שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אתניקס רילוד
    לפני 20 שנה הוציאו אתניקס את "ציפור מדבר" ושינו את הפופ הישראלי לנצח. עם שירים על תותים, מתנדבות וקצת דינרוס הם הביאו ארצה את השילוב בין פופ מערבי למוזיקה ים תיכונית והפכו אותו לכוח החזק ביותר בתעשייה. לכבוד האלבום והקאמבק שלהם נזכרנו בעשרה רגעים קטנים אך משמעותיים בחייה הארוכים של להקה

    מחאה שקטה

    ב־1985, כשזאב נחמה וחברו הטוב מתקופת השירות הצבאי תמיר קליסקי הקימו את להקת מוסקבה, זמן קצר לאחר שחרורם מצה"ל, הם עוד היו בקטע של שירי מחאה בשקל. בתחילת אותה שנה, באקט יחצני אמיץ, החליטו החברים להקים במת מחאה מול כנסת ישראל וחיכו להמוני נציגים מכלי התקשורת שיקפצו על האטרקציה. למרות קבלת הפנים החמה שזכו לקבל מאב הבית, שפרגן ואפילו סיפק חשמל, חברי הכנסת היו עסוקים באותה תקופה בפגרת הקיץ השנתית. במקומם, נהנו מהשואו כמה שדרנים מנומנמים מקול ישראל ואנשי התחזוקה של הכנסת.

     

    מה אכפת לציפור

    אחרי שלהקת מוסקבה נכשלה, ובדרכה הלך גם ההרכב שבא אחריה, אמנות חברתית, זאב נחמה, תמיר קליסקי וחבריהם שברו את הראש בניסיון להבין למה הם לא מצליחים להתרומם. החבר'ה הצטופפו באולפן של דני סנדרסון בנווה צדק ועבדו על גרסת דמו של "ציפור מדבר". לאולפן קפץ רמי קלינשטיין ששמע את הצלילים האתניים נשזרים במקצב פופ וגיטרות רוק וקבע: "אם אתם מביאים לרוני בראון (מנכ"ל חברת הליקון – ר.ר) עשרה כאלה, הוא מוציא לכם תקליט". הם מחליטים ללכת על זה, ושנה אחר כך הליקון משחררת את אלבום הבכורה של הלהקה. התקליט מוכר 40 אלף עותקים, משגר להיט אחרי להיט למצעדים והשאר - אתם יודעים מה.


    1991. חוגגים את ההצלחה של "קטורנה מסאלה" עם זהבה בן

    (צילום: איציק בירן)

     

    הפתעה בשיפודים

    בשיא מלחמת המפרץ הגיעה הלהקה לצילומי קליפ באילת. החברים הגיעו לדרום, שכשכו לבדם בבריכת המלון המחוממת וחיפשו מקום לאכול

    בו. הם הגיעו לשיפודי ירושלים (כן, עדיין באילת) והתיישבים בשולחן גדול בחלל הריק. במקום התנגן שיר של אתניקס ונחמה ביקש מבעל המסעדה לנגן משהו אחר. הבעלים הכניס לטייפ קלטת ומציג להם את זהבה בן, שכנתו הצעירה מבאר שבע. באותו הזמן עבדו חברי הלהקה על "קטורנה מסאלה" הקצבי וחיפשו גון קולי נוסף. בן התאימה בול. למרות התנגדותו של רוני בראון לשילוב של הזמרת הכמעט אלמונית, השיר הפך ללהיט היסטרי. תודה ענקית חייבים אנשי הלהקה למפיק אהרל'ה גולדפינגר ששכנע לבסוף את בראון העקשן להעניק לגימיק הזדמנות.

     

    האויב מאזין

    בשיא הצלחת אלבום הבכורה שלה הוזמנה להקת אתניקס לפתוח את הופעתו של סר פול מקרטני בפסטיבל מידם שמתפקד כשוק המוזיקה הגדול בעולם, הנערך בריוויירה הצרפתית. הלהקה עלתה לבמה עם הופעה סופר מושקעת, הכוללת ציוד אלקטרוני כבד, תאורה מגניבה, רקדניות בטן נמרצות והרגשה שהנה, עוד שנייה, הם כובשים את עולם. לאחר הופעה ארוכה, כשהחברים בטוחים שהנציגים של וורנר וקפיטול בדרך אליהם לסגור חוזה, אכן צבאו על דלתם נציגי חברות תקליטים. לצערם, כולם, ללא יוצא מן הכלל, ממדינות ערב, עם נציגות בולטת ללוב ומרוקו. דיל לא יצא, אבל חברים ממדינות אקזוטיות דווקא כן.


    בתופים, במחולות. זאב נחמה מחולל (צילום: "מץ 76")

     

    "אשכנזים מדי"

    ב־1995 השכילו חברי אתניקס להבין כי הפופ הים תיכוני עומד לשלוט ביד רמה בשוק המוזיקה הישראלי. כדי להקדים תרופה למכה המרקדת, הם נדרשו לתכנן את הצעד הבא וקבעו פגישה עם כישרון צעיר בשם אייל גולן (אותו ראו לפני כן רק בקלטת ביתית). הפגישה התנהלה במלון הולידיי אין בתל אביב, אבל גולן הצעיר לא ידע איך להגיע אפילו לטיילת של העיר הגדולה. לאחר הכוונה, שלקחה זמן רב, הגיע גולן עם אמרגנו ישי בן צור. בין הזמר המתחיל לחברי הלהקה נדלק מיד הניצוץ, אך בן צור ביקש מגולן לרדת מהסיפור, כי החבר'ה נראים לו "אשכנזים מדי". גולן התעקש, ובתמורה זכה באלבום הישראלי המצליח בכל הזמנים "בלעדייך", עם מכירות של כ־400 אלף עותקים. עם בן צור סיים גולן את העסק בתביעה עסיסית עשור מאוחר יותר.

     


    2007. בצילומי הקליפ ל"ב.מ.וו שחורה" (צילום: גיא עולמי)

     

    תקשורת עוינת

    רק בפרק הסיום של סדרת המופת "סוף עונת התפוזים", שערך יואב קוטנר, מבליחים לרגע זאב נחמה ותמיר קליסקי (שמכונה שם בטעות דרור קליסקי) לראיון קצר. נחמה אמר שם כי הוא מאמין שבעוד עשור כמעט ולא ישמיעו רוק ישראלי ברדיו ומוזיקה ים תיכונית תשלוט בשוק ללא עוררין. אתניקס ידעו מאז אלבום הבכורה שלהם בדיוק לאן נושבת רוח הפופ המקומית. אולי בגלל שלא מדובר בלהקת רוק מובהקת, היא נעדרה כמעט לגמרי מיצירתו של קוטנר, בעוד משינה, בנזין ואפילו להקות כמו זקני צפת קיבלו זמן מסך לא מבוטל. נחמה לקח את העניין קשה ובראיונות שקיים בהמשך טוען כי שם הבין שאתניקס לעולם לא תזכה להערכת העיתונאים, אבל שהוא מאמין כי "אנשים נשפטים על פי דברים שהם עושים ופחות על פי מה שהם מדברים", וסיכם שענייני אגו לא מעניינים אותו.

     

    • פרקים נוספים בסיפור ההצלחה של להקת "אתניקס" תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים