שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עלתה בחכה

    האם חנן סביון וגיא עמיר ("עספור") בדרך להמציא עוד כוכבת? יום וחצי לפני תחילת צילומי הסיטקום החדש שלהם לילדים, "מה בכריש?", עוד לא היתה להם שחקנית ראשית, ואז הם פגשו את ליאור כהן, 25, אלמונית. עכשיו היא בדרך להיות אלילת נוער

    ליאור כהן מתייצבת לפגישתנו עם ילקוט על הגב היישר משיעורי המשחק בבית הספר הדרך, ונראית כמו תלמידת תיכון בשיעור חופשי. אני רוצה לשאול אותה מתי המגן בלשון, אבל מתברר שאני עוד מהמתונים, יש אנשים שנותנים לה 15, עשר שנים פחות ממה שהיא באמת. ערב הפיכתה לכוכבת בחסות "מה בכריש?", תוכנית הדגל של ערוץ הילדים, הגנים הצעירים של כהן מקרבים אותה יותר אל קהל היעד והופכים את ההימורים המוטעים לסוג של מחמאה.

     

    "לא מפריע לי שחושבים שאני צעירה משאני באמת", טוענת כהן, "אני באמת עדיין ילדה, למרות ש־25 זה לא צחוק, זה כבר רבע מאה ואני אפילו מפחדת מ־26. אני מזל תאומים, אז אני הרבה דברים. מצד אחד סטודנטית מסודרת וחמודה שגרה בראשון אצל ההורים וישנה על מיטת נוער, ומצד שני, מצידי בואי נלך לים עכשיו ונתפרע. וכשאני חושבת על זה, אולי אני יותר ילד מילדה. אני טום בוי".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אוי נו, כל היפות אומרות שהן טום בוי, תוכיחי.

    "טוב, הלק הוורוד הזה הוא בגלל הצילומים של אתמול, אני בדרך כלל לא שמה לק. חוץ מזה אני מעולה במטקות ואוהבת לשחק באולינג. אני משחקת בעיקר עם החברים הבנים שלי, כי אין לי הרבה חברות בנות".

     

    באולינג? לא שינון טקסטים ותכנון הקריירה?

    "יש לי כמה חברים מלימודי משחק, שיחד יוצרים ועושים חזרות, אבל רוב החברים שלי הם לא מהתחום. נראה לי שזה משהו בתת מודע, חשוב לי לעשות את ההפרדה הזו. צריך לרענן ולעשות F5 לפעמים. לזכור שיש חיים מקצועיים ואישיים".

     

    על פניו, כהן נראית כמו מישהי שלא תיתן לשער ב"פנאי פלוס" לעלות לה לראש. אבל אתם יודעים איך זה, אף פעם אי אפשר להיות בטוחים. רגע לפני שהיא נכנסת עמוק לעולם התקשורת, הדימויים והפיתויים, זה הזמן להמר האם אחרי שילדים ירדפו אחריה בשביל תמונה היא עדיין תישמע כל כך יציבה? גם אם תגשים את חלום הילדות שלה ואכן תופיע בפסטיגל למשל? יש לקוות, כמובן, כי את מקום המתיקות לא תיקח ציניות ברנז'אית משומשת, אבל לשם קבלת חוות דעת נוספת פנינו למומחים, האנשים שגילו אותה, חנן סביון וגיא עמיר, יוצרי "מה בכריש?". הרי גם הם היו אלמונים לפני תהילת קצר וניוטון ב"עספור" ויודעים מה זה להתמודד עם הצלחה מפתיעה. "את אומרת עוד שנה הלך עליה? יכול להיות. חנן למשל, הפך לבן אדם אחר לגמרי, תאמיני לי", מלשין גיא, אבל זה בסדר, השותף שלו נמצא גם הוא על הקו וסופג הכל בכיף.

     

    בעוד שהומור המבוסס על עקיצות וירידות הדדיות הפך לסימן ההיכר שלהם, מה שבולט גם בדיאלוגים שהם מנהלים כשני האחים רפי השכל, גיבורי "מה בכריש?", על בת הטיפוחים החדשה יש להם רק דברים טובים לומר. "אני לא חושב שליאור תשתנה. היא כל כך צנועה, שלפעמים צריך להזכיר לה שהיא קיבלה תפקיד ראשי בסדרה", אומר סביון. "בכוונה רצינו פנים חדשות לתפקיד של נויה", משלים גיא, "צריך לעמוד בלחצים של מי שרוצים פנים מוכרות אבל לנו זה מאוד חשוב, כמו עם אפרת דור ב'עספור'. עלו המון שמות של מפורסמות לתפקיד הזה, תחשבי על כל שחקנית בארץ בגילים 17־25 וראינו אותה, אבל לא מצאנו מה שרצינו. הגענו למצב שזה יום שישי וביום ראשון צילומים ואין לנו אף אחת, ואז ליאור נכנסה, וידענו שהיא מה שאנחנו מחפשים".


    ממש כמו נויה בסדרה. ליאור כהן (צילומים: אוהד רומנו)

     

    היא טוענת שהיא טום בוי, זה נכון?

    גיא: "לגמרי. היא אחת מהחבר'ה, כמו בנצי מ'אסקימו לימון'. ובעיקר יש לה המון ביטחון ונוכחות. אני חושב שאנחנו כותבים את הנשים שלנו חזקות, אולי זה קשור לאמהות שלנו".

     

    כהן מאשרת את אותו שישי בצהריים כסוג של נס, ומבחינתה מדובר בסיפור בסינדרלה. על האודישן לתוכנית היא שמעה ממקורות שונים, ביניהם מלהק שחיפש אחר שחקנית חדשה בפייסבוק. אז אפילו לא היה לה סוכן. היום, לעומת זאת, היא מטופלת כיאות על ידי הסוכנות וחברת ההפקה ADD, שעומדת מאחורי "מה בכריש?" (וגם "חצויה" המצליחה), שם היא מגלמת את נויה, חברה בצוות בידור כושל על אוניית שעשועים.

     

    "ברגע שקיבלתי את הטקסט נקרעתי מצחוק. הדמות הרגישה לי אני, נויה היא טום בוי כמוני, היא שרה כמוני, והחלום שלה זה להיות זמרת מפורסמת, ממש כמוני. לא הייתי בצוות בידור אבל הייתי בלהקה צבאית של חיל החינוך וזה קצת דומה".


    יש מסר, אבל הוא מופרע ומצחיק

     

    הכרת את גיא וחנן מ"עספור"?

    "בטח, אני חולה על 'עספור', רואה במרתונים. הסוד שם היה הפשטות, חנן וגיא לא ניסו להתיימר, וזה יצא להם הכי מהחיים. יש מלא אנשים כאלה שאת מכירה ורואה, וחנן וגיא פשוט באו ואמרו את זה. זה לחזור אל משהו מאוד גברי, זה הגבר־גבר של פעם, והם עשו את זה באינטליגנציה גדולה מאוד".

     

    לא העדפת להתחיל במשהו כזה, סדרה לקהל בוגר?

    "הסדרה מיועדת לקהל יעד צעיר אבל לדעתי זה לכל המשפחה. סבתא שלי בת 70 שתחיה ראתה אתמול את הפרק של הפיראטים והתגלגלה מצחוק, היא ממש בירכה אותי איך הצלתי שם את כולם, כאילו זה אמיתי. אני גם חושבת

     שיש כאן מסר: זה ללכת אחרי החלומות שלך. נויה מאוד רוצה להיות זמרת גדולה ומפורסמת ובניגוד לדמויות האחרות היא מעריכה את עצמה. היא תמיד מושכת את כולם קדימה".

     

    אני דווקא שמחתי שסוף סוף יש סדרה לילדים שהיא נונסנס טהור, בלי מוסר השכל.

    "בעיניי יש מסר, אבל עדיין זה מאוד מופרע ומצחיק, זה לצאת מהגבולות ולהתפזר. אני לא חושבת שהסדרה ילדותית. ההומור מאוד מבוגר באינטליגנטיות שלו. וזה גם מגניב שזה כל כך צבעוני, מצולם על אונייה עם חדר אוכל אמיתי ונותן המון דברים שאפשר להזדהות איתם. אני רק חושבת על הדמויות של חנן וגיא, אחיהו ונצח, ובא לי לצחוק מהם. הם פשוט קורעים".

     

    הופתעת כשהתקבלת לתפקיד?

    "כן, כי במשך שלוש שנים לא הייתי באודישן. אבל עברתי הרבה בדרך, ואני עדיין עוברת. היו לי משברים בעיקר בתקופת הלהקה הצבאית. הייתי ילדונת, לא ידעתי למה לצפות ובדיעבד אני מבינה שלא הייתי מוכנה נפשית ולא הבנתי לאן אני מגיעה. היו בלהקה אנשים יותר טובים ממני עם יותר ניסיון. לי, מה היה? שרתי בקול ראשון בבתי אבות ובבתי כלא, באתי מחממה אמיתית. ואז בלהקה הרגשתי לא טובה, אאוטסיידרית. לא הכרתי אף אחד ומשהו לא התחבר לי. זה הוריד לי את הביטחון העצמי".

     

    חשבת לעזוב את הלהקה?

    "מעולם לא. זה היה החלום שלי שאני לא מוותרת עליו, והגשמתי שם המון דברים מדהימים כמו להופיע בחו"ל. אבל פשוט לא הרגשתי שאני מספיק טובה. ובדיעבד אולי באמת לא הייתי מספיק טובה. אם אני חושבת ככה, זה כנראה נכון כי רק אני יודעת. היו הערות מהסביבה, ריקושטים, אומרים שם דברים בעוקצנות וזה הפריע לי. יש שם המון יהירות ועוקצנות. ישר ייפסלו, יגידו שהקול שלך לא נשמע טוב, ואני טיפוס מאוד רגיש, ישר יכולה לבכות. העניין הוא שהאגו הטריפוליטאי לא נתן לי לבכות מול אנשים אז בכיתי בבית. אפילו ההורים שלי לא יודעים שהרגשתי ככה, הם בטח יופתעו כשיקראו את זה".

     

    רגע, מה זה אגו טריפוליטאי? את לא תימנייה?

    "לא, כולם חושבים, אבל באמת שלא".

     

    • רוצים להעמיק את ההיכרות עם ליאור כהן? את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלוש שנים לא היתה באודישן. ליאור כהן
    צילום: אוהד רומנו
    כותבים על נשים חזקות. חנן סביון וגיא עמיר
    צילום: דביר כחלון
    לאתר ההטבות
    מומלצים