שתף קטע נבחר

שדה דב יפונה בתוך 7 שנים לטובת מגורים

ועדת גנות ממליצה להעביר את שדה התעופה לנתב"ג. במקום יופשרו קרקעות לבניית 12 אלף דירות. הערכה: המדינה תקבל 7 מיליארד דולר מהפשרת הקרקעות

שנים. ועדת גנות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה יעקב גנות, תגיש בימים הקרובים את הדוח שלה לממשלה, שיפשיר את הבנייה לכ-12 אלף דירות (לא סופי) במתחם החם של ת"א ויעביר את השדה ההיסטורי לטרמינל 1 בנתב"ג באופן קבוע. לפי הערכות, עשויה המדינה לקבל כ-7 מיליארד דולר מהפשרת הקרקעות, מהם כ-2 מיליארד דולר (250 דונם) לחיל האוויר.

 

כבר ב-2008 סוכם עם משרד הביטחון על פינוי השדה תמורת קבלת זכויות בנייה במיליארדים, אולם בפועל שנתיים לא זז דבר, עד ששר התחבורה, ישראל כץ, ושר השיכון, אריאל אטיאס, החליטו להקים ועדה היושבת על המדוכה חודשים רבים עם כל הגורמים, בכלל זה הנציגים של בעלי הקרקעות וחברות ארקיע וישראייר. בוועדה חברים מנכ"ל רשות שדות התעופה, קובי מור, מנהל רשות התעופה האזרחית, גיורא רום, ראש מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, ונציג מטעם משרד הביטחון.

 

וזו ההחלטה שתוצג לפני השרים: ראשית, פינוי כולל של השדה עד 2018. זו הודעה שתשנה את פני תל-אביב וערים סמוכות: לא די שמתחם ענק בלב אזור הביקוש, בן 1,000 דונם, יפונה למגדלים - כל מגבלות הבנייה לגובה בת"א, רמת גן וערים סמוכות יסולקו, וניתן יהיה להגביה בניינים ללא חשש. "אחרי פינוי שדה דב השמיים הם הגבול," אומר עו"ד אייבי נאמן, לשעבר אחד המנהלים בגוש הגדול, שהכין בעבר תוכנית פוטנציאלית למגדלים של 50 קומות בשדה. "אפשר להקים כאן בקלות ובלי מאמץ 20 דירות לדונם".

 

התנגדות צפויה דווקא מצד עיריית ת"א. ראש העיר רון חולדאי רוצה לראות בנייה מועטה והרבה ירוק, עם המשך של רחוב אבן-גבירול צפונה, לכיוון הרצליה. התוכנית הגדולה שהעירייה מקדמת היא המערב החדש, צפונית לאורך הים, כקילומטר משדה דב. בעירייה עדיין מאמינים בחזון האי המלאכותי מול גלילות, שישמש שדה תעופה.

 

המלחמה היא בעיקר סביב אינטרסים כלכליים: בעלי הקרקע, שסבלו 90 שנה מאז שהקרקעות נרכשו לראשונה, כבר מונים כיום יותר מ-3,000 בעלי זכויות, רובם נרכשו בשנים האחרונות כחלק מהספקולציה הנדל"נית. דונם קרקע שעלה לפני עשור 90 אלף דולר מתחיל היום ב-300 אלף דולר אף שהייעוד עוד לא ברור.

 

3,000 בעלי הקרקע במתחם "הגוש הגדול" מעוניינים זה שנים לממש תוכניות בנייה על השדה, לאחר שבשנות ה-30 הופקעו חלק גדול מהאדמות לשם הקמת שדה התעופה. במלחמה מעורבות גם חברות התעופה - ישראייר בבעלות נוחי דנקנר, וארקיע שבשליטת האחים נקש. אין להן כל עניין בפינויו של השדה אף שהן אינם במעמד של בעלים.

 

שדה התעופה דב, הנקרא על שמו של דב הוז, לשעבר סגן ראש העיר תל-אביב ומחלוצי הטיס בארץ ישראל, הושק בטקס חגיגי ב-23 בספטמבר 1938 על ידי שלטונות המנדט הבריטי מצפון לנחל הירקון, בסמוך לשפת הים. השדה הושבת בימי מלחמת העולם השנייה, ופעילותו התחדשה רק ב-1947 לשימוש צבאי. בשנות ה-60 הוא נעשה מסחרי, כשחברת ארקיע החלה להשתמש בו כבסיס הטיסות לאילת, ולאחר מכן לראש פינה ולמקומות נוספים. בשנות ה-90 הורחבה הפעילות בשדה התעופה לאחר שמסוף הנוסעים הוגדל, עם הצטרפות חברת ישראייר, שהחלה להפעיל גם היא מטוסים בקו לאילת.

 

כיום יש בו טיסות יומיות סדירות לאילת, לשדה התעופה ראש פינה ולמנחת ספיר, והוא משמש למטוסים פרטיים וכבסיס טיסה של חיל האוויר. בקו שדה דב-אילת טסים כ-750 אלף נוסעים בשנה, כ-40% מהם תושבי אילת והדרום.

 

הגוש הגדול היה במשך השנים למכרה זהב על שטח ענק על כ-1,068 דונם: כ-565 דונם נמצאים בחלקו המזרחי - אדמות שהופשרו לבניית כ-3,660 דירות. השטח המערבי בגוש כולל 503 דונם בבעלותם של 3,000 בעלי קרקע. לפני כשנתיים פנתה עיריית תל-אביב לארבעה משרדי תכנון גדולים כדי למצוא חלופות. הוגשו תוכניות ל-23-10 אלף יחידות דיור, הנחשבות בסיס עתידי לתכנון המתחם.

 

מה יקרה אחרי הפינוי

  •  12 אלף דירות ייבנו בשטח.
  • 1,000 דונם מיועדים למגדלים ללא הגבלת גובה.
  • 7 מיליארד דולר תקבל המדינה כתוצאה מהפשרת הקרקעות.
  • 3,000 בעלי זכויות בגוש הגדול מעוניינים לממש תוכניות בנייה. 

 

 

הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" שב"ידיעות אחרונות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא תהיה הגבלה על בנייה לגובה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים