מאסטר

בעליו של גיל הפקות, איש השעה בטלוויזיה, התמנון עם הזרועות השלוחות לכל זכיין ולכל יום שידורים, אשר קטף לפני פחות משבועיים רייטינג שיא לתוכנית ריאליטי בארץ - 41.6 אחוזי צפייה, ממשיך לעבוד. הוא חתום על "רוקדים עם כוכבים" ו"שחק אותה בגדול", אבני היסוד של פריים טיים רשת כרגע, וסיים זה עתה גם עונה מוצלחת של "מתלהבת" עם מיה דגן בערוץ 10, אבל לא יכול לספר לי על טעם הדגים החריפים של סמדי בומבה או על הסינטה בקרם ארטישוק שהביאה לאינה את הניצחון. הוא כן יכול לתאר לי את טעמם של קפה שחור וסיגריות, המצרכים העיקריים שהרכיבו את הדיאטה שלו בחודשים האחרונים: "במשך כל התוכניות האלה לא טעמתי כלום ממה שהם הכינו, הייתי הכי נאצי בעניין הזה. זו תחרות, יש כאן עניין של משמעת, יש אנשים שצריכים לשפוט מה טעים ואני לא אחד מהם. זו לא היתה דוגמה טובה אם הייתי אוכל".

נשמע קשה.

"בטח, המנות נראו מדהים והתשבוחות של השופטים עושות לך חשק, אבל לא נשברתי. היום טעמתי בפעם הראשונה קרוקומבוש, כי שלחו לנו מקשת כדי לברך אותנו על הרייטינג, וזה הכל".

שונא תוכניות שלועגות, בזות, משפילות. אסף גיל (צילום: שחם זגורי)

גיל מנסה, כפי שאומרים מנהיגים במצבו, לא להיתפס לאופוריה. אם הוא זחוח, הוא מסתיר זאת לא רע. ואם הוא קצת עייף, אפשר להבין למה - מחד, הבייבי שלו היתה הצלחה כה מסחררת וקונצנזוסיאלית בעונתה הראשונה; מאידך היא מחייבת אותו לכבות שריפות בלי הרף, מפרשת סילוקו של השופט רפי אדר

 עקב מה שהוגדר על ידי קשת כ"חילוקי דעות" ועל ידי עיתונאים שמסקרים את התחום כהתנהגות מטרידה על הסט, דרך התחקיר על חובותיו הכספיים והתנהלותו של השופט והלוחש לעגבניות, איל שני, במוסף "7 לילות", ועד לסאגה האחרונה, שבה נחשדה ההפקה כי הורתה לשני באוזנייה לקבוע שהזוכה בתוכנית היא אינה בקאבצקי, ולא הכבאי אלקנה.

"בזמן הפרסומות קיבלנו מהשופטים את הבחירות שלהם והבנו שאינה היא הזוכה", סוגר גיל את הפינה, "אבל חיים כהן לא יכול היה להכריז עליה כי הוא בחר באלקנה וזה היה הורס את המתח. אז שינינו את הסדר כך שאיל יבחר אחרון. זה לא היה מתוכנן אז איל היה צריך לקבל הנחיות איך להגיד את זה בדיוק, כך שנוכל לבנות את המתח ברגע ההכרזה. לכן שומעים את עורכת התוכנית אומרת לו באוזן, 'היא אינה!', זה הכל עניין של טיימינג וקיו, עושים את זה בכל שידור חי, גם לקושניר יש אוזנייה ב'רוקדים עם כוכבים' ואנחנו מכווננים אותו".

מבעד לכל זה השאלה הבוערת של העת האחרונה, "מה הסוד של מאסטר שף", לא מרפה. לגיל יש הסבר.

"הסיבה שהמספר שהשגנו כל כך מיוחד היא העובדה שהתוכנית הזו חצתה קהלים. היא לא של צעירים או מבוגרים, בעלי או חסרי השכלה, היא של כולם וזה די נדיר. עם כל הצניעות זה גם ניצחון אישי שלי. שנים אני מנסה לעבוד בכיוון מסוים של תוכן, שהוא הכיוון החיובי. אני שונא תוכניות שלועגות, בזות, משפילות. הציעו לי להפיק כאלה בזמן האחרון וסירבתי ברמה העקרונית. התוכנית הזו מאוד טהורה".

