שתף קטע נבחר
צילום: אורנית גורטלר, Jupiter

צרכן יקר, קבל פיצוי בלי להוכיח נזק

צרכנים, החוק להגנת הצרכן עומד לצידכם, ומאפשר לכם במקרים מסוימים לקבל פיצוי בגובה 10,000 שקל - ללא כל הוכחת נזק. המטרה: הרתעה וחינוך בעל העסק שפשע. סלקום ובזק נמצאות בין החברות שחוו בכיסן את העונש החינוכי שהטילו בתי המשפט. הנה כמה דוגמאות מהעת האחרונה

חוק הגנת הצרכן מאפשר לצרכן, במקרים מסוימים, לקבל פיצוי בשל עוול שנגרם לו אף ללא הוכחת נזק, כלומר: פיצוי לדוגמה. פיצוי לדוגמה הוא למעשה סעיף עונשי כלפי המפר, שמטרתו להרתיע ו"לחנך", כדי שבעל העסק ועובדיו, יקפידו לשמור על חובותיהם כלפי ציבור הצרכנים.

 

 

בסעיף 31א. לחוק נקבע, כי גובה הפיצוי יכול להגיע עד לסכום של 10,000 שקל. לבית המשפט ישנו שיקול דעת בקביעת גובה הפיצוי, במקרה שימצא לנכון לפסוק פיצוי לדוגמה, כאשר על פי סעיף 31א.(ה) לחוק, במסגרת ההנחיות הכלליות לקביעת גובה הנזק יביא בית המשפט בחשבון את השיקולים הבאים: אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הצרכן למימוש זכויותיו, חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה, שוויה הכספי של העסקה שבנוגע אליה בוצעה ההפרה וההיקף הכספי של עסקי העוסק.

 

כמו כן, על פי החוק, במקרה של הפרה מתמשכת של חוק הגנת הצרכן, הפרה חוזרת או הפרה שנעשתה בנסיבות מחמירות, בית המשפט יכול לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 50 אלף שקל, לפי שיקול דעתו.

 

ולמרות זאת, הזכות לתבוע פיצוי לדוגמה לא חלה לגבי כל הפרות חוק הגנת הצרכן, אלא רק לגבי הפרות מסוימות. בהתאם לכך, בפסקי דין רבים נדחית בקשת התובעים לפסוק לטובתם פיצויים לדוגמה מכח חוק הגנת הצרכן. עם זאת, מצאנו מספר מקרים מעניינים אשר נידונו לאחרונה בבתי המשפט לתביעות קטנות, בהם דווקא כן נקבע, כי יש מקום להשתמש בכלי של פסיקת פיצויים לדוגמה.

  

הגיחון תשלם 10,000 שקל 

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה נגד חברת הגיחון, במסגרתה נטען כי החברה לא החזירה לתובע ולכלל צרכני המים שבמחוז ירושלים הפרשים בשל גביית יתר שנבעה מחישוב לא נכון של "תעריף הגינה" שחל עד לשנת 2008 על הצרכנים בירושלים, וזאת על אף שהתחייבה לעשות כן בהליכים קודמים שהתנהלו בפני בית המשפט. התובע טען שדרך התנהלות זו מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן, ועל כן יש לחייב את הגיחון ב"פיצויים לדוגמה" בהתאם לחוק הגנת הצרכן.

 

בכתב ההגנה טענה הגיחון כי השיבה לתובע את ההחזר המגיע לו ב-16 בנובמבר 2009, לאחר הגשת התביעה. לשיטתה – היא זיכתה את כלל צרכני ירושלים בהחזר המובטח כבר במהלך חודש יוני 2008, אך מחמת טעות כלשהי לא זכו בהחזר זה דיירי הבניין בו מתגורר התובע.

 

השופט רם וינוגרד קבע, כי הגיחון לא פעלה ראוי, ולא העניקה זיכויים לתושבים על אף התחייבותה. השופט בחן אם יש מקום להחיל החוק על המקרה ולפסוק פיצויים לדוגמה, והשיב בחיוב. נקבע, כי פרשנות ראויה של החוק להגנת הצרכן בנסיבות המקרה, מובילה למסקנה כי החברה לא השיבה לתובע את ההפרש בין "המחיר שהוצג על הטובין" (תעריף הגינון הנכון) ובין "המחיר בקופה" (הסכום ששילם על פי חשבון המים שנשלח לו).

 

נפסק, כי לאור התנהלות החברה, ובפרט לאור התחייבותה במסגרת ההליכים הקודמים והצהרתה גם בפני בית משפט זה כי החליטה להשיב הסכומים מבלי לעשות כן, יש לחייב אותה לשלם לתובע פיצויים בסך 10,000 שקל. בנוסף, חויבה החברה לשלם לתובע הוצאות משפט של 3,500 שקל "מתוך תקווה שבסכום זה יש כדי לשקף אל נכון את העבודה הרבה שהשקיע (התובע - א.א.ג) לצורך ניהול ההליכים", כדברי השופט. (ת"ק 4276-09 טאובר נ' חברת הגיחון בע"מ). 

