שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדיילי שוס
    "הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט", שהמציאה מחדש את הסאטירה הפוליטית בעידן האדישות וההתעסקות בשטויות, חוזרת לישראל - תיהנו, לפני שהוא הולך לפוליטיקה
    בשבועות האחרונים מתחילים ללחשש שג'ון סטיוארט, 48, חצה את הקווים. הקומיקאי המחונן שמנחה את "הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט" בערוץ קומדי סנטרל האמריקאי כבר יותר מעשור תמיד התנדנד על התווך שבין פרפורמר שמלגלג על כל איש ציבור בסביבה (בעיקר על הימניים) לבין עיתונאי רציני עם אג'נדה חריפה ודעות מוצקות, שלא לומר חצי פוליטיקאי. כבר שנים שלא ברור איזה משלושת הכובעים הוא מעדיף. פעם היה ברור שהרצון להצחיק הוא בראש מעייניו, אבל לאט לאט מתגברת התחושה שהוא הולך ומתרחק מקומדיה נטו לעבר מחוזות משלח ידם של האנשים שבעבר היו רק מושא לבדיחותיו. ממש לאחרונה הוא אפילו הצליח להשפיע על החלטה של הקונגרס האמריקאי.

     

    זה התחיל לפני כחודשיים, ב־30 באוקטובר. באותו יום כינס סטיוארט, יחד עם חברו סטיבן קולבר שהתחיל ככתב אצלו ב"דיילי שואו", הפגנה המונית

    תחת השם "The Rally Restore Sanity and/or Fear" to, כנראה בתגובה (אם כי סטיוארט מכחיש זאת) לאירוע משמח השמרנים "Restoring Honor rally" שארגן באוגוסט הכתב הפוליטי הימני גלן בק, שבו נוהג סטיוארט להתנגח תכופות. מטרת הכינוס של סטיוארט להחזרת השפיות, שהתקיים בוושינגטון ומשך אליו כ־215 אלף איש, היתה לאפשר להמון השקט, המתון, להשמיע סוף סוף את קולו ולקדם דיון הגיוני ומתורבת. הקולגה קולבר, כמצופה מדמותו הפרודית של המטיף הפוליטי השמרן שהוא מאמץ בתוכניתו "דוח קולבר", ניסה לאתגר את טענותיו של סטיוארט ולהוכיח לו, בשם הסאטירה, שהפחד מנצח את ההיגיון.

     

    עם ההודעה על העצרת תהו כולם האם זה יהיה ספיישל מורחב של התוכנית או שמא הצהרה פוליטית. התוצאה: משהו באמצע. כפי שנכתב באתר Slate, העצרת "לעגה לכל הרעיון של כינוס פוליטי, אבל שלחה מסר על המערכת הפוליטית הקלוקלת, איך התקשורת מסייעת לה ולמה אכפתיות זה בסדר. זו צורה חדשה של סאטירה".


    צורה חדשה של סאטירה. העצרת שארגן סטיוארט

    (צילומים: אימג' בנק / Getty Images)

     

    אבל מאז סטיוארט הספיק ללכת רחוק יותר. השינוי האמיתי התרחש לפני כשבועיים בעקבות החלטה שהתקבלה בממשל האמריקאי הנוגעת לנושא שיקר לליבו של סטיוארט - קורבנות אסון 11/9. המאורע המחולל: רפובליקנים מהסנאט חסמו הצעת חוק שלפיה יועברו 7.4 מיליארד דולר לכבאים, שוטרים ועובדי ציבור שחלו בעקבות עבודה בגראונד זירו לאחר האסון. סטיוארט, שזוכה באופן מתמיד לביקורת על היותו שמאלני מדי, אפילו לא ניסה הפעם לשדר ארשת של ניטרליות. בתוכניותיו ששודרו באותו שבוע הביע את דעתו הברורה על ההצעה, קרע לגזרים את אלה שהתנגדו לה וזעם על התקשורת שלא סיקרה כהלכה את הסיפור. אחר כך ראיין כמה נפגעים שסבלו ממחלות בעקבות הפלת התאומים. היו שם כמה רגעים משעשעים, אבל ההומור ממש לא היה בראש סדר העדיפויות. בעקבות עיסוקו הנרחב של סטיוארט בנושא החלו מהדורות החדשות המרכזיות באמריקה לסקר אותו גם הן בהרחבה. פתאום גם הקונגרס האמריקאי החל להציג עמדה אחרת בנושא ואישורה של ההצעה נראה אפשרי שוב. תקראו לו איך שתרצו - קומיקאי עם דעות או אקטיביסט שבמקרה גם מספר בדיחות - העיקר הוא שהקמפיין הפוליטי של מנחה תוכנית סאטירה טלוויזיונית ברשת כבלים קטנה הצליח. השבוע הודה הבית הלבן לסטיוארט על הרוח הגבית שסיפק לקידום החוק.

