שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אסף שגיא
    ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים
    עשור לוויקיפדיה: האנציקלופדיה השיתופית היא חלומו של כל תלמיד עצלן;כן, זה נוח - אבל יכול להיות שוויקיפדיה פגעה ביכולת הלמידה של ילדינו?

    << כאוס בוויקיפדיה על רקע מחיקת תמונות פורנו

     

    לפי מילון אבן שושן, למידה היא "קניית ידיעות מפי מורה או מקריאה ועיון", או בעצם - תהליך ספיגת התוכן והפיכתו לידע שימושי. לפי ויקיפדיה, היא "שינוי יחסית קבוע ועקבי של התנהגות, הנובע מהתנסות של הלומד". אבל אם תשאלו כל תלמיד מגיל דורה ההרפתקנית ועד לגיל הרפתקאות דבי בדאלאס (מגיב 19, זה רפרנס לפורנו) – למידה היא הדבר המעצבן הזה שצריך לעשות לפני שמקבלים תעודה.

     

    יש לכם מה להגיד? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet

     

    זה לא משנה אם בתעודה שלכם יש סעיפים של שקידה והתנהגות או של נושא לדוקטורט. כולם מחפשים קיצורי דרך, וכולם חותכים באינטרנט פינת ויקיפדיה. האנציקלופדיה השיתופית של ג'ימי וולס ומאות אלפי חבריו היא מקור מידע אמין (למדי), זמין ומזמין מזה עשר שנים. מזל טוב. אבל האם ויקיפדיה שיפרה את הדרך בה אנו לומדים, או שהפכה אותנו לצרכני מידע חלשים, קהים ושטחיים?

     

    מזנון המיני מידע

    למי שלא מרבה להתשמש בה, נספר שוויקיפדיה היא האנציקלופדיה השיתופית המקוונת הגדולה בעולם. מה אתם מוצאים שם? שלל ערכים בהם הגדרה כללית, חלוקה לתתי נושאים וקישורים למקורות. על מה? עקרונית, כל דבר. מי כותב? אני ואתם. כל אחד יכול להוסיף ערכים, להגדיר אותם ולצאת להתווכח עליהם בוויקיפורום. יתרונות ויקיפדיה הם יתרונות האינטרנט כולה: עדכניות ונגישות, יכולת להשתתף בדיון על החומר, שיתוף והעתקה שלו.

     

    כל תלמיד יכול להיכנס לוויקיפדיה העברית ולקבל הצצה קצרה ועניינית לחומר הלימוד. למעשה, סביר להניח שכמעט כולכם עשיתם את זה. אבל כמה מהם מסתפקים במה שקראתם באתר, וכמה מכם ממשיכים הלאה אל המקור? אולי כדאי שתתחילו.

     


    ג'ימי רוצה כסף. יש תמורה?

     

    לא מעט מהערכים בוויקיפדיה אינם אלא אוסף תקצירים. סיכומים שעשו אנשים כמוכם, שבחרו בעצמם את עיקרי הדברים. הם יכולים לתקוף את הנושא בראיה פוליטית, מסולפת, אינטרסנטית או פשוט שגויה עובדתית.

     

    אמנם יש שלל ויכוחים בין עורכי ויקיפדיה, אבל לא כולם משפרים את התוכן. למעשה, תוכלו למצוא בוויקיפדיה העברית ערך על אותו סיכום שעלה בסופו של דבר לאתר הוא חומר הגלם עבור הסיכום שכותב התלמיד. במילים אחרות, אתם סופגים פרפרזה מתוך פרפרזה. אם הידע שאתם צריכים היה פאב תל אביבי, אתם שתיתם את צ'ייסר הבית, בחינם.

     

    חכו, יש עוד: גם ערכים גדולים, מושקעים ונרחבים אינם אפקטיביים ללמידה שלנו בהרבה מקרים. למעשה, הם נוגדים את הטבע שלנו.

     

    ויקיפדיה VS המוח האנושי

    הבעיה טמונה פחות באנציקלופדיה של ג'ימי, ובעיקר במבנה המוח האנושי. בואו נחזור קצת אחורה: הלמידה האנושית לא התחילה בכלל בטקסט - אלא בתמונות. ציורי מערות לימדו אותנו היסטוריה, דת ועל העולם סביבנו.