 

ביהמ"ש: יש לחייב את סלקום בפיצויים לדוגמה

מקרה נוסף בו נפסקו פיצויים לדוגמה, אם כי בשיעור נמוך יותר, נדון לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע. לקוח סלקום ביקש לבטל את העסקה עם החברה, ולחייב את סלקום בנזקים שונים שנטענו על ידו.

 

התובע טען, כי נציג סלקום הטעה אותו בקשר למחיר המכשיר ועלות חודשית קבועה עבור שירותי הרשת. לדבריו, שבוע לאחר מועד חתימת העסקה, הוא פנה לסלקום, הודיע לה שהוא הוטעה וביקש לבטל את העסקה, אך סלקום סירבה.

 

השופט עמית כהן קבע, כי התובע לא קיבל את מלוא הפרטים על העסקה, וככל הנראה, סבר שהוא חותם על עסקה שונה מזאת עליה חתם בפועל.

 

השופט פסק, כי בכך שסלקום סירבה לביטול העסקה, היא עברה על הוראות חוק הגנת הצרכן. נקבע, כי הנזקים שהתובע טען להם לא הוכחו, אך בהתאם להוראות החוק, ניתן להטיל על ספק פיצויים לדוגמה, ועל כן יש מקום לחייב את סלקום בתשלום פיצויים לדוגמה.

 

השופט כהן ציין את השיקולים הניצבים בפני בית המשפט בפסיקת גובה הפיצוי, והחליט כי במקרה זה יש להעמיד את סכום הפיצויים לדוגמה על 1,000 שקל. בנוסף, הורה השופט על ביטול העסקה, וחייב את סלקום לשלם לתובע הוצאות משפט של 350 שקל. (ת"ק 44567-05-10 עזר נ' סלקום ישראל בע"מ). 

 

בזק חייבה ללא בסיס - ותפצה 

במקרה אחר, בית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת דן בתביעה נגד חברת בזק, אשר חייבה את התובע בשל עסקה מתמשכת מהסוג של מינוי לאינטרנט, אשר על פי טענת החברה בוצעה באמצעות חברת יס.

 

התובע פנה וטען שמדובר בטעות, ושהוא לא התקשר לאינטרנט באמצעות חברת יס וביקש לקבל את כספו חזרה. התובע הבהיר בעניין זה, כי מעולם לא קיבל מודם ולא החל בכל התקשרות ישירה עם בזק לקבלת שירותי אינטרנט, ואף שיחתו עם חברת יס לא הייתה אלא לצורכי בירור ולא להתחייבות.

 

בזק טענה מצידה, כי קיבלה הוראת חיוב מחברת יס על יסוד התקשרות של התובע עם חברת יס, והפנתה את התובע לאותה חברה כדי לברר את הדברים. 

 

השופט אלון אינפלד בחן את חומר הראיות שבפניו, וקבע כי בזק לא הצליחה להראות כל בסיס לטענתה כי התובע אכן התקשר עם חברת יס.  "משמעות הדבר היא איפוא, שהנתבעת חייבה את התובע ללא כל בסיס", קבע השופט.

 

מכיון שבזק החזירה לתובע את החיובים, אך לא את הסכום בשל קנס בעקבות ביטול העסקה, בזק חויבה לשלם לתובע את הסכום שטרם הושב בשל ביטול העסקה בסך 345 שקל.

 

בנוסף, חויבה בזק לשלם לתובע פיצויים לדוגמה לפי חוק הגנת הצרכן בסך של 2,000 שקל, וכן הוצאות משפט של 300 שקל. בסך הכל חויבה בזק לשלם לתובע 2,645 שקל. (ת"ק 738-09 יאיר כרמין נ' חברת בזק).

  

סיכום

נראה, כי אנחנו עדיין רחוקים מפסיקת פיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים, אשר יפגעו בכיסן של החברות הגדולות ובתי העסק שרומסים לעתים ביד גסה את זכויות הצרכנים. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר ישנה הצדקה לכך, בתי המשפט בהחלט משתמשים במכשיר של פסיקת פיצויים לדוגמה מכח חוק הגנת הצרכן, ומחייבם את העוסקים לשלם לצרכנים הפגועים פיצויים ללא הוכחת נזק.

 

עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

 

*יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פורסם לראשונה 14/12/2010 21:56

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
במקרה של הפרה מתמשכת, הפיצוי יכול לזנק
צילום: Index Open
מומלצים