שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מבחן פיז"ה בחינוך: הבינוניות שולטת בישראל
    התיכוניסטים הישראלים שיפרו את ביצועיהם בכל המקצועות הנמדדים - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך נותרו בחלק התחתון של טבלת המדינות המפותחות. בכולן הם גם רשמו ציון נחות מהציון הממוצע ב-OECD. פערים גדולים נרשמו בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי שונה ובין המגזר היהודי לערבי

    פחות, אבל עוד כואב. תלמידי ישראל זוכים גם השנה לציונים בינוניים ביותר במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שמודדים את האוריינות של בני נוער ב-64 מדינות בשלושה תחומים - קריאה, מתמטיקה ומדעים. לפי הנתונים שפורסמו בצהריים (יום ג'), חל אמנם שיפור קל בביצועיהם של התלמידים במתמטיקה ובקריאה, אולם ציוניהם עדיין נמוכים בהשוואה לממוצע בארגון ה-OECD.

     

    לקריאת תקציר הדו"ח - לחצו כאן

     

    המחקר נערך על-ידי ארגון ה-OECD, שאליו הצטרפה ישראל לאחרונה, בקרב תלמידים בני 15. הוא נערך בישראל במרס 2009, בקרב מדגם מייצג של 5,761 תלמידים. במחקר השתתפו בסך הכל כ-470 אלף תלמידים מ-64 מדינות בעולם ומעיר אחת (שנחאי שבסין). הוא נערך החל משנת 2000, ומבוצע אחת לשלוש שנים. בכל מחזור מתמקד המחקר באחד מבין שלושת התחומים שבהם הוא עוסק - קריאה, מתמטיקה ומדעים, כשהשנה הושם הדגש על קריאה.
    מבחן פיזה 2010

    מבחן פיזה 2010 - פערים בין המגזרים
     

    דוברי עברית

    דוברי ערבית

    קריאה

    498 392
    מתמטיקה 470 367
    מדעים 476 382

     

    בקריאה קיבלו תלמידי ישראל את הציון 474, עלייה של 35 נקודות מהמבחן שתוצאותיו פורסמו ב-2007. מדובר בציון נמוך יותר מהציון הממוצע ב-OECD בתחום זה, שעומד על 493. עידוד ניתן לשאוב מכך שישראל עלתה ארבעה שלבים מאז המבחן שתוצאותיו פורסמו לפני שלוש שנים, אז ניצבה במקום ה-40 עם 439 נקודות. בשנת 2002 קיבלה ישראל 452 נקודות. רק לשם השוואה, מכסיקו זכתה בקטגוריה זו לציון 425, ספרד 481, ניו-זילנד 521, קנדה 524 ופינלנד 536.

     

    במתמטיקה קיבלו תלמידי ישראל את הציון 447, עלייה של חמש נקודות מהמבחן הקודם ושל 14 נקודות מהמבחן שנערך ב-2002. עם זאת, ישראל ירדה שלב אחד מהמקום ה-40 בשנת 2006 למקום ה-41 השנה. הממוצע ב-OECD במתמטיקה עומד על 496. מכסיקו קיבלה 419 נקודות, ספרד זכתה ל-483, ניו-זילנד 519, קנדה 527 ופינלנד 541.

     

    בתחום השלישי, תחום המדעים, קיבלו התלמידים הישראלים את הציון 455, 46 נקודות פחות מהממוצע. ישראל דורגה גם

    כאן במקום ה-41. בשנת 2006 צברה ישראל 454 נקודות ובשנת 2002 - 434. ציוני מדינות אחרות: מכסיקו 416, ספרד 488, ניו-זילנד 532, קנדה 529 ופינלנד 554.

     

    אמור לי מה מעמדך, ואומר לך מה ציונך

    ממבחן פיז"ה עולים בבירור הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בארץ. בקריאה גבוהים הישגיהם של דוברי העברית בכ-100 נקודות משל דוברי הערבית. הישגי הבנות גבוהים מהישגיהם של הבנים בשני המגזרים: 515 לעומת 480 בקרב דוברי העברית, ו-424 לעומת 359 בקרב דוברי הערבית.

     

    תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הגיעו להישגים גבוהים יותר מתלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני ונמוך: אצל דוברי העברית 552 לתלמידים מרקע גבוה, 491 לבינוני ו-458 לנמוך, ואצל דוברי הערבית 452 לבינוני ו-386 לנמוך.


    השר סער הבוקר, בעת הצגת הנתונים. מוצא סיבות לחייך (צילום: בן קלמר)

     

    פערים דומים ניכרו גם במבחני המתמטיקה. דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה השיגו ציון ממוצע של 523 נקודות, דוברי עברית מהמעמד הבינוני 464, ודוברי עברית מהמעמד הנמוך 428. ממוצע ההישגים של דוברי הערבית מהרקע הבינוני עמד על 432, ושל אלה מהרקע הנמוך על 358.

     

    במדעים קיבלו דוברי עברית בעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה ציון 526, בעלי רקע בינוני 474 ובעלי רקע נמוך 430. אצל דוברי הערבית קיבלו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני ציון 439 ומרקע נמוך 375 בממוצע.

     

    יותר בנים לא-קוראים

    מהמחקר עולים נתונים נוספים המסייעים לצייר את פרופיל התלמיד הישראלי. כך, למשל, יותר משליש מהתלמידים (35%) דיווחו כי אינם קוראים כלל להנאתם, כששיעור הבנים שאינם קוראים כלל (45%) גדול משיעור הבנות שאינן קוראות (25%). מבין הקוראים, רבים יחסית דיווחו כי הם קוראים עיתונים (75%), ומעט יותר קוראים כתבי עת (39%), סיפורת (30%) וספרי עיון (26%). השיעורים המקבילים בממוצע ב-OECD הם 61%, 58%, 31% ו-18%.

     

    שיעור גבוה של תלמידים בישראל מסכים כי הקשר עם המורים הוא טוב. 83% מהתלמידים דיווחו כי הם מסתדרים טוב עם רוב המורים, וכ-80% דיווחו שרוב המורים נוהגים בהם בהגינות.

     

    שר החינוך, גדעון סער, אמר בתגובה על התוצאות כי הן מלמדות על שינוי לטובה בתחום השפה. "הנתונים יותר ממעודדים, ומלמדים שישראל עשתה קפיצת מדרגה של ממש בהישגיה בתחום השפה". הוא ציין כי ישראל ניצבת במקום

    השלישי בכל הקשור לשיפור ההישגים לעומת המבחן הקודם. "המסקנה היא שחל שינוי אמיתי בתחום השפה ביסודי ובחטיבות הביניים", אמר.

     

    באשר לפערים שהתגלו שוב בין תלמידים יהודים וערבים, אמר השר סער: "הפערים גדולים, ולכן התחלנו בשנתיים האחרונות במתן דגש על החינוך במגזר הערבי ובתוכנית חדשה בלימודי שפה בבתי הספר היסודיים, ובשנה הבאה נתחיל גם בעל-יסודיים". הוא ציין שגם במתמטיקה יוכנסו בקרוב תוכניות לימוד חדשות: "בסך הכול, הצורך בתגבור במגזר הערבי הוא מאוד גדול, ואנחנו פועלים בנושא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שר החינוך גדעון סער בהצגת הנתונים, הבוקר
    צילום: בן קלמר
    מומלצים