שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    קשה שפה: הזנחה, מחסור ונשירה מאולפני עברית

    85% מתלמידי המחזור האחרון באולפנים הגיעו לציון "בינוני" בלבד. למה? כיתות גדולות במבנים רעועים, מחסור בציוד ושיטות לימוד שלא עודכנו מאז שנות ה-90. "העדפתי ללמוד בבית לבד"

    ישראל אמנם משקיעה מאמצים רבים בשכנוע יהודים לעלות לארץ, אבל פוסחת על ההשקעה במוסד הראשון אותו רבים מהם פוקדים מיד לאחר נחיתתם - אולפני לימוד העברית. בישראל פועלים כ-40 אולפנים, ורבים מהם סובלים מהזנחה קשה, מחסור בציוד ומתוכניות לימודים מיושנות ללא חלוקה לרמות. מורה באחד האולפנים בצפון הארץ סיפרה ל-ynet על התנאים: "הגשם דולף, ויושבים בקור".

     

     

    לדבריה, "כיתות הלימוד קטנות וצפופות מדי. המרצפות עקומות ויש סכנת החלקה. בחורף הגשם דולף לתוך המבנה והתלמידים מתקשים להתרכז. ברגע שמדליקים את החימום, הנתיך של החשמל קופץ ואנחנו נאלצים לשבת בכיתות קרות".

     

    במקרים רבים העולים החשים מושפלים, נוטשים את הלימודים ובעקבות כך מתקשים להשתלב בחברה. כעת, יוזמים משרדי החינוך והקליטה רפורמה כוללת במערך האולפנים, על-מנת להתאימם למאה ה-21. אך עבור רבים מהעולים מדובר "במעט מדי ומאוחר מדי" - הם כבר יעדיפו ללמוד עברית לבדם.


    אולפן "מורשה" בירושלים. מבנה מיועד להריסה (צילום: נועם מושקוביץ)

     

    מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה כי במחזור הלימודים האחרון, נשרו כ-20% מהתלמידים עוד לפני סיום הלימודים

     ו-85% מאלה שסיימו את הלימודים, הגיעו לרמה בינונית בלבד מתוך שלוש (נמוכה, בינונית וגבוהה).

     

    "הוריי הגיעו לאולפן כדי ללמוד עברית, אבל גם כשסיימו את הלימודים הם כמעט ולא הכירו אף מילה", סיפר עולה מאתיופיה שהוריו למדו לאחרונה באולפן במרכז הארץ. "הם אנשים מבוגרים, הכיתה היתה גדולה וקצב הלימודים היה מהיר מדי בשבילם. הבעיה היא שעכשיו קשה להם מאוד להסתדר לבד והאנשים היחידים שיכולים לתקשר איתם הם עולים אחרים מאתיופיה". עולה מארה"ב הוסיפה: "בגלל התנאים הקשים, העדפתי לשבת בבית מול המחשב ומול ספרי הקריאה וללמוד את השפה לבדי".

     

    מכשילים את תהליך הקליטה

    ממלאת מקום מנהל האגף למבוגרים במשרד החינוך, רינה אביעד, מסכימה כי מצבם של האולפנים עגום ביותר ושחלקם אינם מכבדים התלמידים בכלל ואת המבוגרים בפרט. לדבריה, האולפן בירושלים פועל במבנה המיועד להריסה ואילו באחד האולפנים במרכז הארץ קרס הגג בסופת הגשמים האחרונה. באולפן אחר נאלצו המורות לסייד את הקירות בעצמן.

     

    "לעתים קרובות העולים מתלוננים על כך שבתנאים הללו לא ניתן ללמוד. הם מרגישים שהם מבזבזים את הזמן ומעדיפים לצאת לעבודה. אין ספק שהדיבור הוא המרכיב הדומיננטי בקליטת העולה, וברגע שאנו לא מספקים לו את התנאים המינימליים לכך - אנחנו מכשילים את תהליך הקליטה שלו בישראל", אמר גורם המכיר מקרוב את עבודת האולפנים. לדבריו, הואיל והכיתות גדולות - יעילות השיעורים נמוכה ולכל תלמיד מוקצות דקות ספורות בלבד לתרגול העברית.

     

    ביום שני צפויים ראשי משרדי החינוך והקליטה להציג בוועדת החינוך של הכנסת את הרפורמה באולפנים. בין היתר, ישודרגו ויוקטנו כיתות הלימוד, והתלמידים יחולקו לרמות על-פי הישגיהם וקצב התקדמותם. בנוסף, תותקן בכל כיתה מערכת מחשוב מתקדמת שבעזרתה יוכלו המורים להקרין לתלמידים מצגות וסרטים. עלות הרפורמה כמיליון שקלים לאולפן, ויקדים אותה פיילוט שייערך בשלושה אולפנים הנמצאים ביישובי הפריפריה.

     

    "הלימודים באולפן הם המפגש הראשון של העולה עם החברה בישראל, ואין ספק שכיום החוויה הזו מקשרת את העולים אסוציאטיבית עם אווירת לימודים מלפני 100 שנה, עם קירות סדוקים, כסאות שבורים וללא עזרי מחשוב", מוסיפה אביעד. "המטרה שלנו היא להפוך את הלימודים לחוויה נעימה לעולה, על-מנת להקל עליו ככל הניתן את קשיי הקליטה ולימוד העברית".

      

    לדברי שרת הקליטה סופה לנדבר, "רמת הלימוד באולפנים אינה מספקת וכתוצאה מכך העולים מתקשים להשתלב בחברה. אני מקווה שבעזרת הרפורמה נוכל להכניס שיטות לימוד חדשות שיתנו לעולים את הבסיס לתרגול השפה ודיבורה באופן שוטף".

     

    יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר, הוסיף: "כמי שבעצמו למד באולפן, אני יודע שהוא מעניק לעולה את כרטיס הכניסה החשוב ביותר לחברה הישראלית וזו השפה. המבנים, שיטות ההוראה ועזרי הלימוד שהועמדו בשנות ה-90 לטובת האולפנים אינם רלוונטיים עוד. חשוב שהעולים יראו אותנו כמו שצריך ויקבלו שירות באיכות הגבוהה ביותר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    20% מהלומדים - נושרים (ארכיון)
    צילום: גדי קבלו
    מומלצים