שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החברה בקשיים? אתם לא אמורים להיפגע
    אם החברה שבה אתם עובדים נקלעה לקשיים והפסקתם לקבל משכורת - אין זה אומר שאתם צריכים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהם יסיימו עם שאר הנושים. במקום זה אתם יכולים לפנות לביטוח לאומי ולדרוש את הכספים מהם

    ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר...כבר 4 חודשים שעובדי חברת "הכל יהיה בסדר" אינם מקבלים משכורות, ועכשיו הודיעו להם שגם כל המכוניות שבות לידי החברה, עד להודעה חדשה.

     

     

    מנכ"ל "הכל יהיה בסדר" הודיע שגם הוא לא מושך משכורת ושמדובר במשבר זמני בלבד, אבל העובדים יודעים שכל הדיבורים על ה"האמריקאים שאו-טו-טו קונים אותנו", הם רק אשליה, ואף אחד כבר לא באמת מאמין שם שהכל יהיה בסדר.

     

    השבוע נפגשו כולם בביתו של אחד העובדים, ודנה מהנהלת חשבונות סיפרה שהחברה חייבת כסף לכל הספקים, ושהמצב נוראי. חלקם רוצים לוותר ולחפש עבודה אחרת, אבל אחרים ממש לא מוכנים לוותר על כל הכספים שמגיעים להם. הם תוהים מה ניתן לעשות, אם בכלל, כשהחברה נמצאת במצב כה רע?

     

    מקווים לטוב - וחוששים לעזוב

    כשחברה מגיעה למצב בו אין לה יכולת לשלם את התחייבויותיה, העובדים שלה נמצאים במצב לא פשוט: החברה חייבת לעובדים את משכורותיהם האחרונות שלא שולמו, דמי הבראה, ימי חופשה, וזכויות נוספות, וכמובן פיצויי פיטורים במידה שעבודתם תופסק.

     

    העובדים מצידם, חשים נאמנות למקום העבודה, לפעמים, או במקרים אחרים פשוט מקווים שהכל "יהיה בסדר". גם הרציונליים שבהם, שאיבדו תקווה, חוששים לעזוב שמא יאבדו את זכויותיהם.

     

    כך נוצר מצב בו כולם יושבים ומחכים, שמישהו יפטר אותם או שמשהו אחר יתרחש. ה"אמיצים" המבקשים לתבוע את הכספים המגיעים להם בבית המשפט, יורדים מזה די מהר, משום שהם מבינים שגם פסק דין נגד המעביד אינו מהווה ערובה לתשלום - הרי לחברה יש נושים רבים אחרים הרודפים אחריה. אז מה יכולים העובדים לעשות במצב כה בעייתי?

     

    גמלה מביטוח לאומי

    יש פתרון: העובדים המוטרדים, ששילמו לביטוח לאומי במשך כל שנות העסקתם, זכאים עתה "להפעיל" את הביטוח וזאת על פי הוראות חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.

     

    חוק הביטוח קובע את חובת הבל"ל לשלם לעובדים את אותם כספים המגיעים להם מהמעסיק, וזאת עד לגובה התקרה המקסימלית, אשר נכון ל-1.1.10 עמדה על סך של 103,675 שקל. הגמלה בנויה מהתשלומים הבאים:

     

    סכום חוב שכר העבודה: השכר שהמעביד חייב לעובד (למשל: 4 משכורות אחורה). כשכר ייחשב כל סכום שהפסיקה רואה אותו כשכר עבודה, ולצורך כך גם: פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, תוספת שעות או חגים והודעה מוקדמת.

     

    פיצויי הפיטורים: החברה פורקה, ולכם אין לאן לחזור מחר בבוקר, ולכן אתם זכאים גם לפיצויים. אם המעביד הפריש כספים לקופה והכספים מחכים לכם שם, אין כל בעיה, אך גם אם חסרים בקופה כספים, הביטוח הלאומי אמור להשלים את הסכום החסר עבורכם, והכל כאמור עד לגובה התקרה הכוללת.

     

    שימו לב, שלפי חוק פיצויי פיטורים, רק עובד שעבודתו הופסקה בשל פירוק החברה, זכאי לקבל פיצויים כאילו פוטר. לכן, לא מומלץ לעזוב את העבודה לפני שמיציתם את זכויותיכם (וזאת כמובן במנותק משיקולים אחרים פרטיים, כמו עבודה חדשה שהוצעה לכם).

     

    קופת הגמל: בנוסף קובע החוק כי אם המעביד היה צריך להפקיד בקופת הגמל כספים עבורכם (לפני שפשט רגל), והוא לא עשה כן, אזי הביטוח הלאומי יעביר את סכום החוב שהצטבר בעד העובד לקופה במקום המעביד. גם כאן יש תקרת מקסימום, שעומדת נכון לינואר 2010 – על 15,950 שקל.

     

    אז איך מגישים תביעת חוב?

    תביעת חוב תוגש על גב טופס בל/5305 שנקרא "תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד".

     

    לטופס יש לצרף את המסמכים המוכיחים את חוב המעסיק כלפי העובד, כגון תלושי שכר (ראו כאן, כולל מועדי הגשה). התנאים לקבלת הגמלה:

     

    1. צו פירוק לחברה: את תביעת החוב יכול עובד להגיש רק במצב בו ניתן לחברה צו פירוק (או, במקרה בו לא מדובר בתאגיד אלא בבוס יחיד – צו פשיטת רגל). במידה והחברה בה אתם עובדים טרם הגיעה למצב של פירוק, לא תהיו זכאים להגיש תביעת חוב זו, אך בידיכם הכח להביא לפירוק החברה שהגיעה לחדלות פירעון, ועל כך - בהמשך.

     

    2. הליך הבדיקה: ההליך המקובל בבדיקת תביעות החוב היא מינוי בעל תפקיד לשם כך (להלן ייקרא לשם הנוחות: "המנהל המיוחד"). המנהל המיוחד יבדוק את תביעות החוב של העובדים בהתאם לנתונים שהוא יאסוף (למשל מהנהלת החשבונות של החברה), יקבל החלטה בעניין גובה התשלום, וזו תועבר לביטוח הלאומי.

     

    בדרך כלל יידרשו העובדים לשלם למנהל המיוחד אגרת בדיקה, בסך של כ-260 שקל. במהלך תקופת הבדיקה יכול המנהל המיוחד לבקש לקבל מידע נוסף, וזמן הבדיקה תלוי במספר העובדים ובמורכבות תביעותיהם (בד"כ עד 90 יום).

     

    במידה שהתביעה אושרה לשביעות רצון העובד, הביטוח הלאומי ישלם לו ישירות את הכספים. אם התביעה שלכם נדחתה, או שהסך שנקבע לתשלום נמוך יותר מהמצופה, ניתן להגיש ערעור, ובית המשפט ידון בו.

     

    "דין קדימה"

    כאמור, הביטוח מכסה סך של עד 103,675 שקל בלבד. במידה שלעובד מגיעים כספים נוספים מעבר לאלו שנפסקו לו בתביעת החוב, הוא יכול לנסות ו"להשלים" את הסכום באמצעות קבלת החלק שמגיע לו מנכסי המעביד, שמומשו במסגרת הפירוק.

     

    מהו אותו מימוש במסגרת הפירוק?

    מאחר שעסקינן בחברה שמצויה במצב של חדלות פירעון, היא למעשה אינה יכולה להשיב את כל חובותיה (זו הסיבה שפורקה מלכתחילה). ערך חובות החברה גבוה מערך נכסיה, ולכן ממונה לה על ידי בית המשפט מפרק, שמנסה למכור את משרדיה למשל, ואת הציוד שלה.

     

    התמורה שהושגה בגין נכסי החברה מחולקת בין הנושים של החברה (כולל העובדים), וזאת בהתאם למנגנון חלוקת כספים מסויים שנקבע בחוק.

     

    ומה עושים כאשר אין צו פירוק?

    אך מה יעשו עובדי "הכל יהיה בסדר", שאמנם אינה משלמת משכורות, אך גם לא מתנהלים בגינה הליכי פירוק, ולכן עובדיה אינם זכאים להגיש תביעת חוב?

     

    העובדים יכולים להחליט לפעול בעצמם לפירוק החברה, זאת מאחר שהם עצמם גם נחשבים לנושים של החברה. מדובר כמובן רק במקרים בהם אין מנוס מלפרק החברה, ויש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום טרם נקיטת כל צעד, שכן מדובר במהלך שיש לו גם היבטים שליליים (למשל העובדה שמקום העבודה שלכם לא יתאושש לעולם).

     

    בשל ההוצאות הכרוכות בהליך, מומלץ להתאגד ולהגיש בקשה משותפת בשם כל העובדים ביחד. לעניין שכר הטרחה, ניתן להציע לעורך הדין המטפל שיגבה את שכר טרחתו, או את חלקו, כאחוזים מסוימים מתוך הכספים שייגבו בפועל, וכך לא תיאלצו לשלם את שכר הטרחה מראש.

     

    אל תשכחו להצטייד בצו פירוק

    ואם להיות פרקטיים, ניתן לסכם ולומר, שעובד שרוצה להיכנס להיכל הביטוח הלאומי ולקבל את כספיו כאמור, צריך שיהיה בידו צו פירוק של החברה. אם העובד יבחר להרים את הכפפה וליזום הליך שכזה, הצו המיוחל אמור להתקבל במהירות יחסית (אפילו בדיון הראשון, אם הכל "הולך חלק"), והעובד יוכל לפנות מייד לממש את זכויותיו.

     

    לבירור פרטים נוספים ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי, תחום ביטוח זכויות עובדים, בטלפון 02-6463020 בימים א', ו- ד' בלבד, בשעות 15:00-12:00 (פקס 02-6517730).

     

    דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

     

    למאגר פסקי-הדין ודיני העבודה המלא: www.lawdata.co.il

     

    למאגר דיני העבודה: http://www.koloved.net

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים