הסנאטורית מאלסקה עושה צרות לרפובליקנים

מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיטש מקונל, מנסה כיום לעכל את הצטרפותם של סנאטורים מ"מסיבת התה" וטרוד בשאלה כיצד אם בכלל ניתן לכפות עליהם משמעת סיעתית. אולם כעת נראה שמפלגתו לא מאגפת אותו רק מימין אלא גם משמאל: הסנאטורית ליסה מורקובסקי כבר מאותת שגם אותה הוא צריך לקחת בחשבון.

מורקובסקי נבחרה לסנאט ב-2004 מטעם מדינת אלסקה כחברה במפלגה הרפובליקנית, אולם כל זה השתנה בעקבות מערכת הבחירות האחרונה. בפריימריז שנערכו במפלגתה היא הובסה בידי נציג תנועת "מסיבת התה", ג'ו מילר, שנהנה מתמיכת האגף הימני של המפלגה ובראשו המושלת לשעבר שרה פיילין.  

מצביעים רבים לא ידעו לאיית את השם מורקובסקי (צילום ארכיון: AP)

אולם הסנאטורית המכהנת הבינה היטב ש"מסיבת התה" אולי כבשה את מוסדות המפלגה הרפובליקנית, אבל לא את לבבות רוב תושבי אלסקה. בצעד חריג היא בחרה לא לקבל את הפסדה בפריימריז ובמקום להעמיד את עצמה לבחירה כמועמדת עצמאית - על אף ששמה לא הופיע על פתקי ההצבעה.

אזרחי אלסקה שביקשו לשגר אותה לכהונה נוספת בסנאט נדרשו לכתוב את שמה המסובך (Murkowski) על פתק לבן. חרף הטעויות הרבות באיות שמה, מורקובסקי גברה על מילר והפכה לאדם השני בתולדות ארה"ב שנבחר לסנאט מבלי ששמו יופיע על פתקי ההצבעה.

"ג'ו ליברמן הימנית"

ניצחונה הגדול של מורקובסקי הפך אותה לבעלת כוח רב וייחודי בגבעת הקפיטול. מורקובסקי היא אמנם שמרנית ממדינה שמרנית, אבל בכוונתה לעשות צרות למי שחשב שאפשר לדרוך עליה בקמפיין האחרון. לכן היא לא היססה לנצל את מעמדה החריג כפוליטיקאית עצמאית כדי לחרוג מקו המפלגה.

בשבועיים האחרונים היתה מורקובסקי השמרנית היחידה שתמכה בכל ארבע הצעות החוק הגדולות שעלו להצבעה בסנאט: אישור ההקלות במס, ביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר" המפלה הומואים בצבא, הסכם START לפירוק הגרעין וכן חוק שישרטט מסלול אזרחות לילדי מהגרים לא חוקיים. החוק האחרון לא אושר בסנאט, אבל תמיכת מורקובסקי מלמדת שבכוונתה לתמוך ביוזמה הדמוקרטית גם בעתיד. 

מצביעה לפי המצפון. מורקובסקי לפני הדיון בהסכם START (צילום: AP)

כל זה לא הופך את ליסה מורקובסקי לדמוקרטית, אבל הניצחון שלה כעצמאית מעניק לה חופש להצביע לפי מצפונה. היא עדיין רפובליקנית בעמדותיה, אבל היא לא חייבת דבר למפלגתה באלסקה או למנהיגי הרפובליקנים בוושינגטון. מורקובסקי היא עצמאית בשטח והצבעותיה האחרונות מלמדות שאין לה קושי לבטא את עצמאותה.

במובן זה היא מעין ג'ו ליברמן של הימין. מי שהיה המועמד הדמוקרטי לסגן הנשיא בבחירות בשנת 2000, הפך לסנאטור עצמאי שש שנים לאחר מכן, אחרי שהפסיד בפריימריז הדמוקרטיים אך ניצח בבחירות הכלליות. ליברמן

מגדיר עצמו כדמוקרטי בנושאי פנים ורפובליקני בנושאי חוץ וביטחון.

מורקובסקי החליטה להישאר בסיעה הרפובליקנית בסנאט, אך בשל כוחה הייחודי היא למעשה תוכל להעניק את קולה למפלגות השונות, בהתאם לעמדתה בכל נושא ונושא. הדבר מקנה לה מעמד חשוב לאור איזון הכוחות בסנאט, שבו הצטמצם הרוב הדמוקרטי מ-59 ל-53 סנאטורים בלבד.

והיא גם לא לבד. שלושה סנאטורים רפובליקנים צפונים - סקוט בראון ממסצ'וסטס ואולימפיה סנואו וסוזן קולינס ממיין - נוטים להצביע עם מפלגתו של אובמה בנושאים חברתיים. אולם שלושתם עדיין חייבים דין וחשבון למנהיגי הרפובליקנים, בעוד מורקובסקי יכולה להצביע כרצונה.