שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: הילית כדורי

    מסתבר ש"לזרום" זה בעצם להיות ברקיע השביעי

    כל עוד אנחנו בזרימה, אנחנו פחות נוטים לקחת כל דבר קשה כל כך. נוצר מרחב קטן בינינו לבין העולם. הכוונה היא לא ליצור הגנה והפרדה מהאחרים, אלא פשוט למקום קטן שלך עם עצמך, בו אתה מעניק לעצמך אנרגיות טובות. אהבה במעקב, רשמי פגישה חמישית עם ד"ר נורית מרכוס

    אני מגיעה לפגישה החמישית שלי עם ד"ר נורית מרכוס במסגרת פרויקט אהבה במעקב של ערוץ יחסים. זו מחצית הדרך המשותפת המתוכננת לנו, והדבר בהחלט מורגש אצל נורית. האשה המקסימה הזו החליטה שהיום היא מביאה תכנים משלה למפגש שלנו, ואני כמובן מסכימה בשמחה. נורית נותנת לי טיפים כיצד אני יכולה להיות מאושרת בחיים האלו ולהתמודד איתם בדרך הטובה ביותר שיש. נשמע טוב, לא?

     

     

    אז מסתבר שהמתכון לחיים מאושרים הוא לדעת איך להזין את עצמי, כיצד לנחם ולהרגיע את עצמי, להתחבר ליקום ולהרגיש אהבה בלי שום קשר למה שאחרים כן או לא מראים לי. החוכמה היא, מסתבר, להיות בעצמי האחראית הבלעדית לאושר שלי, לאהוב את עצמי בעצמי, למלא את החסר כדי שתהיה פחות הזדקקות לחיזוקים חיצוניים, ואז גם פחות ביקורתיות מתוך פחות צורך להגן על עצמי. מין מעגל קסמים לא קסום בכלל, שיחד אנחנו מנסות לפרוץ.

     

    כמו כל התובנות שהגעתי אליהן עד היום יחד עם נורית, זה נשמע פשוט כל כך, מובן מאליו כל כך, מסוג הדברים של "איך לא חשבתי על זה קודם", ובכל זאת, משהו בדרך בה היא אומרת את הדברים, ההיגיון המיוחד רק לה נותן לכל משמעות מיוחדת במינה, משהו שאני יודעת שיכול באמת לשנות את חיי, אם רק אתמסר לו כהלכה.

     

    "צריך ללמוד איך להיות בזרימה", מתחילה נורית ואומרת, "החיים תמיד יתנו לנו אינסוף הזדמנויות לצאת מאיזון, במובן מסוים זו משימה של החיים האלה ללמוד להישאר באיזון".

     

    ללמוד להישאר באיזון גם בתוך ההתרחשויות של החיים

    נורית ממשיכה ואומרת שאפשרי ללמוד להישאר באיזון גם בתוך ההתרחשויות של החיים, לא רק במדיטיציה וכשאתה נמצא באשראם כלשהו. במצב מדיטטיבי יש הפרדה, מין מצב מעבדתי, מצב שהוא בנפרד מהחיים. המדיטציה מלמדת אותך להיות בכאן ובעכשיו כשאתה בשקט, ואם אתה לא בשקט, החיים יאכלו אותך. "את צריכה להיות עם קצת קשב לזרימה, בעודך מנהלת את החיים שלך", אומרת נורית.

     

    אז מה זו כל הזרימה הזו בכלל? הכוונה היא לזרימה של אנרגיה, ומסתבר שכל עוד אנחנו בזרימה, כל עוד אנחנו מזרימים בתוך עצמנו אנרגיה מהיקום, אנחנו יותר אוטונומיים ופחות נוטים לקחת כל דבר קשה כל כך. נוצר מרחב קטן בינינו לבין העולם. הכוונה היא לא ליצור הגנה והפרדה מהאחרים, אלא פשוט למקום קטן שלך עם עצמך, בו אתה מעניק לעצמך אנרגיות טובות, הזנה עצמית שתלויה רק בך, בך ולא באף אחד אחר.

     

    אפשר לעשות את זה לפני דייט שאנחנו רוצים שיצליח

    אז איך עושים את זה? יש שתי שיטות. היתרון של השיטות האלו, לדברי נורית, הוא שאפשר לעשות אותן באמצע היום, באמצע פגישה מעצבנת בה אנחנו מרגישים מאוימים מהאדם שמולנו, לפני דייט חשוב שאנחנו ממש רוצים שיצליח, או פשוט בכל בוקר, כדרך כיפית לפתוח את היום. מדובר בשתי דקות שאני צריכה להקדיש לנושא, ולי זה נראה כמו מחיר קטן לשלם כדי להרגיש אוטונומית ועצמאית. אז מה אני צריכה לעשות?

     

    אפשרות אחת היא לדמיין שאנחנו מגדלים שורשים מכפות הרגליים, לנשום, ועם כל נשימה לראות איך השורשים נכנסים עמוק יותר לתוך האדמה. ואז לבקש מאנרגיית האדמה, שעולה אלינו מהשורשים, מאדמת כדור הארץ, לזרום ולעבור דרך הצ'אקרות השונות בגוף שלנו, בזו אחר זו. תוך כדי מעבר אנרגיית האדמה דרך הצ'אקרות בגוף, אני מרגישה שאני הולכת ונטענת באנרגיות טובות ונעטפת באהבה שהיקום נותן לי. איזה כיף.

     

    אפשרות נוספת להיות בזרימה היא להזמין את האנרגיה מהרקיע השביעי לבוא אליי, לעטוף אותי, להביא פנימה את מה שאני זקוקה לו באותו הרגע : אהבה, שמחה, או כל תחושה אחרת שחסרה.

     

    "הרקיע השביעי", מסבירה לי נורית, "אמור להיות איחוד הניגודים, מעבר לעולם הזה. יש בו אנרגיה גבוהה יחסית, שלא מכניסה אותנו לדיכוטומיות אלא יותר מלמדת להסתכל על החיים, על סיטואציות, על אנשים, כפי שהם, ללא העדפות כאלו ואחרות. מקום שמנסה ללמד להסתכל על הדברים בצורה יותר מקבלת".

     

    זהו מקור יציב של אהבה, יותר מכל מקור אנושי

    אחרי כמה דקות תרגול של שתי הטכניקות, כל אחת במשך כמה דקות, אני בהחלט מרגישה פחות לבד בעולם. משהו בחיבור הזה ליקום נותן לי תחושה של עוצמה, של אחדות עם הכל, ובעיקר - של שקט ורוגע. אני מרגישה שיש הרבה בחוכמה הזו. גם בן אדם שאוהב אותנו מאוד לא יאהב אותנו כל הזמן, וגם אם כן, זה בטח לא נכון להשליך עליו את כל הנזקקות הרגשית שלי. והדרכים האלו, החיבור הזה ליקום, מרגיש לי ממש נכון. זהו מקור יציב של אהבה, יותר מכל מקור אנושי, חיבור חדש ונכון לעולם.

     

    אני שמחה שנורית החליטה לחשוף אותי לטכניקות האלו ומתייעצת איתה מתי יהיה הכי נכון לתרגל. "מתי שאת מרגישה שאת זקוקה לכך", היא אומרת, ואני כבר מתחילה לתכנן בראשי לתרגל לפחות פעם ביום. נורית מבטיחה לי שככל שאתרגל יותר, כך יהיה יותר פשוט להתחבר לאנרגיה הזו ולהגיע למקום הטוב והבטוח הזה בתוכי, והתחושות הטובות האלו יישמרו לי בפנים. "את יכולה גם לכתוב לעצמך פתקים ולשים על המחשב, על המראה", מציעה נורית, מילים כמו "זרימה", "אנרגיה של אהבה", "שורשים", מילים שיזכירו לי את הטכניקה הזו שכדאי להשתמש בה ביום יום.

     

    אז מה עכשיו? אני עדיין ממשיכה לחפש אחרי זוגיות, אבל הפעם מתוך תובנה ישנה-חדשה, תובנה שכבר ידעתי ממזמן אבל היום קיבלתי הסתכלות חדשה לגביה. הזוגיות היא לא רק שלי עם בן זוג. היא גם שלי עם היקום, שלי עם פתקים שאני עומדת לכתוב לעצמי על המראה, וקודם כל, לפני הכל, היא שלי עם עצמי.

     

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בהחלט מרגישה פחות לבד בעולם. שירי זולברג
    צילום: ישראל קליוסטרו
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים