ישראל מדשדשת: אין לנו מידע על מזהמים

בשנה האחרונה מתחוללת בעולם מהפכה של שקיפות. מוסדות השלטון לומדים לזהות את התועלת הטמונה בפתיחה ובהנגשה של מידע סביבתי לציבור, וגוברת ההכרה כי לכל אזרח יש זכות מלאה לדעת מה נעשה בשמו ושלכל תושב צריכה להיות גישה מלאה למאגרי נתונים המשמשים את מוסדות השלטון.

כך לדוגמה, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הכריזו שניהם לאחר שנבחרו, על פתיחת מאות רבות של מאגרי מידע ממשלתיים, באופן חסר תקדים. שניהם ציינו כי בפתיחת מאגרי המידע ובהנגשתם לציבור הם מבקשים להגדיל את השקיפות השלטונית, לצמצם את השחיתות, לחזק את אמון האזרחים במערכת הפוליטית ולהגביר את השתתפות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות.

מהפכת השקיפות בולטת במיוחד בזירה העירונית. כמעט מדי יום פותחת עוד עיר בעולם את מאגרי המידע שלה לציבור, שיכול עתה לעיין בהוצאות הכספיות של עיריית ניו יורק, בנתוני הפשיעה העדכניים של וושינגטון, באחוזי המיחזור בסן פרנסיסקו או בפליטות גזי החממה בלונדון.

פתיחת מאגרי המידע ללא תנאים מוקדמים בנוגע לשימוש בהם, מאפשרת לזהות הזדמנויות, מגמות, כשלים ובעיות במדיניות העירונית, מעודדת בניית אפליקציות אינטרנט וסלולר מתוחכמות המתבססות על המידע העירוני, ובאופן כללי – מאפשרת לציבור להבין, סוף-סוף, מה העירייה עושה בשמו.

בחינת המצב בערי ישראל מגלה, שבכל מה שקשור למידע סביבתי - מהפכת השקיפות טרם נכנסה אל גבולות המדינה. רוב העיריות ממשיכות לשמור את המידע הסביבתי לעצמן, ככל הנראה מתוך אמונה מיושנת ומוטעית כי מכיוון ש"ידע הוא כוח", עליהן להחזיק בידע בכל כוחן ולשחרר לציבור רק פירורים ספורים של מידע לעוס ומעובד היטב.

לקדם את האמון במערכת הפוליטית

השלטון המקומי צריך להבין כי לידע יש כוח גם כשהוא נמסר לידי הציבור, וכי ביכולתו של כוח זה לתרום לשיפור איכות השלטון, איכות הסביבה, איכות החיים ואיכות השירותים בעיר.

על קובעי המדיניות בערי ישראל להבין, למשל, כי שיתוף הציבור בקביעת התקציב העירוני יאפשר לתושבים להציע הצעות ייעול שיקדמו חיסכון, כפי שקרה בברלין, בהמבורג ובאלף ערים נוספות בעולם. פרסום ההוצאות המלאות של העירייה ימזער שחיתות, יפחית את הבזבוז ויבטיח שהעירייה תנצל בחוכמה את משאביה, כפי שקורה עתה בניו יורק ובלונדון.

פרסום נתונים על זיהום האוויר יעודד מפעלים בתחומי הערים לצמצם את הפליטות. פרסום פרוטוקולים מלאים של ישיבות מועצת העירייה וישיבות ועדות העירייה ימנע מצב שבו חברי המועצה מצהירים על פעולה אחת, ומצביעים ההפך, ויקדם את אמון הציבור במערכת הפוליטית.

מהפכת השקיפות לא החלה ביוזמת ראשי מדינות כמו אובמה וקמרון, או ראשי ערים מלאי חזון בניו יורק, בלונדון, בסידני ובברלין. הם עזרו לה, כמובן, כפי שעזרו גם הפיתוחים הטכנולוגיים המקלים על הנגשת המידע, אולם הכוח המניע האמיתי של מהפכת השקיפות היה התושבים עצמם, שדרשו ממוסדות השלטון את המידע המגיע להם - בזכות ולא בחסד.

בנקודת הזמן שבה אנו נמצאים, כשהעולם צועד לעבר שקיפות ונגישות, וכשמוסדות בישראל עדיין נאחזים בפרקטיקות הישנות, לקול האזרחי יש השפעה אדירה. כל אחד מכם יכול לקדם בעוד צעד קטן את מהפכת השקיפות בישראל ולקבל מהרשות את כל המידע הסביבתי המגיע לו ומשפיע על חייו.

פנו לחברי מועצת העירייה, פנו לפקידי העיריות, פנו לחברי הכנסת ואל השרים, דרשו לקבל מהם מידע סביבתי ונתונים בסוגיות הסביבתיות המעסיקות אתכם. אל תוותרו, תתעקשו, אל תתייאשו. זה אולי יגיע באיחור, זה אולי יגיע לאט, אבל זה יגיע, כי כמו כל דבר אחר, מה שקורה בארצות הברית ובאירופה בסוף גם מגיע לכאן, גם אם בעיכוב של שנים.

הכותבת היא רכזת פרויקט "משמר המועצה במטרופולין" של החברה להגנת הטבע. ביום ד' תערוך החברה להגנת הטבע ערב עיון בנושא שקיפות סביבתית עירונית שיציג את המצב הקיים ואת הכלים לקידום שקיפות