ובגלל זה היא הצליחה?

"כן. האוכל היה מאוד חשוב, אבל מבחינתי הוא אמצעי ולא מטרה. התוכנית מדברת על חלום או חזון לא ממומשים של אנשים במובן הכי יפה והכי תמים. אנשים אוהבים להזדהות עם מודלים חיוביים, זה לא מקרי שבסרטים ההוליוודיים הטוב מנצח, אנחנו אוהבים להזדהות איתו. ביסודנו אנחנו ילדים תמימים ורכים".

לפני שנתיים, עם תחילת שגעת הריאליטי, אמרו בדיוק הפוך. שאנחנו רוצים לראות את הגלדיאטורים מדממים.

"ישראל הכי עקומה בעולם בחשיפה הטלוויזיונית. נחשפנו להכל באיחור מאוד גדול. 'הישרדות' ו'האח הגדול' עלו לפני למעלה מעשור בחו"ל ואצלנו רק לאחרונה. כבר לפני שנים קרה שם תהליך מעניין שהפורמטים הסכינאים

 התחילו לעייף אנשים, והיום הטרנד הוא פורמטים חיוביים. זה הרבה יותר מתאים לי. זה לא הסגנון שלי לעשות תוכניות אגרסיביות. הקהל צמא לדמויות אנושיות, לסיפור טוב, דוקו או דרמה, ואנשים נורא רוצים להתרגש. לא להיות אפתיים".

יש מי שיגידו שזה ריגוש מהונדס, של "אבא שלי מת ולכן אני מבשלת ובוכה לתוך הסיר".

"הסיפורים האנושיים הם חלק מהאתוס. המתמודד לא יכול להיות יצירתי בלי נשמה, שהיא פועל יוצא של חייו ואישיותו. לא ייצרנו מניפולציות, לא הצגנו מצגי שווא. הכל היה אותנטי".

לא בניתם את סמדי בומבה, עם הפרח והמניירות?

"סמדי בומבה היא מנחת אל שהוגשה לנו על מגש של כסף. היא באה אלינו ככה וראינו בה את ציפי שביט מהגיהינום, ואני אומר את זה באהבה. זאת היא, איך אפשר לייצר אותה? היא הפילה את כולנו וכך גם כל היתר. אבל אם אנשים חושבים אחרת, אין לי מה לעשות. בחרתי במקצוע שבו לא משנה מה אעשה וכמה אני ישר דרך, תמיד אהיה מנוול. תמיד אהיה רודף בצע בעיני אנשים, זה לא מאוד שונה מפוליטיקאי. אם נעבור לרגע נושא, ההדחה של אקי אבני ב'רוקדים עם כוכבים' היתה עבורי חוויה מטלטלת. אקי כתב בפייסבוק שהיו בעיות עם ה־SMSים מטעם ההפקה, וזה פשוט מטורף. הרי לו הייתי משחק בהצבעות, הייתי עושה מעשה פלילי וגומר את הקריירה שלי. אני מקבל נתונים מחברה שסופרת SMSים, והצבעות של השופטים. אם הייתי משנה משהו, היו צריכים להיות עדים לזה שאני מנוול. רק מטומטם יעשה דבר כזה".

אם הדחתו של אבני וההתבכיינות הפייסבוקית הופכות להיסטוריה, הרי שהדחתו של השף רפי אדר מחבר השופטים לא תתאדה כל כך מהר. מפולת השמועות על מה שאירע בין אדר למאפרת בהפקה נעה בין גרסאות שונות, וההבטחות מצד אדר כי "יום אחד יספר את סיפורו" ודאי לא יהפכו את גיל לאורח כבוד במסעדה של השופט לשעבר. מה שבטוח הוא כי היה כאן ניקוי יותר מהיר של הזירה מכל יחידת מז"פ, וגיל עדיין מסרב לזמר: "הדבר היחיד שאגיד זה מה שנאמר בהודעה של קשת ואין לי מה להוסיף על זה".

דיברת עם רפי מאז?

"אני ורפי לא בקשר".

הפכתם את איל שני לקאלט. חשבת שהוא יהיה להיט?

"האמת היא שבהתחלה גם אני לא הבנתי אותו. באודישן הראשון אמרתי לעצמי, 'מה זה הדבר הזה?' זה היה ארוך ומייגע ואמרתי לו שאנחנו לא כמו עיתון 'הארץ', אלא כמו 'ידיעות אחרונות', למרבה האירוניה. איל הרגיז אותי, לא הייתי בטוח שהוא מסוגל. אחר כך, לאט־לאט הכרתי אותו יותר ויותר

 והתאהבתי בו. כשאיל לא מדבר שעות, ואת מביאה אותו מזוקק - הוא אומר דברים מאוד חכמים. צריך להפריד את המוץ מהתבן, לא לשמוע רק את הקליפה, ואז הוא איש מקסים ויש בו הרבה תום".

היית מלווה לו כסף?

"לא, אבל מה זה קשור?. אני לא מכיר את הביוגרפיה של איל לפרטי פרטים, אבל היתה לי נקודה בחיים שבה כמעט חוויתי פשיטת רגל ואני יודע שכשזה קורה, אתה נמצא במלחמת קיום. יש לך שתי אופציות: אתה יכול להיות קבצן בתחנה המרכזית או לנסות להציל משהו מעצמך. אתה נמצא עם הגב על הקיר במצבים קיצוניים של הישרדות".

ומה עם חנה לסלאו ב"רוקדים עם כוכבים"? היא קצת סיבכה אותך, כשאמרה לטל ברקוביץ' שפתחה רגליים ב"פלייבוי" ופתחה עימה חזית.

"לא אהבתי את האמירה שלה, ואמרתי לה את זה. היא התנצלה במקום, והעובדה הזו מבחינתי סיימה את הפרשה. כמו שהיא אמרה, חוץ מלהשתטח על קברי צדיקים היא עשתה הכל. אני באמת לא חושב שהיא היתה מודעת למה שהיא אמרה, כזאת היא חנה".

אפשר למצוא נקודות השקה בין כל השערוריות הללו - בכולן גיל מוצא עצמו כגננת בין שופטים סוררים, נאלץ להתנצל בשמם או להרגיע אותם, או להסתיר אותם עם השטויות שלהם, זה עם הכסף, זו עם הפה, ההוא עם השתייה והחרמנות. "זה באמת קצת גנון", הוא מסכים איתי, "אבל זה בסדר, אנשים רגילים משעממים אותי". הוא מצידו משתדל לא לשעמם את עצמו. כמפיק שמעורב לא מעט בתוכן, גיל אוהב את המסחרי, הנוצץ, הבינלאומי. שיטת העבודה שלו נשענת הרבה על רכישת פורמטים מחו"ל. כאנגלופיל לא קטן, בריטניה היא ספקית קבועה של חומרים. זה עבר יופי עם "מאסטר שף", ארבע עונות של "קצרים", שלוש עונות של "סופר נני" (על הרביעית עובדים במרץ בימים אלה), וכמובן ב"רוקדים עם כוכבים", שהגיעה לעונתה השישית השנה בקול תרועה - יש שיגידו, קריאה נואשת לתשומת לב.

נדמה שמילת המפתח של העונה הזו היא סקס, אבל גיל מכחיש כי הוא מנסה לחרמן את הצופים בכוח בביקורה של פמלה אנדרסון וסוגיית הנשים הרוקדות בכיכובה של גילי שם טוב הלסבית: "להביא את פמלה לארץ בכלל לא היה רעיון שלי. אני מודה ומתוודה שנדהמתי ממנו כי לא התלהבתי מזה, זה הגיע יותר מרשת. הופתעתי לטובה, היא סיפקה את הסחורה לגמרי".

וגילי שם טוב שרקדה עם אשה, זה חלק מהניסיון ליצור עונה סקסית במיוחד?

"אני לא מסכים. בשתי נשים רוקדות יש משהו אסתטי, לא בהכרח ארוטי. הרעיון לרקוד עם אשה היה של גילי, ואני מודה שמאוד האמנתי בו, אבל בעיניי גילי ודורית לא שידרו סקס בכלל. להיות לסבית זה לא קשור לסקס, אני עצמי הומו, והווייתי הזו כגבר הומוסקסואל לא קשורה רק לסקס. כשראיינו אותי לרשתות זרות אמרתי שלא קוראים לתוכנית 'שוכבים עם כוכבים'. היא כולה רוקדת עם אשה, מה הביג דיל?".

• את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"