"אני חושב על עצמי כעל חבילת בידור"
ג'ק בלאק משלב ב"מסעות גוליבר" את אהבתו לקולנוע ומוזיקה, ואת הספר המקורי הוא קרא במיוחד בשביל הסרט. לא שזה הפריע לו לעצב את דמותו כענק בליליפוט. ראיון עם קומיקאי גדול, שחושף גם טיפים לדיאטה מוצלחת וחיי אהבה סוערים
"אני ענק", קורא ג'ק בלאק כשהוא נכנס לחדר ונעמד על הבמה. ידו האחת נוגעת בתקרה ואצבעות ידו השניה נשלחות למעלה בתנועה מוכרת המאפיינת נגני רוק. הכניסה הקולנית דווקא משתלבת יפה עם הסרט אותו בלאק מקדם ושלשמו מתקיימת במלון דורצ'סטר בלונדון הפגישה האישית איתו. "מסעות גוליבר", הוא גרסה מודרנית ותלת ממדית של הסיפור הקלאסי בן 300 שנה של ג'ונתן סוויפט.
"קראתי את הספר רק לאחר שפנו אלי האולפנים בהצעה לעשות את הסרט", מספר בלאק. "אנשים מביני דבר טוענים שזו סטירה מאוד חריפה, מצחיקה ושנונה. שזו פרודיה על רובינזון קרוזו. בשבילי, הספר פשוט היה קומדיה גאונית. אני מודע לזה שיש בפנים סאטירה גדולה, אבל אין לי מושג מה סוויפט ניסה לעשות או להגיד. אני פשוט הגבתי להומור ולפנטסיה שבו. זה סרט לילדים אבל זה יכול להיות סרט לכולם. סרט שהוא באמת חכם, עם מוסר ועם תרבות".
עושה את זה בגדול
למואל גוליבר (בלאק), פקיד בחדר דואר של עיתון ניו יורקי שנשלח במקרה לסקר את משולש ברמודה. ובדרך נסחף לליליפוט, אי מבודד המאוכלס בתושבים קטנטנים. בעולם החדש, מצליח גוליבר להרגיש ענק - בגודל ובאגו. הוא ממציא את עצמו מחדש ומעמדו הרם צובר תאוצה כשהוא מביא לנצחון של הליליפוטים על אויביהם הנצחיים. אולם כאשר גוליבר מפסיד את הכל ומסכן את הליליפוטים הוא חייב למצוא דרך לתקן את הנזק לו גרם.
למרות שמדובר בעיבוד קולנועי ליצירה ספרותית קלאסית, הבמאי רוב לטרמן ("מפלצות נגד חייזרים", "סיפורו של כריש") שילב בה אזכורים של תרבות הפופ העכשווית, בהתאם לזמן בו מתרחשת עלילת הסרט. מ"מלחמת הכוכבים" ו"אוואטר", דרך "גיטר הירו", רוק כבד וציטוטים משירים של פרינס ולהקת "Kiss". קשה לשים את הקו ולקבוע איפה מתחיל בלאק ואיפה גוליבר מתחיל וההיפך.
בלאק כגוליבר. מרגיש ענק (צילום: MCT)
"אפשר לומר שהטעם התרבותי שלי מאוד דומה לזה של גוליבר, למרות שאני לעולם לא הייתי נועל את נעליי הקונברס שהוא נעל. זה יותר הטעם של רוב הבמאי ונעלתי אותם לכבודו. אבל מבחינת טעם מוסיקלי וטעם של סרטים אנחנו זהים. אני הייתי פריק של 'מלחמת הכוכבים', הייתי חנון אפשר לומר.
"בכיתי ב'טיטאניק'. הלכתי לראות את זה עם האקסית שלי שבדיוק שליאונרדו דיקפריו טבע היתה חייבת להרוס לי את הסרט ולהגיד שזה הדבר הכי דביק שהיא ראתה בחיים. 'אולי תפסיקי להיות כה צינית?' אמרתי לה. 'אני חווה פה רגע מאוד אמוציונלי, שעה שדיקפריו מקריב את עצמו בשביל הבחורה הזאת'. אז כן, אני חולק את טעמו של גוליבר והחיבורים לתרבות הפופ שלו עולים ממש בקנה מידה אחד כמו שלי. רק שתדעו, למי שמעוניין, שהאקסית שלי פנויה".
עד כמה היית מעורב בעיצוב דמותו של גוליבר?
"הייתי מאוד מעורב עם החוזקות שלי והחסרונות שלי. אלו הדברים שמעצבים אותנו להיות מי שאנחנו. אפשר לומר שהרעיון קיבל זווית מעמיקה, ועוד די בהתחלה. הייתי מעורב בהחלטה להמיר את הסרט לתלת ממד. כל הזמן חשבתי שהקהל בבית לא יכול לקבלת קונספט אמיתי של הבטן שלי בלי תלת ממד. לרגל השנה החדשה, החלטתי להוריד 25 קילו. לדעתי זה שווה מאתיים צ'יזבורגרים. כפיפות בטן, שכיבות שמיכה ודיאטת צימוקים. זאת התוכנית שלי".
בלאק. הבטן גדלה מאז 2008 (צילום: AFP)
למרות נטייתו להצחיק כשחקן, מבלאק נדרשה גם עשייה מאחורי הקלעים שנגעה להפקת "מסעות גוליבר" - תחום שדרש ממנו מעט רצינות "אני מניח שאם הסרט יהיה להיט אז אוכל להפיק עוד סרטים וממש אהבתי את החלק הזה בעבודה. זה ממש דיבר אלי ואיתגר אותי. למרות שלא השקעתי בו כסף אני מוצא את עצמי קצת לחוץ מהרגיל לפני היציאה של הסרט. מדובר במשחק פוקר בעל סיכונים מאוד גבוהים. אבל אני עושה את הטוב ביותר שאני יכול".
התחיל רציני, נגמר מצחיק
תומאס ג'ייקוב בלאק נולד בשנת 1969 בסנטה מוניקה שבקליפורניה. בן לשני טכנאי לווין, אמא יהודיה ואבא שהתגייר בעקבותיה. קריירת המשחק שלו החלה בתפקידים אורחים חוזרים ונשנים בסדרות טלויזיה בין היתר ב"חשיפה לצפון", "מר שואו", ו"תיקים באפלה". תפקידי המשנה הקולנועיים לא אחרו להגיע וניתן היה לראות את בלאק ב"איש ההרס", "עולם המים", "איש מת מהלך", "אויב המדינה" ו"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון".את תפקידו הראשי הראשון גילם בקומדיה "הפנטזיה של האל" לצידה של גווינית' פאלטרו, ואז תוך שהוא מבסס את מעמדו כאחד הקומיקאים האמריקניים האהובים, הגיעו "בית ספר לרוק", "קינג קונג", "נאצ'ו ליברה", "רעם טרופי", "החופשה" ו"קונג פו פנדה".
בלאק עם קונג פו פנדה. מי יותר שמן? (צילום: MCT)
לא רע בשביל בחור שמנמן, שחסר את הלוּק הנדרש מכוכבי הוליווד. "אני כבד יותר, נמוך יותר ואני נמשך למין השני. אפשר להגיד שאני גיבור לחלק שלם של האוכלוסיה", הוא קובע. "כל אחד יכול לראות שאני לא מאט דיימון, אז כיוונתי להיות שחקן אופי. אף פעם לא חשבתי שאקבל תפקידים ראשיים כמו אלה שקיבלתי בחמש השנים האחרונות".
