שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיומנת, לא מתלהמת
    אז מה למדנו ממיקי חיימוביץ'? שגם במולדת החדשות הקשות אפשר להישאר אמפתית, שכדי להיות אסרטיבית לא צריך להיות גסה, ושאת החלל הגדול שהיא מותירה אחריה, יהיה קשה למלא

    בהנחה שכולנו בסך הכל בני אדם, ובכלל זה מגישי חדשות בכירים, אפשר לנסות להבין מדוע מיקי חיימוביץ' החליטה שנמאס לה. היא עושה זאת בתום 18 שנה של אסונות ומשברים, סופות ובצורת, טרגדיות אנושיות מזעזעות, מלחמות מתחלפות ומצעד אינסופי של פוליטיקאים - והחובה הקדושה להתייצב מול כל אלה באומץ ולהכריז עליהם כסדרם מדי ערב, בלי להתבלבל. כל זאת, כאשר כל הרמת גבה וגילוי של שמץ אמפתיה מחוללים מיד גילויי ביקורת, הערצה מטופשת או איבה מטופשת לא פחות.

     

    מיקי ויעקב משחזרים את נשיקת הסילבסטר. הרגש לצד הממלכתי והקפוא

     

    מתברר כי יש בינינו אנשים שגם המשכורת הנאה ותענוגות עננת הזוהר שלצדה לא מצדיקים, בעיניהם, את המשך הקיום המקצועי הזה. חיימוביץ' פרצה לחיי הטלוויזיה שלנו כאלטרנטיבה צעירה ומהירה לנעשה בערוץ 1.

    יחד עם יעקב אילון, מי שתמיד הצטייר לידה כממלכתי וקפוא ממנה, מי שאפילו בסצינת הנשיקה בסילבסטר ההוא נראה היה כאילו בלע מטאטא, הצעידה את חדשות 2 אל ראש טבלת הרייטינג במשך שנים ארוכות.

     

    כשערקה עם אילון, התברר שאפשר גם בלעדיהם. החדשות היו חזקות יותר ממגישיהן, וההרגל - חזק עוד יותר: המהדורה שהגישו אילון וחיימוביץ' ב-10 היתה לרוב טובה יותר, תזזיתית יותר ומעמיקה יותר מזו של האח המסחרי הגדול, ובכל זאת העם הצביע בשלט, ונגדם.


    מיקי ויעקב בימי ערוץ 2. כמעט 20 שנות עבודה שוחקת (צילום: חיים זיו)

     

    מדוע? אל תאמינו למי שיספק לכם הסברים. אף אחד לא באמת יודע, יונית לוי, עם או בלי גדי סוקניק, לא עושה עבודה טובה יותר. לערוץ 2 אין קבלות על חשיפות ותחקירים טובים יותר, והשליטה בטבלאות הרייטינג נמשכת ותימשך, עם או בלי מיקי - או כל אחד אחר.

     

    הרווח שבינו לבינה

    נדמה לי שהיא היתה מודעת היטב לפער בין התדמית שישבה על עננת זוהר קטנה לבין המציאות השוחקת של עיסוק מתמיד בחדשות. רק מי שעוסק בהן שנים ארוכות יודע שדבר לא מתחדש, ששגרת האיוולת האנושית ויכולתם של בני אדם לדשדש במי אפסיים יכולה להימשך לעד, ומתישהו השיממון נותן את אותותיו במי שאמור להכריז על העניינים הללו.


    חיימוביץ' ואילון באולפן. השנים פועלות לטובתו (צילום: תומר פולטין)

     

    תוסיפו לזה את טוב הלב הידוע של צופי הטלוויזיה, שיזקפו לחובת המגישה כל קמט חדש,

    כל טעות בגיהוץ החולצה, כל ז'קט שלא יושב טוב, כל שנה שנוספת לחיים ומוסיפה יוקרה רק לגברים שעל המסך.

     

    אם תשקללו את כל אלה, ההחלטה של חיימוביץ' לפרוש מתחילה לקבל צביון הגיוני לגמרי. וחוץ מזה, הרי אין למה לשאוף. לערוץ 2 היא כבר לא תוכל לחזור לעולם. אין קידום אמיתי בג'וב הזה, אז למה כבר אפשר לצפות?

     

    משמעות, לא רק אינטונציה

    כשמתיישבים לסכם את תרומתה לסגנון ההגשה של החדשות שלנו, מיד צריך לדבר על "אמפתיה", מפני שחיימוביץ' ידועה ביכולתה להחצין את רגשותיה בשידור חי מבלי ליפול למלכודת הפאתוס. במילים אחרות, היא התעקשה להישאר בן-אדם גם מול המצלמות, והתעקשה לא להיות קרחון מאופר היטב, התעקשה להראות לצופיה שלמילים יש גם משמעות, ולא רק אינטונציה.


    לוי. לא עושה את זה טוב יותר (צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    העיקשות הזו גם סימנה את דרכה כמראיינת במסגרת החדשות. לרוב, היא לא התנפלה על המרואיינים שלה במטרה לגלות "אסרטיביות", שהרי איננה אלא אגרסיה קיצונית. היא הבינה שלא צריך לנשוך אותם, די בשאלות הנכונות וביכולת שלא להתבלבל כדי להוציא מהם את מה שצריך. הרכות היחסית שלה לא היתה צריכה להטעות אותם: קילומטראז' עצום ושפשוף מקצועי הפכו אותה למהוקצעת ומיומנת בדיוק כמו אחרים שהתלהמו קצת יותר.

     

    בסופו של דבר, היתה לה ויש לה נוכחות מאוד נעימה על המסך, בלי מניירות של ניכור וריחוק, כאילו באמת ישבה לכם בתוך הסלון עצמו, ממש בתלת ממד.

    כשתפרוש, הנוכחות הזו לא תתמלא מיד בתחליף-חיימוביץ', כי הפרסונה שיצרה במהלך שנות ההגשה שלה נבעה מביטחון הולך וגובר באהדת הצופים.

     

    הביטחון היה מוצדק לגמרי. את מיקי חיימוביץ' אנחנו נוטים לחבב יותר מאשר כל מגיש חדשות אחר, אבל את החיבה לא תירגמנו לרייטינג. אני מהמרת שיהא אשר יהא מי שיחליף אותה, המצב לא ישתנה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מיקי. כל קמט זוכה לביקורת
    צילום: יוני טובלי
    הטבות למנויים
    מומלצים