     

    השפעתו הבלתי מבוטלת של סטיוארט על דעת הקהל, כמו גם ההמונים הרבים שנכחו בכינוס שארגן, היא רק עדות לפופולאריות העצומה שלו. תוכניתו נמצאת תמיד בראש רשימת הטוק שואוז הנצפות ביותר באמריקה. בחודש אוקטובר האחרון, כשכולם היו עסוקים בלהתרגש מהתוכנית המתקרבת של קונאן אובראיין, סטיוארט רשם לעצמו הישג נוסף: לראשונה הוא דורג כמנחה הלייט נייט הנצפה ביותר בקטגוריה הנחשקת של גילאי 18־49. יותר מג'יי לנו, יותר מג'ימי קימל, יותר מדייוויד לטרמן. לא פלא שיחד עם קולבר הוא היה מועמד לתואר איש השנה 2010 של מגזין "טיים".

     

    סטיוארט החל להנחות את "הדיילי שואו" ב־99', לאחר קריירת סטנד־אפ, ניסיון בכתיבה לטלוויזיה ותוכניות שהנחה בקומדי סנטרל וב־MTV. הוא החליף את קרייג קילבורן, המנחה המקורי של התוכנית מאז עלייתה ב־96'. סטיוארט ניווט את התוכנית לעיסוק כמעט בלעדי בפוליטיקה ובתקשורת והתוכנית המדשדשת החלה להתרומם, במיוחד לאחר סיקור מערכת הבחירות של שנת 2000, זו שהעניקה לעולם את ג'ורג' וו. בוש הבן. מאז זכתה התוכנית ב־14 פרסי אמי. "הדיילי שואו", שהמהדורה השבועית שלו עולה עכשיו גם אצלנו בערוץ HOT קומדי סנטרל (ושודרה בעבר הרחוק בביפ וגם ב־yes), מתוארת בדרך כלל כמהדורת חדשות פיקטיבית, או כמו שסטיוארט אמר "אם אתם צופים בחדשות ולא אוהבים את מה שאתם רואים, אז זו התוכנית בשבילכם". היא נפתחת בדרך כלל במונולוג של סטיוארט שמתייחס לאירועים שבכותרות, ממשיכה בדיווחים מפי כתבי התוכנית המופרעים (חוץ מקולבר יצאו משם שמות גדולים כמו סטיב קארל - "דייט לילי" וגיבור "המשרד", אד הלמס - אנדי מ"המשרד", והקומיקאים המצליחים סמנתה בי ודימיטרי מרטין), ומסתיימת בראיון עם סלב רלוונטי. קצת כמו עם "ארץ נהדרת" אצלנו - מחקרים שונים טענו כי אמריקאים רבים מודעים לאירועים אקטואליים המתרחשים במדינה בזכות צפייה בסטיוארט ולא במהדורות החדשות הרציניות.

     


    "עדיין לא מבין את חוקי המשחק". עם הנשיא ברק אובמה

     

    בתוכניתו מקפיד סטיוארט להתעלל בכל מי שמרגיז אותו - בראש ובראשונה בערוץ פוקס ניוז, שידוע בעמדתו הימנית־שמרנית, ומגישים בערוץ כמו גלן בק וביל אוריילי. עוד מרוחים על לוח המטרה שאליו הוא משגר חיצים ארסיים: הנשיא לשעבר הארי טרומן, אותו כינה סטיוארט "פושע מלחמה" בשל פצצות האטום שהנחית על יפן במלחמת העולם השנייה; ואיש הטלוויזיה טאקר קרלסון - בעברו מנחה ב־CNN וכיום כתב פוליטי של פוקס ניוז - ועימו התעמת סטיוארט ב־2004 וביקש ממנו להפסיק לפגוע באמריקה, מיד אחרי שקרא לו שמוק בשידור. ממש בימים האחרונים הצליח סטיוארט להעליב את פירס מורגן, היורש הבריטי של לארי קינג ב־CNN. סטיוארט התארח באחת התוכניות האחרונות של קינג, הביע תמיהה על הבחירה במורגן וציין שאף אחד לא יודע מיהו. מורגן מיהר להגיב בטוויטר וצייץ כי הוא מת עליו, אבל מתכנן להכות אותו. בהזדמנות אחרת אמר כי לדעתו סטיוארט "קפץ את הכריש" (הגיע לנקודת מופרכות קריטית בדרך לאיבוד הקסם והקהל) אחרי העצרת שלו. "כולם יודעים שג'ון סטיוארט הוא ליברל", אמר, "ואז הוא מגיע לכינוס הענק הזה והופך לפוליטיקאי. אני לא רוצה לראות את זה קורה".

     

    מי שסבל הכי הרבה בעשור האחרון מהפה המושחז של סטיוארט הוא כמובן הנשיא לשעבר בוש. כשזה הוחלף באובמה עלו תהיות שמא "הדיילי שואו" עלולה להפוך לפחות רלוונטית. אבל די מהר נזכרה אמריקה שליקויים בהנהגה קיימים תמיד, לא משנה מי נמצא בבית הלבן, כך שסטיוארט נשאר נחוץ מאי פעם. רבים מצופיו הופתעו כשסטיוארט החל לבקר בחריפות גם את הנשיא השחור המופלא - הוכחה שהוא נכנס במי שמגיע לו. "אובמה רץ כאיש חזון ומוביל את המדינה כמחוקק, זה הדבר שהכי מאכזב בו", אמר לאחרונה סטיוארט בראיון ל"ניו יורק מגזין". "אנשים היו מוכנים לשינויים אמיתיים, אבל הם לא קיבלו אותם. הוא עדיין לא מבין לחלוטין את המשחק".

     

    למרות שהוא בסך הכל מנחה תוכנית קטנה בערוץ כבלים נישתי, סטיוארט, שנולד למשפחה יהודית בניו יורק בשם ג'ון סטוארט לייבוביץ', נחשב לאחד האנשים החזקים בתקשורת האמריקאית. למרות זאת, הוא טרם זכה להזדמנות להגיש תוכנית משלו ברשת טלוויזיה מרכזית. פעמיים זה כמעט קרה. כשלטרמן עזב את הלייט נייט שלו ב־NBC ב־93' סטיוארט היה בין המועמדים המובילים להחליפו, אבל הפסיד את הג'וב לקונאן אובראיין. אחר כך היו שמועות שסטיוארט יחליף את טום סניידר כמנחה "הלייט לייט שואו", שמשודרת אחרי התוכנית הנוכחית של לטרמן ב־CBS. אך בסופו של דבר קרייג קילבורן זכה בתפקיד ולסטיוארט הוצעה משבצת אמצע הלילה שאחרי התוכנית של סניידר. הוא סירב בנימוס. העיקר שבטווח הארוך הוא יצא המנצח.

     

    למרות שהוא כותב, מפיק ומנחה ארבע תוכניות בשבוע, סטיוארט הספיק גם להקים חברת הפקות, לפרסם ספרים רבי מכר, וגם להתארח בתפקידים זכורים בסדרות כמו "המופע של לארי סנדרס", ובסרטים כמו "ביג דדי" עם אדם סנדלר וקומדיית הסטלנים "חברים בכל מחיר". הוא גם הנחה את טקס הגראמי ואת האוסקר - פעמיים. בשנת 2000 נישא האיש שלשונו החדה מסדרת לו כ־15 מיליון דולר בשנה לחברתו זה ארבע שנים, טרייסי מקשיין, אותה פגש בבליינד דייט, וכיום יש להם שני ילדים: נייתן בן השש ומגי בת הארבע. המעריצים של סטיוארט - במיוחד אלה שניסו להריץ אותו ואת קולבר לנשיאות בבחירות 2008 - יתאכזבו לגלות שסטיוארט ממשיך להתכחש לכוחו הפוטנציאלי כפוליטיקאי ומקפיד להדגיש שהוא רק בדרן ותו לא. השחקן דניס לירי ("הצילו"), ידידו הטוב של סטיוארט מימי הסטנד־אפ, אמר עליו "הוא יודע שברגע שהוא באמת יאמין שהוא חשוב, החלק המצחיק שבו ייעלם והוא יהפוך לביל אוריילי, רק נמוך יותר. ויהודי".

     

    למרות שרבים מתייחסים אליה ככזו, סטיוארט מסרב להחשיב את "הדיילי שואו" כעיתונות לגיטימית, וטוען שהם בודקים את נכונות העובדות שהם מציגים רק כי "בדיחות עובדות הרבה פחות טוב כשהן שקריות". בהתנצחות המפורסמת שלו עם איש CNN, טאקר קרלסון, ניסה סטיוארט להסביר את ההבדלים ביניהם כשאמר לקרלסון "אתה ב־CNN! לפני התוכנית שלי משודרת תוכנית עם בובות שעובדות על אנשים בטלפון". כיום, כמה שנים אחרי, הוא כבר נשמע קצת אחרת. "זו טעות נפוצה לחשוב שאני קורא לעצמי 'בסך הכל קומיקאי'", הסביר ל"ניו יורק מגזין", והוסיף שלעומת פוליטיקה "קומדיה זה דבר שהרבה יותר קשה לעשות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ון סטיוארט
    30 באוקטובר: ההפגנה להחזרת השפיות בוושינגטון
    צילום: AFP
    מפגינים למען השפיות
    צילום: AFP
    7 לילות
    מומלצים