רוק כבד במיוחד
לצד עיסוקיו הקולנועיים, בלאק הוא חצי מהרוק קומדי בנד, 'טנאיישיוס די'. את ההשפעות המוסיקליות של בלאק ניתן לראות כמעט בכל דמות אותה הוא מגלם. "אני רעב לרוק במשך כל היממה", הוא אומר. גם ב"מסעות גוליבר" בולט מאוד הפן המוזיקלי והסרט מסתיים בגרסת כיסוי לשיר "מלחמה" של אדווין סטאר. "אני חושב על עצמי כעל חבילת בידור. אף פעם אי אפשר לדעת באיזו צורה אגיע".
את החיבור למוזיקה עשה בלאק בעוד פן בחייו. הוא נשוי לצ'לנית טניה היידן, בתו של באסיסט הג'אז האגדי צ'רלי היידן. לשניים שני בנים. בלאק מודה שלמרות שנראה כי הוא מלא בבטחון, היו אספקטים שונים בהם לא היה כל כך בטוח בעצמו. "בחיים אני לא קזנובה, קצת כמו בסרט. האמנות מחקה את החיים. אני בחור ביישן. כשמגיע הרגע מאוד קשה לי להרכיב משפט שלם, כשאני עם מישהי שאני מעונין בה".
ובכל זאת, בלאק צבר קצת ניסיון בתחום ויש לו גם עצה קטנה לביישנים שביננו. "אל תחשבו רומנטיקה, כי זה מה שמשתק אתכם מפחד", הוא אומר. "פשוט תחשבו 'מה הייתי עושה, אם היא לא הייתה כאן' ואז מזמינים אותה להצטרף. 'הייתי בדרך לעשות אימון רכיבה על אופנים. בא לך להצטרף?' מגניב. תשכחו מהרומנטיקה ואז אולי משהו טוב יצמח. זו עצה טובה, כי מהמבט על פניכם זה נראה כמו: 'אלוהים, איזה לוזר'".
בלאק בקמפיין תמיכה באובמה. יכול להיות רציני? (צילום: MCT)
בלאק הוא חסר גיל. הוא ניחן באינפנטיליות של ילד בן שש וברצינות של אדם בן 40. הכל הולך אצלו. יש לו להט בעיניים ומן נצוץ של גאונות שובבית שיכול להתפרש לעיתים כטירוף. הדבר יוצר מעין ניגוד לדמותו העגלגלה והחביבה. ניגודים אלו הביאו לא אחת להשוואה בין בלאק לבין ג'ון בלושי הגדול והמנוח. "ג'ון בלושי היה יחיד במינו", הוא אומר. "אני רואה היכן יכול להיות ביננו דמיון. שנינו שמנמנים עם גבות חזקות".
בנוגע להשוואה לג'ים קארי, הוא קצת יותר מהוסס. "אני חושב שהוא ענק ועשה תפקידים יוצאים מן הכלל, פרט לאלו הנורמליים שהוא בוחר. בזה הוא לא מצטיין במיוחד".
לא תרצה לגלם שוב תפקידים רציניים?
"אני עושה סרטים שאני חושב שארצה לראות. המטרה שלי, בסך הכל זה לשחק אמיתי. אני חושב שאני מביא את האמת שלי לכל דבר שאני עושה. מגיל צעיר רציתי תשומת לב כל הזמן. תמיד חיפשתי קהל והכרה".
עדיף להיות ענק או גמד?
"האמת היא שהייתי רוצה שיהיה לי כפתור או עוגיה שיכולה להפוך אותי לענק או לגמד. כי כיף להיות ענק ולקבל את כל תשומת הלב אבל לפעמים בא לי להתכווץ ולהיעלם ולקבל קצת פרטיות. אני חושב שלהיות ענק זה מאוד דומה ללהיות סלבריטי מבחינת תשומת הלב. לפעמים פשוט בא לך להפסיק להיות סלבריטי. לדוגמא מתי שאתה הולך לשירותים במסעדות. לא בא לך לדבר על התעשיה כשאתה הולך לשירותים".
