שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא מתבלבלים מהגשם: תוכנית חירום למשק המים
    רשות המים ומשרד התשתיות יציגו לממשלה תחזית עגומה לפיה החורף הקרוב יהיה שחון - בדומה לשש השנים שחלפו עד כה, ואת עיקרי תוכנית חירום, שמתמקדת בהגדלת היקף ההתפלה. גופי הסביבה מתנגדים לחלק מהפרויקטים

    מופע החורף של סוף השבוע האחרון אינו מבלבל את רשות המים ומשרד התשתיות: הבוקר (א') הם עתידים להציג תחזית עגומה מאוד לממשלה בנוגע למצבו של משק המים בישראל, ולצידה עיקריה של תוכנית חירום, שמטרתה להגדיל בעיקר את היקף ההתפלה במשק המים.

     

     

    במשרד התשתיות הבהירו כי התוכנית עצמה תוצג במלואה לממשלה רק בעוד מספר שבועות, אולם בשלב זה יקבלו השרים את עיקריה ואת התחזית למשק המים. המשמעות היא שבשלב זה אין עדיין תג מחיר לשלל הצעדים המתכוננים בה. 

     

    התחזיות הנוכחיות שיוצגו בפני השרים מנבאות, כי החורף הקרוב יהיה שחון - בדומה לשש השנים שחלפו עד כה, מצב שהביא לירידה בהיצע המים הטבעיים של ישראל.

     

    על פי הנתונים שיוצגו, ב-18 השנים האחרונות ירד ממוצע המים הטבעיים מכ-1,350 מלמ"ק לכ-1,175 מלמ"ק בלבד.

     

    מתקרבים לקווים השחורים

    נכון להיום מסתמך משק המים הישראלי על כ-300 מליון מטרים מעוקבים של מים, באמצעות מספר מתקני התפלה. עם זאת, בשל המצוקה במאגרי המים והעובדה שהשאיבה מהם נמשכת מעבר לקווים האדומים ומתקרבת לקווים השחורים (הקווים שמהם אסורה השאיבה) - לא יהיה מנוס לדעת אנשי רשות המים אלא להרחיב את ההתפלה.

     

    "כל שימוש בנפח המים שבין ה"קווים האדומים" ל"קווים השחורים" (כ-550 מליון מ"ק) משמעו גרימת נזק למקורות המים", צוין בתוכנית.

     

    במסגרת הרחבת ההתפלה, הצעד המרכזי בתוכנית, התוכנית כוללת הרחבה קבועה של פעילות המתקנים הקיימים בפלמחים, באשקלון ובחדרה, בהיקף של 75 מלמ"ק לשנה, וגם הרחבה של מתקני התפלה קטנים יותר שמתפילים מים מליחים מן האקוויפר – דוגמת מתקן "להט" ומתקן "גרנות" של חברת מקורות.

     

    בתוכנית כלולים גם הקמה של מתקנים חדשים, דוגמת מתקן ההתפלה בכפר מסריק, שתאפשר לספק מים בהיקף של 5 מלמ"ק כבר במחצית 2012. מתקנים נוספים עשויים לקום כם במעיין צבי, במועצה האזורית מטה אשר ובאזור חוף הכרמל.

     

    חשש לפגיעה לסביבה

    בתוכנית החירום שתוצג הבוקר מבקשת רשות המים גם להגדיל את קידוחי החירום שהיא מבצעת במקומות שונים, שמטרתם הפקת מים נוספים מהאקוויפרים. תרומתם המשוערת של פרויקטים אלו עומדת, כך על פי התוכנית, על כ-20 מלמ"ק למערכות השתיה ועוד כ-10 מלמ"ק לחקלאות. 

     

    לצד זה מתוכננים גם צעדים נוספים בתחום השבת מי קולחין, שיאפשרו להפנות מים לצרכים חקלאיים ולפנות מים שפירים לצרכי המשק.

     

    אולם צעדי הרחבת ההתפלה וקידוחי החירום אינם זוכים להסכמה גורפת. במשרד להגנת הסביבה וגם ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע למשל, ישנן התנגדויות לחלק מהפרויקטים מחשש לפגיעה בסביבה.



     

    ההתנגדות הסביבתית נובעת בעיקר, בשל הדרישה לקיים דיון מקיף ומעמיק על השלכות ההתפלה על הסביבה הימית. אחד החששות קשור בסוגיות של טיפול במי הרכז שנותרים לאחר תהליך ההתפלה.

     

    תג המחיר של תוכנית החירום טרם הוצג, אם כי במשרד התשתיות ציינו כי יהיה צורך מציאת המקורות התקציביים הדרושים לשם ביצוע תכנית הפיתוח של מקורות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל לשנת 2011 וביצוע תכנית החומש של מקורות בהיקף של כ-6 מיליארד שקל  - לצורך כך, דרושה החלטה של מועצת רשות המים, שצפויה להתקבל בקרוב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מאגרי המים במצוקה
    צילום: אביהו שפירא
    צילום: ליאור קלו
    לא מתבלבלים מהגשם
    צילום: ליאור קלו
    צילום: נמרוד גליקמן
    מתקן ההתפלה בחדרה
    צילום: נמרוד גליקמן
    מומלצים