     


    בתמונה: הוויקיפדיה המצרית, מהדורה ראשונה

     

    נושאי דת הועברו גם בספרי קודש - אבל לא פחות בציורים שמתארים מה קורה לו לחוטא בגיהנום. אין מה לעשות, איור של איש נשרף כשמלמעלה כתוב "חוטא" הוא מסר חזק יותר מכל טקסט.

     

    אנחנו מתוכנתים ללמוד בצורה חווייתית, באמצעות שילוב של החושים שלנו עם קישורים רגשיים. לכן אנשים צריכים להכריח את עצמם לשבת ולקרוא: זו פשוט לא צורת הלמידה הטבעית שלנו. האנציקלופדיה המסורתית היא ספר, כלי שנועד אך ורק לקריאה. אין בו שום הסחת דעת, הערכים בו מוחלטים (עד כמה שאפשר) ובעלי אופי אקדמי-ממלכתי. הוא לא מעודכן כמו אנציקלופדיה שיתופית - אבל קל יותר להתרכז בתוכן. אתם בטח יודעים כמה כיף לשקוע לתוך ספר טוב ולהתנתק מן העולם לפעמים.

     


     

    ואם בהסחות דעת עסקינן, בואו נחשוב לרגע על האוקיינוס בו צף לו אי ויקיפדיה. האינטרנט פונה לצורה הכי בסיסית וכיפית של צריכת מידע: בצבע, במהירות ובמאסה. בכל אתר תמצאו שלל סרטוני וידאו, כותרות צבעוניות, תמונות, באנרים, מוזיקה ועוד. כל מה שאפשר לצרוך בכמה רגעים נמצא ברשת, פתוח, חופשי וחינם. אחת מהסיבות להצלחת האינטרנט היא בהיותה מדיום טבעי עבורנו, שמספק גירויים לחושים, אינטראקציה בזמן אמת ונגישות.

     

    הכלי בו אנחנו צורכים את התכנים, הדפדפן, גם הוא בנוי לעבודה מהירה (IE, אנחנו לא מדברים עליך) ובמקביל. כמה לשוניות פתוחות בדפדפן שלכם ברגע זה? חמש? עשר? אני מוכן להתערב שיש שם גם פייסבוק, גם טוויטר, גם יוטיוב, חשבון מייל או שניים ועוד כמה. הסטודנט הממוצע צריך להכריח את עצמו לשבת ולקרוא בספר. כמה קשה לעשות את זה, כשבכל רגע אפשר לברוח לפייסבוק ולראות מה חדש בפיד, או לצייץ "אני לומד, תאחלו לי הצלחה" או "גרדתי בעין"? נראה לכם שתצליחו להתרכז בהיסטוריית יורשי כתר המלוכה הבריטי כשרק קליק אחד שמאלה יש צב אוכל פירה?

     

    במילים אחרות, קשה מאוד ללמוד כשיש כל כך הרבה הסחות דעת בלשוניות השכנות. אמנם כל אתר תוכן מתמודד עם בעיה זו, אבל לא כל אחד מגדיר עצמו בתור כלי אקדמי - בתור אנציקלופדיה. ויקיפדיה פרסה עבורנו שלל ערכים לרוחב, אך לא לעומק, והורידה את האיכות של חלקם. לאור תוכניות הלימודים הנוכחיות, תלמיד שיתבסס על ויקיפדיה ידע פחות מתלמיד שישתמש בכלים נוספים, וישתמש באנציקלופדיה השיתופית בתור ראשי פרקים, המלצות לקריאה. (ואת זה, אגב, אפשר לעשות על ידי חיפוש בגוגל).

     

    התלמידים של ג'ימי

    ילידי שנות השמונים בוודאי השתמשו בוויקיפדיה בלימודי התואר הראשון שלהם. המרצים היו מסיימים שיעור במילים "ואסור להעתיק חומר מהאנציקלופדיית אינטרנט ההיא, מה שמה". ואתם (מה אתם, גם אני) אפילו לא טרחתם להרים גבה: פשוט ערכתם קצת את הטקסט, השתמשתם בו כדי לעשות סדר, והוצאתם כמעט שבעים במבחן. מה יש, זה ציון עובר.

