שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רייכל וגפן דוקרים ביחד

    איך נשמע מפגש פסגה של שניים מהיוצרים הגדולים בישראל? קבלו את "קוצים", השיר הראשון מהפרויקט המשותף של עידן רייכל ואביב גפן. ומה חושבת המבקרת?


    דמיינו את אביב גפן ואת עידן רייכל משתפים פעולה זה עם זה ויוצרים ביחד שיר. שיר שהוא פרי כישרונם, ניסיונם ותהילתם; שילוב שנוצר מתוך שנים רבות של הופעות עתירות קהל מצטבר ואלבומים מצליחים. כמה מסקרן יכול להיות השילוב המדומיין הזה. חתונה מוזיקלית של שני יוצרים פוריים, שכל אחד מהם נושא מטען מרשים.

     

    גפן יביא איתו לשידוך ניצוצות מרדנות ורוח חופש סיקסטיזית, רייכל יתרום ברק של אקזוטיות אתנית. תוסיפו לזה את כישרונם ליצור צירופי צלילים מענגים וקליטים ואת מומחיותם לרתום את כל מה שמסביב (ויזואליות מוקפדת ומובחנת באיפור או בראסטות וכישרון ניהול עצמי) כדי להגיע לעיקר (הכרה והערכה). איזה ילד ייוולד כתוצאה מההפריה המוזיקלית הזו? כבר אין צורך לדמיין. תכירו: "קוצים" - שיר ראשון מתוך אלבום חדש, שהוא פרי המפגש בין גפן לרייכל.

    "קוצים" הוא שיר שקט, נאה ונעים, שמקרין פשטות למרות מורכבותו של הלחן. הוא עשוי היטב - כולל העיבוד והנגינה, אבל אצל שני המקצוענים האלה קביעה כזו היא כמעט סוג של עלבון, מאחר שהיא אמורה להיות מובנת מאליה. השניים הפיקו ביחד את השיר, אבל הפרידו כוחות ביצירתו ובהגשתו. גפן מאחורי הקלעים - כתב, הלחין ומנגן ורייכל בחזית - שר. הם נמנעו מלהעשיר את השיר בשירה בשני קולות.

     

    התוצאה די מאכזבת. מפתיע ששילוב הכוחות הזה לא רק שלא יצר ערך מוסף, אלא אפילו גרע מהרף הגבוה של כל אחד מהם. זה לא שיר של עידן רייכל ולא ממש שיר של אביב גפן. זאת טריטוריית אמצע מעט אנמית. זרם הדם האמיתי, הגועש, נמצא יותר בפוטנציאל ההלחמה בין השניים מאשר במימוש שלו, מה גם שההגשה של רייכל חיוורת וכמעט חסרת נוכחות. "אני אדם משום מקום", נאמר בשיר, אבל שני היוצרים שיצרו אותו לא הגיעו משום מקום, אלא מנקודות מוצא עבות ומגובשות. חבל שהעושר הזה לא ממלא את חלל השיר.

     

    מצד שני, דווקא על רקע סכנת המגלומניה שאורבת לשניים, ראויה להערכה התרחקותם המובהקת ממנה והצניעות העדינה שמרחפת על השיר. מלבד זאת, נחרטים ב"קוצים" כמה רגעים יפים, בעיקר המנגינה של הגיטרה המלווה והדימוי הציורי "סירות נייר במים", שמזכיר עולם ילדות נאיבי.

     

    השיר "קוצים" מספר על החמצה, והוא גם נשמע כמו החמצה. בניגוד למתואר בקוצים שבשיר, ש"מזכירים בכוח, שלא נותנים לשכוח, דוקרים אותנו ולא מרפים" - השיר חסר את העוצמה המכאיבה הזו, שלופתת את הלב מבלי לעזוב אותו. ויחד עם זאת, ראוי לזכור שמדובר רק בשיר אחד מתוך אלבום שלם, כך שהסקרנות והציפייה עדיין בתוקף.

     

    "קוצים", הפקה מוזיקלית: עידן רייכל ואביב גפן, מילים ולחן: אביב גפן, שירה: עידן רייכל, גיטרה קלאסית וקלידים: אביב גפן, גיטרות: עילי בוטנר, בס: ספי אפרתי, תופים ופרקשן: גלעד שמואלי, טאר: ינקלה סגל

     

    קוצים / מילים ולחן: אביב גפן

    קוצים

    זה כל מה שנשאר בי

    הפרחים שאת נתת לי

    קמלו בינתיים

    דרכים

    בהן אני הלכתי

    עכשיו חוזר על עקבותיי

    אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי

     

    לכל אחד יש זכות לחלום

    סירות נייר במים

    רציתי רק לשוט הכי רחוק

    אני אדם משום מקום

    שמחפש לו רק סיבה לנשום

     

    תראי בניתי לנו בית

    כשהוא נולד אני נתתי

    את מה שלא היה לי

     

    קוצים

    שמזכירים בכוח

    שלא נותנים לשכוח

    דוקרים אותנו ולא מרפים

     

    לכל אחד יש זכות לחלום

    סירות נייר במים

    רציתי רק לשוט הכי רחוק

    אני אדם משום מקום

    שמחפש לו רק סיבה לנשום

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "קוצים". השיר המשותף של גפן ורייכל
    צילום: ברצי גולדברט
    לאתר ההטבות
    מומלצים