קרובי הנספים קראו לרה"מ שקרן - וגירשו את ישי
בני משפחות הנספים באסון הכרמל התפרצו בזמן שראש הממשלה ניסה לשאת את דבריו. כעבור זמן קצר התעוררה במקום מהומה. בן-זוגה של אהובה תומר התעמת עם מאבטחיו של ישי, והוא עזב את המקום
חודש אחרי האסון בכרמל , התפרץ זעמן של משפחות 44 הנספים . האירוע הממלכתי שנערך הערב (יום ד') בקיבוץ בית-אורן לזכרם של הרוגי השריפה, הסתיים במהומה גדולה ובמבוכה רבה לראש הממשלה, ובעיקר לשר הפנים שלו. זמן קצר אחרי שנתניהו עלה לשאת את נאומו, התפרצו לדבריו קרובי ההרוגים שקטעו את האירוע כולו. "שקרן. יש קורבנות. לכו הביתה", קראו בקהל. רק אחרי ששר הפנים נאלץ לעזוב את המקום בבושת פנים לחדר צדדי, שב ראש הממשלה לנאום, עד שהופרע גם כן.
ראשון המתפרצים היה דני רוזן, בן-זוגה של מפקדת משטרת חיפה המנוחה, אהובה תומר. הוא מסר לראש הממשלה הזמנה וקרא לעברו: "זרוק את אלי ישי". בהמשך, החלו עשרות מקרובי הנספים לצעוק ושיבשו את הנאום כולו, עד ששר הפנים נאלץ לעזוב את המקום.
רוזן המשיך וצעק: "אם ישי לא יצא מפה, אני אצא" - וניסה להתקרב לשר הפנים. המאבטחים מיהרו לבלום אותו והוא התעמת עמם. כעבור זמן קצר התעוררה בקהל סערה גדולה, שבשיאה עזב השר ישי את המקום, מלווה ברבנים הראשיים. דקות אחר כך, החל אביו של הרוג נוסף, רועי ביטון, לצעוק לעבר נתניהו: "הבן שלי נשרף פה, הלב שלי נשרף פה. עשו כאן סחר ומכר על חשבון הילדים שלנו".
אחרי שנתניהו סיים את נאומו, התחדשה המהומה בקהל. "איפה האמת, שתצא לאור", צעקו המשפחות השכולות. "אנחנו דורשים ועדת חקירה", קראו אחרים. "הוא שקרן. יש קורבנות. האמת צריכה לצאת. שקרנים, לכו הביתה", נשמעו קולות בקהל.
דני רוזן מתפרץ לעבר ראש הממשלה. "זרוק את ישי" (צילום: חגי דקל)
לצד אלה, היו גם מי שהסתייגו מהאופן שבו בחרו לנהוג קרובי ההרוגים ששיבשו את טקס הזיכרון. נאווה בוקר, אלמנתו של תת-ניצב ליאור בוקר, קצין האג"מ במחוז הצפוני, אמרה: "אני מביעה את מחאתי בדרך אחרת. הם כנראה בחרו בדרך הזו, אבל אי אפשר לשפוט אותם".
האירוע נערך בהשתתפות צמרת המשטרה, שירות בתי הסוהר ומכבי האש. פרט לראש הממשלה, היו שם גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, וכבכירים אחרים. לצדם היה גם המפכ"ל הנוכחי, דודי כהן, והמיועד, יוחנן דנינו.
עוד לפני שהחלה המהומה בקהל, נפתח הטקס בהקראת שמותיהם של 44 החללים. רבים מבני משפחות הנספים פרצו בבכי, ואחר כך עלה לנאום נשיא המדינה, שמעון פרס, שהצליח להשלים את נאומו ללא הפרעות.
ישי עושה דרכו מחוץ לאולם, בשיאה של המהומה (צילום: רויטרס)
"באותם רגעים, כשהכבאים עמדו מול חומת האש, והיום, בתום ה-30, ניצב עם מופתע, שלא היה מוכן לאסון כזה", אמר הנשיא בנאומו. "זו האמת, גם אם היא כואבת וצורבת: לא היינו מוכנים לנוכח האש הגדולה, לא שיערנו שכך יכול לקרות. כך קרה שהלהבות חרכו בלבבות המשפחות ובביטחונו העצמי של העם. העם גם עקב אחרי המאמצים לגייס את עזרתם של עמים אחרים והוקיר זאת, ועכשיו עוסקים בהפקת מלוא הלקחים".
פרס סיפר על הביקורים שערך היום בבתי משפחות הנספים ועל התחושות שעלו בהם.
"לא באתי כדי לצאת ידי חובה כנשיא המדינה. באתי להכיר את בני עמי באבלם, כשאין בפי נחמה ואני יודע שבמילים אין מרפא", אמר הנשיא.
"יכולתי להשמיע רק את תודת האומה. אני יודע, כפי שכולנו יודעים, שהשכול הוא גזר דין נורא, כואב, קורע, אכזרי. מצאתי אצל המשפחות דמעות שהוסתרו, וטענות שלא הושמעו".
לפני עצרת הזיכרון, ערך הנשיא פרס סבב ביקורים בבתי משפחותיהם של הרוגי האסון. אביו של סגן-ניצב יצחק מלינה, שהיה ראש משרד התנועה במשטרת חיפה, ביקש ממנו לפעול לכך שכוחות הכיבוי יצוידו בכלים הטובים ביותר. "איננו אחראים לאיתני הטבע, אך אנו מסוגלים לגבור עליהם בעזרת האמצעים הדרושים", אמר האב, יהודה, לנשיא.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
