"אם מחפשים שופט חדש, אני מוכן לבוא"

"אנשים מצביעים לשיר שלי וזה המדד בשבילי, זה נותן לי קנה מידה למה הולך בחוץ. זה שונה מ'כוכב נולד', כי שם היינו סגורים בבועה, וגם כשאתה מקבל SMSים, אתה לא יודע, אולי זה חבר מביא חבר? עכשיו זה מרגיש יותר אמיתי".

ב"כוכב נולד" לא הרגשת כמה אוהבים אותך?

"מסביב יש פרגון, אבל אין לך מושג מה יהיה כשתצא".

בן אבו (24) ממשיך לנסוע ברכבת ישראל על קו אשדוד־תל אביב להקלטות של האלבום שלו, ומבקש שאציין כי לא יפסיק בקרוב: "תכתבי לסוכנת שלי, רונית ארבל - אני לא רוצה לעבור לתל אביב, אני מת על אשדוד! זה כמו עיירה קטנה שכולם מכירים בה את כולם". השידוך לארבל היוקרתית (שעד לאחרונה ניהלה את אייל גולן - ה.ב), יוזמה של מפיקי "כוכב נולד", טדי הפקות, הניח אותו בידיים מפנקות ביותר. בימים אלה הוא אוסף חומרים לאלבום בכורה, ומאושר מהמהירות שבה חזר לתודעה: "זה לא רק אני. גם עידן עמדי, שהוא החבר הכי טוב שלי מהתוכנית, הוציא סינגל מצליח ואפילו שאולי ועקנין, שהיה המודח הראשון. שאולי! והוא בטוח לא מקושר לאף אחד. זה הכל עניין של כוח רצון. צריך להחליט. אחרי התוכנית יצאתי וקיבלתי החלטה, יכולתי לחזור לעבודה ולקבל את המשכורת בעשרה בחודש, אבל הלכתי אל הלא נודע".

הרבה פייבוריטים לא חוזרים אלינו כמוך. לא היו לך חששות להישכח?

"לא פחדתי שזה ייגמר. מי שרוצה ועובד קשה ויש לו חומר טוב, אין סיבה שלא יצליח. מי שמפחד זה בתחום אחריותו בלבד. התעשייה קשה? תאמיני לי שלעבוד בחברת בנייה זה יותר קשה. לא צריך להתפנק. למרות שלפעמים גם כשאתה תופס קונגו וחוצב שעות בקיר, זה פחות מעייף מכל המחשבות על מוזיקה ומה יהיה".

איך לא הגעת לגמר? זה היה נראה בטוח.

"(צוחק) אנשים רואים אותי ושואלים אותי את זה, 'איך עפת?', ואני לא יודע איך לענות. איך עפתי? עם כנפיים עפתי. ככה, כי עפתי. מאז התוכנית הראשונה הכנתי את עצמי לזה שזה יכול לקרות כל שבוע. הבעיה כשהדיחו אותי זו המשפחה שהיתה שם וחיכתה, ובאו לנחם אותי, 'אבי, לא קרה כלום', ואני קולט שהם עוד שנייה מתעלפים. הייתי צריך לנחם את כולם, זה מה שהעציב אותי".

קול נשמה קטיפתי, אישיות מופנמת

ויצאתם מזה?

"בטח, נסענו הביתה ודאגתי להרים את המורל ועשינו אחלה חגיגה עד השעות הקטנות של הלילה. כשהסתכלתי על הדברים בדיעבד הייתי מאוד גאה. במשך כל התוכנית העדפתי לא להרגיש פייבוריט, ובסוף באמת ידעתי שזה היום האחרון. אפשר להריץ את התוכנית אחורה ולראות כשדיאנה גולבי עוברת לצד של אלה שלא מודחים, היא אומרת לי - 'אני אפגוש אותך שם'. אמרתי לה - 'הפעם לא'. זה היה משהו ברגש, באינטואיציה".

למה, כי היית לא טוב?

"לא יודע, ידעתי את זה עוד לפני הביצוע, מהבוקר. גם ההפקה הרגישה עליי את זה. פשוט היה יום לא טוב".

את הידיעה על כך שגל אוחובסקי, פבלו רוזנברג ודנה אינטרנשיונל לא ימשיכו לעונה נוספת, בן־אבו מקבל בהפתעה - כנראה לא קרא את אתרי הבידור בימים האחרונים. "וואלה? הם עוזבים? זה ממש מפתיע אותי".

ותגובתך האינסטינקטיבית?

"תחלופה זה דבר מגניב, אם מחפשים שופט חדש, גם אני מוכן לבוא. לגבי אלה שהולכים, אני לא דואג להם מבחינת עבודה. כל אחד תרם את חלקו כשופט, הם יהיו חסרים אבל אני מניח שלכל דבר יש סיבה. הם ימצאו מה לעשות בלי קשר. אני אוהב את מירי מסיקה, היא תוכל להיות נהדרת. בתוכנית איתה היא מאוד החמיאה לי".

בסגנונו המוזיקלי, בקול הנשמה הקטיפתי שלו, בבחירות שלו בתוכנית, ששילבו אלמנטים מזרחיים לצד רוק רך, ואפילו באישיות המופנמת, בן־אבו מזכיר מאוד את הראל מויאל, זוכה "כוכב נולד 2" ("אני לא מכיר אותו, אבל אין לי בעיה שאומרים את זה"). על התארים שקיבל ממרגול כמו היותו "זמר אלפא", ו"זמר בן זמר", הוא מודה לאחיו הגדול, שכמעט הכריח אותו להגיע לשם, אחרי שנים שבהן הזניח את המוזיקה ועבר למלאכת כפיים.

"אני בן זקונים עם שלושה אחים גדולים ואני חייב להם הרבה. בזכותם אני בריא בנפשי, היו לי הרבה קואצ'רים מילדות. אז אני תמיד משתדל לשמור על פרופורציות ולא להיות דרמטי יותר מדי. המשפחה שלי הגנה עלי משריטות".

באמת? אין לך בכלל?

"אני מתעצבן מדברים קטנים, כמו שאנשים מחפשים את המשקפיים בתוך התיק בלי להסתכל איפה הם. אבל חוץ מזה, השריטה היחידה שלי היא מוזיקה, אני מאוד רגיש לזה, יכול לשמוע שיר שוב ושוב ושוב במשך שלושה שבועות. אבל לא את השירים שלי".

מתי התחילה השריטה?

"מהרגע שהבנתי מה זאת מוזיקה. בגיל שבע אמא ואבא שלי אמרו לי שאני יכול ללכת לכדורגל, כדורסל וטניס, ויש גם שירה - אז ניסיתי. אחרי שיעור אחד לא רציתי להפסיק. אבל בגיל 14 כשהייתי בתזמורת האנדלוסית ושרתי שירי קודש, הרגשתי לא נוח עם זה שאני לא דתי, והפסקתי להופיע שם".

הם לחצו עליך?

"לא, אבל היה לי קשה עם המצפון, שאני שר עם כיפה אבל אחרי שנייה אני מוריד ואני לא דתי, זה לא מסתדר. אמא ואבא שלי היו בשוק, אבל היה לי מצפון, למה אני מדליק טלפון בשבת ואז שר? אני הרי שליח ציבור. אני מקווה שאהיה דתי יום אחד, עכשיו קשה לי. אני סומך על אלוהים ומקווה שהוא סומך עליי. בינתיים אני לא מופיע ביום שישי".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"