     

    ילידי הניינטיז משתמשים באנציקלופדיה השיתופית בתור מקור ידע מרכזי. המורה אומר מה לומדים, ומדבר על זה קצת בשיעור. אפשר להבריז בכיף. מקסימום, משלימים מוויקיפדיה גם את החומר של השיעור הבא. התלמידים של היום יודעים שוויקיפדיה היא לא מקור מידע מושלם, אבל ברוב המקרים זה מספיק להם. לוקחים קצת ממה שהמורה אמר בשיעור, קצת ממה שכתוב בקצרמר, מוסיפים מים ומגישים קר. למבחן, צריך גם ללמוד בעל פה.

     

    בחלק מהאוניברסיטאות בישראל ישנם כלים לגילוי הסתמכות-יתר על ויקיפדיה. תוכנות שסורקות טקסטים ומצליבות אותן עם אחרים שהוזנו מראש - ועם טקסטים אחרים (איך נראה לך שגילו שהעתקת בסמינריונית?). לכן, סטודנטים צריכים להתאמץ קצת יותר עבור הציון שלהם. מצד שני, כנראה שבתיכונים ובחטיבות הביניים עדיין יכול התלמיד הממוצע לחתוך דרך ויקיפדיה ולהקל על עצמו - במקום ללמוד.

     

    לומדים מהשטקר

    ראינו שגם המדיום (אתר אינטרנט), גם המסר (ערכים מוגבלים או מוטים) וגם אנחנו (הטבע האנושי) פוגעים בחוויית הלמידה דרך ויקיפדיה. בסרט "מאטריקס" מושיבים את קיאנו ריבס על כיסא, מחברים לו לעורף כבל, ומטעינים לו חבילות תוכנה. כנראה שירד בעריכה החלק שבו מטעינים לו שיעורי משחק, או לפחות את הערך "משחק" מוויקיפדיה. תחשבו כמה נפלא זה להתיישב על כיסא ולהעתיק אל המוח את כל מה שתצטרכו לדעת כדי להיות בעלי תואר ראשון, רישיון טיס או לדקלם את ההיסטוריה של הביטלס: למידה אינסטנט.

     

    אבל אתם יודעים מה? הטכנולוגיה של היום עדיין לא מאפשרת ללמוד את התורה כולה משקע אחד. וכדי להרחיב דעת, צריך לפתוח את המוח בכוח, ובעצמכם. באינטרנט ניתן לבצע חיפוש והצלבת מקורות מידע, איתור הרחבות לרעיונות וערכים והגדולה מכל - האפשרות להתייעץ עם המומחים עצמם אונליין, או לשאול זרים וחברים לדעתם.

     

    ויקיפדיה עצמה אולי הורידה במעט את איכות המידע (עם ערכים שהוסיפו בורים משועממים, או שנערכו בידי בורים משועממים) - אבל הפכה אותו לנגיש בהרבה, ולכן אי אפשר להאשים את ג'ימי וולס בטמטום הנוער. 

     

    מצד שני, החברה שלנו הולכת ונהיית נהנתנית, רדודה, גלובליסטית ועצלה. אנחנו רוצים להוריד את המידע למוח כאילו היה אפליקציה חינמית (עם קצת פרסומות, לא נורא), ולהמשיך הלאה בדהירה שלנו קדימה אל התואר, העושר והתהילה. כלי כמו ויקיפדיה פשוט תפור עלינו, ומעמיק תכונות אלה.

     

    אז הבנו שהאינטרנט היא לא המקום הנכון להתנתק בו מן העולם ולקרוא טקסטים, והספר לא מעודכן מספיק. מה עושים? הפיתרון יבוא בצורת תחליף-ספר: מכשיר שתוכלו לקחת אתכם לכל מקום, תוכלו לשקוע בו בלי הפרעות, והוא תמיד ישאר מעודכן - הספר האלקטרוני.

     

    סייעה בהכנת הכתבה: שלי דובילנסקי

     

    מה דעתכם? ויקיפדיה מחכימה - או מטמטמת אתכם? ספרו לנו בטוקבקים

     

    הכירו את איןציקלופדיה: ויקיפדיה מהסיוטים הכי טובים שלכם >>

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים