומרים חברינו הלא מאמינים מג'רזי, אז למה זה כל כך מסובך? למה היהדות היא חלק כל כך בלתי נפרד מזהותי למרות שאני מייחס יותר חשיבות ועניין לאלבום החדש של ברוס ספרינגסטין? אולי בגלל מגבלות של שפה? אולי אני תוחב הרבה יותר מידי משמעות לתוך המילה 'דת' בגלל שאין לה מקבילה חזקה מספיק? ואם ברור שיותר מחצי מהבעיות בעולם יפתרו אם לא היו דתות, למה אני ממשיך לתת לזה יד?
אכן, שאלות רבות ומסובכות הן, ולכולן תשובה במדור הבא של "שאל את הרב".
“כי... כככי.. נוווו כי כי זה מסורת ו... היסטוריה?"
צילום: Stock.xchng
מומלצים
