שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משפחה כן בוחרים
    לפחות את משפחת פריצ'ט-דנפי מהקומדיה "משפחה מודרנית" שחוזרת לעונה שנייה. גם אם לעתים הקיטש גובר על ההומור החכם ומערכות היחסים המעניינות, קל להזדהות עם הדמויות


    איזה דבר מוזר זה משפחה. חבורה של אנשים אותם לא בחרת ואיתם תמיד תצטרך להתמודד, לא משנה מה. על בסיס זה נבנתה "משפחה מודרנית", שהגיעה אלינו בסתיו שנה שעברה. אחרי עונה בת, 24 פרקים שעלתה על כל הציפיות, שבו חברי המשפחה למסך הקטן בעונה שנייה בספטמבר האחרון. אמש (מוצ"ש) הם גם הופיעו סוף סוף על המסך שלנו, בערוץ yes Stars Comedy שבלווין.

     

    אז לא, אנחנו לא יכולים לבחור את המשפחה שלנו. וגם בני משפחת פריצ'ט-דנפי לא מרוצים רוב הזמן מהנפשות איתן הם צריכים לחיות. אבל אלה בדיוק אותם רגעים שהפכו את הסדרה להצלחה שהיא: אחרי עונה אחת, זכתה "משפחה מודרנית" בין היתר בפרס האמי לסדרה הקומית הטובה ביותר, כשהיא שוברת רצף של "30 רוק", שזכתה בפרס היוקרתי במשך שלוש שנים.


    לא משפחה בהפרעה. שבט פריצ'ט-דנפי

     

    בהשוואה למשפחות לא יציבות שראינו בשנים האחרונות על המסך, כמו חברי "משפחה בהפרעה" לדוגמה, אפשר לומר שהמשפחה הנוכחית היא, איך לומר, משפחתית יותר. למרות הדרמות והריבים, היא מתונה יותר, אוהבת ומקבלת. אלה אותן תכונות שמשלימות באופן סופי את הפאזל המשפחתי ויכולות לגרום לא רק לתעשיית הטלוויזיה הברנז'אית להתאהב בסדרה, אלה גם לאמריקה כולה.

     

    אז למרות שרבים, כועסים ושומרים מטענים בפנים, בסופו של דבר, גם פותרים את הבעיות. אפילו אם הן ייפתרו רק לרגע קט, החיבוק המשפחתי בסוף פרקי "משפחה מודרנית" הוא בלתי נמנע. המשפחתיות המתוקה הזו מאוד ניכרת בשני הפרקים הראשונים של העונה השנייה, אולי אפילו יותר מזו שהכירו הצופים בעונה הראשונה. לפעמים, כשמגיעות הדקות האחרונות, נדמה שהקריינית המסכמת של "עקרות בית נושאות" קצת משתלטת על שכונה טלוויזיונית נוספת.

     

    מובן שחברי המשפחה ירצו להתחבב על קהל גדול יותר ויותר עם השקת עונה שנייה עם אינסוף ציפיות. אך לפעמים היה נחמד לדמיין איך התסריטאים מוותרים מעט על הקיטש ונותנים רק להומור החכם ולמערכות היחסים המעניינות לדבר בעד עצמן.

     

    מפתחים אופי

    אבל חוץ מאותן קלישאות קטנות ואמריקאיות, העונה השנייה של "משפחה מודרנית" מסתמנת כבר בתחילתה כהצלחה נוספת. בעוד היא בדיוק באמצע דרכה בארצות הברית (ותסתיים במאי 2011) היא מתחילה לשלוח את זרועותיה מעבר להצחקה השבועית.

     

    לדוגמה, השחקנית סופיה ורג'רה, מי שמגלת את גלוריה המדהימה, הופכת במהרה לכוכבת מנצנצת בשדרות הכוכבים, כשצלמי פאפרצי מתחילים לעקוב אחריה בקביעות. ובן זוגה ג'יי פריצ'ט, הלוא הוא אד או'ניל, אל-בנדי-ארבעה-טאצ'דאונים-במשחק-אחד. הוא הולך ונפטר מאותה הדמות מוכרת שליוותה אותו עשרים שנה. אמנם הקהל ואוניל עצמו הטיל ספק שיוכל להשתחרר משרשראות בנדי, אך כבר בשני הפרקים הראשונים, הוא מחדד את דמותו של ג'יי, אב המשפחה הכבד אך הציני, וגורם לנו לרצות לשמוע ולראות את יותר דווקא את ג'יי ומספיק כבר עם אל.

     

    לא רק אוניל. כל אחת מהדמויות בסדרה הפכה קצת מחודדת ונגישה להזדהות בפתיחת

    העונה. מאני, הבן של גלוריה, בני הזוג ההומוסקסואלים מיטשל וקמרון ואפילו שלושת ילדיהם של משפחת דנפי: היילי, אלכס ולוק. כל אלה פיתחו אופי רחב יותר בו אפשר להתאהב קצת יותר בקלות.

     

    תסריטאים ותיקים תמיד יאמרו שסדרה צריך לשרוד לפחות כמה עונות כדי שהקהל ירגיש מחובר באמת לדמויות. שאת ג'ורג' קוסטנזה ואת קריימר גילנו באמת רק בעונה הרביעית או החמישית. אם זה המקרה ב"משפחה מודרנית", ורשת "ABC" תזמין עוד ועוד עונות, סביר להניח שכבר בשלישית נרגיש בלתי נפרדים. עונה או שתיים אחר-כך, כבר נרצה שזו תהפוך למשפחה שלנו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים