שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שבת להרכבה עצמית
    מי אוהב את השבת? אני, אתה ואת - אבל לכל אחד יש שבת משלו. ב"ספר השבת" יושבים זה לצד זה ביאליק והרמב"ם, יוני נתניהו וקרליבך. קראו - ועצבו לכם שבת
    "בחרדה, רואים אנו פרצה שנעשית כהיתר, לחברות של ספורט והתעמלות, לקבוע ימי משחקים והתחרות בשבתות וימים טובים... אנו דורשים מאת ראשי החברות לבלי קבוע התחרות ומשחקים בשבתות וימים טובים, ומן המְשחקים לבל להשתתף בהם, ומן הקהל הרואים שלא יבואו לראות" (כרוז הסופרים, 1931, שעליו חתמו סופרים וחוקרים, בהם גם ח"נ ביאליק - מתוך "ספר השבת")

     

  1. הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

     

    השבת ניתנה לעם היהודי עם הוראות הפעלה, או אם נדייק - הוראות מה לא להפעיל. 39 מלאכות נאסרו בשבת, ואליהן מתלוות גם בנות דודותיהן "התולדות", שהן מלאכות דומות, אבל לא ממש. מאז ניתנה השבת נעשו בה שימושים רבים, ייתכן שלא כולם תואמים את החזון המקורי, והמציאות היא שקבוצות מסוימות מקפידות על ההוראות, אחרות מתעלמות מהן לחלוטין, ויש הרואים בהן בגדר המלצה בלבד. מה שיצר את נוסח "השבת המדליקה" - אמא מדליקה נרות ואז אבא מדליק טלוויזיה.

     

    לרוב, בספרות, מוצגת שבת אחת: הספרות התורנית תציג שבת שדוגלת ב-39 אבות המלאכה. והספרות החילונית תעלה על נס שבת ללא איסורים וגדרות.

     

    "ספר השבת", שראה אור בימים אלה, ליקט את כל השבתות וכרך אותן ביחד. התוצאה היא ספר מיוחד במינו שאל שולחן השבת שלו יושבים יחד ח"נ ביאליק והרמב"ם.

     

    הספר, בעריכתו של יונדב קפלון, מוגדר כ"תפילה, הגות וחוויה", ומאגד בתוכו 12 שערים. זה מתחיל עם ההכנות לשבת, כגון הפרשת חלה, עירובים וסדר הדלקת נרות, וממשיך בשיר השירים, קבלת שבת, קידוש, שחרית קריאת התורה ועד ההבדלה. כל זה לצד טקסטים שבתיים מבתים שונים: שולחן ערוך ונתן יונתן, התלמוד הבבלי ולוח המודעות האינטרנטי של בית חב"ד בדרמסלה, ש"י עגנון ומרטין בובר, יוני נתניהו וקרליבך, זלדה ומדרשים, אנשי צבא, אנשי רוח, אנשים אנונימים ואנשי דת.

     

    לאמץ שבת

    "בשבת בשש בערב, המשפחה המורחבת נפגשת לארוחה הגדולה. אשתי שולמית מבשלת אוכל הונגרי מצוין וסביב השולחן יושבים סבא, שלומית ואני, יאיר וליהיא, בנם החייל ושני הקטנים, ובתי מרב עם בעלה ושתי הבנות... אני מאמין שהמוסד החשוב ביותר בחייה של משפחה גדולה הוא הארוחה המשותפת בסוף השבוע. הארוחה הזו היא סודו של העם היהודי, שרק מעטים השכילו לחקות" (טומי לפיד, מתוך "ספר השבת")

     

    "המוטיבציה להוציא את הספר טמונה בי", מסביר קפלון. "סידורים ומזמורים יש למכביר. רציתי ספר שיכלול את הצרכים האמיתים שלי, ואחד מהם הוא סקרנות עצומה על שבתות של יהודים אחרים. כשעבדתי על הספר הזה דמיינתי יריד של אפשרויות, שבו תהיה אפשרות לעשות סחר חליפין, שכל אחד יוכל לאמץ משהו משבת של אדם אחר.

     

    "השבת שלי ,למשל, היא מאוד משפחתית, ויש בה סיג ושיח של כל בני המשפחה מסביב לשולחן. השיח הוא סוער ולפעמים מגיע לאוקטבות גבוהות, אבל תמיד באחווה עמוקה. זו כנראה הסגולה של השבת, שהיא יכולה להכיל ניגודים עצומים ולאפשר להם לשבת ולאכול ביחד קוגל".

     

    מה אתה אימצת משבת אחרת?

     

    "יש מנהג של יהודי מרוקו, שלפני הדלקת הנרות יושב הבעל עם אשתו והם שותים כוס ערק או קפה. איני יודע מי נוהג כך היום, אבל אני אימצתי. אנחנו לא שותים עראק, אבל אשתי ואני מתאמצים למצוא רגע של שקט עם עצמנו, ולעשות את המעבר לשבת לא מתוך לחץ".

     

    שבת כזו, שבת אחרת

    "הזיעה שאדם מזיע בצרכי שבת סגולה היא למחיקת עוונותיו, לכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת" (רב חיים מרגליות מדובנא, מתוך "ספר השבת")

     

    קפלון מסביר כי בעריכת הספר השתדל להעלות בדמיונו כמה שיותר יהודים - ואז לייצג אותם בכמה שיותר טקסטים. "ניסיתי ליצור מערכת איזונים מבלי להיות מוטה לשום צד", הוא אומר. "שזה לא יהיה הלכתי מדי ולא לא-הלכתי מדי.

     

    "הספר הזה הוא גם תמונה שלי, ואני הוא תוצר של בית המדרש של הספרות הישראלית והעולם החסידי. את המורכבות הזו העברתי לספר ואני מקווה שהוא יוכל לספק צרכים רוחנים ופרקטים של כמה שיותר סוגי יהודים. יש הרבה דתיים שעושים אותה שבת כבר הרבה שנים ובתוך תוכם הם משתעממים, אך לא יודעים להודות בכך... באותה מידה הספר הזה מיועד גם לאנשים שיש להם פנטזיה פנימית על שבת, אבל הם מחוסרי פורמט. הספר הזה מציע כל מיני שבתות שאותן אפשר לאמץ".

     

    הנס של השבת

    "ב-21:00 בערך הגענו לפאתי צידון. נעצרנו וחיכינו לפקודה... לפתע מופיעים שני טנקסטים ובידיהם שני בקבוקי יין. הרי ליל שבת שלפני יום כיפור היום, המתח האדיר והחששות עולים וצפים, אבל בקבוקי היין מתחילים לעבור מטנק לטנק. אלו היו, כך נדמה לי הרגעים המרטיטים בחיי. באותו רגע מהו הדבר שאיחד קבוצת חיילים מקרית, שהיתה למעשה חתך של עם ישראל? זה היה בקבוק של יין לקידוש" (משה פלד, מבצע "שלום הגליל" 1982, מתוך "ספר השבת")

     

    קפלון מסתכל על השבת ורואה בה נס: "אנשים מכל הזרמים מצליחים להתעלם מהרעש הפוליטי ולזכור

    שהשבת רצינית יותר מכל הבלגן והנסיונות לכפייה הדדית. איכשהו השבת שורדת את כל המלחמות מסביבה, ושום הפגנות לא מצליחות להרחיק אותה מהאנשים. זה מפליא".

     

    מה היית רוצה שאנשים ידעו על הספר הזה?

     

    "הייתי רוצה שהם ידעו שהוא בא מכוונה פשוטה ותמימה. שידעו שהספר הזה הוא כמו הצעה לבבית של בעל בית שפוגש אדם זר ומזמין אותו לבוא להתארח אצלו בשבת. הייתי רוצה שאנשים יקבלו את ההזמנה ויתנסו בשבת קצת שונה ממה שיצרו לעצמם".


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שבת שלום
    צילום: ישראל ברדוגו
    ספר השבת
    עטיפת ספר
    מומלצים