החלטתי - אני מוכנה לנסות גבר בן 60

פעם, חשבתי שלעולם לא אצא עם גבר בן 60. זה נראה לי בלתי אפשרי, מישהו כל כך מבוגר. אנשים אמרו לי, תשמעי, את כבר לא ילדה. אם את לא רוצה להישאר לבד את חייבת להתפשר. אני מעדיפה להישאר לבד, על זה כבר דיברנו, העניין הוא שזה שהכרתי היה דווקא גבר לעניין, ונראה נהדר. הוא פשוט לא רוצה קשר. בן 60 ולא מעוניין בקשר, למה?

הוא גרוש בפעם השלישית, יש לו שלושה ילדים ושלושה נכדים. כבר שנים, מאז הגירושים האחרונים, הוא יוצא כל יום לדייט אחר, לרוב עם צעירות בגיל של הבת שלו, ולא מדובר בהפרש של עשור, אלא שניים או יותר.

"מה יוצא לך מזה?" שאלתי בנאיביות, "מה רע באשה אחת?"

הוא ענה: "כל אחת מביאה איתה משהו אחר ומרעננת אותי בדרכה שלה, מרגשת עד כמה שעוד אפשר. יש כאלה שממש מדליקות אותי, ומזכירות לי את ימיי הטובים כשהייתי מציל בים. הייתי שזוף שזוף וחתיך, והן היו רודפות אחריי. כשאני נמצא בחברת בחורות צעירות אני חי שוב. אני נמצא באשליה. גם ככה אני חצי רגל בפנים".

הוא נראה עצוב. הפנים שלו כמו של כלב קוקר ספיינל. אני מרחמת עליו. הוא עשה את שלו, שבר אינספור לבבות של נשים, של פרגיות טריות. היום הוא משלם, לא רק לפי שעה אלא משלם בחיים שלו, בחרטות, בעצמו.

"ואתה שוכב איתן".

"הלוואי", הוא לא יכול כבר. זה לא עובד. כל הריגוש הוא במפגש עצמו, הוא לא צריך מעבר. כל ערב, פנים חדשים, אותה מסעדה או אותו בר אפל במלון ניו יורקי מפורסם, העיקר לחיות באשליה.

היא יוצאת רק עם בני 20

דרינק, אפריטיף, ארוחת ערב, קינוח ומונית. הוא לא מזמין אותה אליו הביתה, כי שם, להבדיל מהמסעדות היוקרתיות שמציעות תפריט עשיר ומגוון, אין לו מה להציע, אפילו לא ארוחה עסקית.

הוא מספר לי על בחורות שמנסות לעורר אותו מינית רק כדי לזכות בעוד דייט, עוד ארוחה חמה ואולי מאוחר יותר חדר ומיטה, אבל זה לא עובד. האביר נשאר אותו אביר, אבל הסוס הלבן שלו הוא זה שעכשיו עובר ברחובות יפו בצבע לבן דהוי. זה הסוס שהאיש שרוכב על העגלה מצליף בו וצועק אלטע זאכען, והוא בקושי רואה.

כן, הוא כנראה כבר אלטע זאכען, אלא אם יוכיח לי אחרת. בגלל זה חברה שלי מניו יורק אומרת שהיא יוצאת רק עם בני 20. גיל 23 זה כבר מבוגר בשבילה, אבל בשבילי זה מוגזם. מה אני אעשה עם בחור בגיל הזה, אתן לו חלב?

היא מנהלת מערכות יחסים ארוכות יחסית עם בחורים צעירים ממנה, כולה קורנת מאושר ולא מתכוונת לשנות את צורת חייה. היא מרגישה סקסית, צעירה ויפה, היא אומרת שלצעירים אין בעיה לעשות את זה שוב ושוב ושוב וזה מה שהיא רוצה, צריכה ואוהבת. לעומתם, גבר מבוגר דוחה אותה. אז היא ממשיכה להכיר אותם לי. היא לא יכולה אפילו לדמיין את עצמה מתחת לגוף של בן 60. היא מתחילה להתגרד בכל הגוף מעצם המחשבה. אני רציתי לפחות לנסות, אני מודה, לחוות את החוויה, אבל זה עוד לא קרה.

התפשרתי, או שהפסקתי לעשות עניין מכל דבר?

פעם שללתי בכל תוקף אנשובי, כוסברה וצלפים. נכנעתי לכוסברה אחרי שניסיתי סלסה טעימה על רול אנטריקוט,

אנשובי לא באמת כזה מלוח כמו שחשבתי אבל עדיין מריח לא משהו, וצלפים אני עדיין לא אוכלת. אם הם מופיעים במנה, אני בוררת אותם החוצה.

האם זה שאני מוכנה לצאת לדייט עם מישהו בגיל של אחד ההורים שלי אומר עליי שאני מתפשרת, או שסתם הפסקתי לעשות עניין מכל דבר? והאם זה הגיל שלי שמשחק כאן תפקיד, או דווקא הגיל שלו?

והנה, דווקא כשאני רוצה להיות פתוחה לטעמים חדשים, זה לא קורה. מה שבטוח, פטריות אני לא מתכוונת לטעום. אף פעם לא יודעים איך זה ישפיע.