שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פרידה: הוחלף הסטטוס בפייסבוק, המפתח הושב

    אחרי 24 שעות זה עוד קשה מאוד, אבל את זוכרת שכבר היינו שם? היינו במקומות קשיםיותר. חווינו פרידות כואבות יותר. פרידה לא לוקחת ממך את מה שצברת לאורך השנים. היא לא מבטלת את היכולות שלך, את חוש ההומור שלך

    אני כותבת לך את המכתב הזה, לך, שהיא בעצם אני, בניסיון להקל מעט את הכאב. בניסיון להזכיר לך – ולי - מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכות.

     

    כן, הלכנו קצת לאיבוד בחודשיים האחרונים. לפעמים זה היה איבוד טוב, לפעמים זה היה איבוד רע, אבל עכשיו זה נגמר. גמור. השתנו כל הסטטוסים בפייסבוק, כל הדברים הוחזרו, כולל המפתח, ונמחקו כל הטלפונים והסמסים החמודים.

     

    אני יודעת שאחרי 24 שעות זה עוד קשה מאוד, אבל את זוכרת שכבר היינו שם? למעשה, היינו במקומות קשים יותר. חווינו פרידות כואבות יותר. פרידה לא לוקחת ממך את מה שצברת לאורך השנים. היא לא מבטלת את היכולות שלך, את חוש ההומור שלך, את האינטלקט והיופי. שלא לדבר על הגומות. לכי עכשיו למראה ונבדוק יחד - הן עדיין שם.

     

    יכול להיות שהעלאת המילים על הכתב עוזרת לנו

    כואב לחייך. אני יודעת. הכל כואב. הכאב הוא פיזי ממש. כן, אני גם יודעת שלא בכית מאתמול. גם לא כשישבתם יחד על הכורסה והוא אמר שהוא לא רוצה להמשיך. לא בכית גם כשנסעת לבית של ההורים ונכנסת לפוך. לא בכית היום בבוקר כשנסעת הביתה. אני מודה שאני קצת מודאגת מהעניין הזה. חיפשתי בגוגל את שלבי ההתמודדות עם אובדן והסתבר שהכחשה היא השלב הראשון, ונראה לי שאת שם. זה אומר שיש לנו עוד כמה שלבים לעבור. הבא הוא כעס, רק אחרי זה יגיע דיכאון. אבל הנה, אני רואה דמעה. זה טוב. תבכי, זה בסדר. יכול להיות שהעלאת המילים על הכתב עוזרת לנו להבין שזה באמת גמור ונגמר וכבר לא שם. הוא כבר לא שם. זה בסדר, גם אם נראה שזה לא.

     

    לא, אני לא אומרת שזה בסדר, מפני שיש לו שיניים של שפן והוא מעולם לא פתח ספר. איך יועילו לך המחשבות האלו? אהבת אותו. את עדיין אוהבת אותו. חשבת שזה יימשך קצת יותר זמן מחודשיים. רצית שזה יימשך לעוד הרבה זמן. עד אתמול בצהריים חשבת ככה ("אתה אוהב אותי?", "כן", "כמה?", "המון, מאמי שלי").

     

    דברים כאלו קרו לנו גם בעבר. יצאנו מחוזקות

    זה קורה. דברים כאלו קרו לנו גם בעבר. יצאנו מחוזקות. היי! מהפעם האחרונה שישבנו על כורסה בבית זר, שבורות לב אחרי שהודיעו לנו שזה נגמר, עוד פעם "זה" ועוד פעם "נגמר", הורדנו שמונה קילו. וזה היה רק לפני חצי שנה. ממילא נשאר לנו להוריד רק עוד שלושה קילו עד המשקל האופטימלי, מה שזה לא יהיה, אז יאללה. יהיה בסדר.

     

    אל תתעסקי באשמתך. כן, גם אני חושבת שזו אשמתך, אבל אני זו את, ואני לא יכולה לגרום לך, או לי, להפסיק להרגיש ככה. זה נובע מחוסר הביטחון שלנו בעצמנו. יפות ככל שאנחנו, חכמות ככל שאנחנו. זה נובע משנים ארוכות מדי של חוסר יכולת לייצר זוגיות אמיתית ובריאה. אולי אחר כך תנסי ללמוד, למרות שאני בספק אם מה שלא יישמנו במהלך השנים עד כה נצליח ליישם מתישהו בעתיד. עדיף לעזוב את זה עכשיו. שום מחשבה הגיונית לא עוברת לך בראש. תאמיני לי, אני יודעת, אני שם. אין שום טעם להקים ועדת חקירה. כל הקודקודים עסוקים בכאב.

     

    את זוכרת שהיה יותר גרוע? את זוכרת שאחרי שהיה ממש גרוע, היה יותר טוב? בבקשה תזכרי. כי קשה לי כל כך. אני לא מצליחה לעודד אותך, ואני יושבת פה ובוכה מרות על אובדן של עוד מערכת יחסים, שככל הנראה היתה צריכה להיגמר, וכל כך כואב לי. בבקשה תעזרי לי לעזור לך לעזור לשתינו.

    יהיה בסדר, באמת.

     

    • מאמרים, סיפורים וטורים על התמודדות עם פרידה

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הלכנו קצת לאיבוד בחודשיים האחרונים
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים