ההבלגה מגרדת
"נועץ בגבה/ מחטי רוגז דקיקות/ היא מבליגה/ ההבלגה מגרדת/ המחטים מסמיקות ואין ריפוי/ מרגל אחרי שתיקתה/ לשם איסוף מידע". שיר מאת ענת קוריאל
מדקר
נוֹעֵץ בְּגַבָּה
מַחֲטֵי רֹגֶז דְּקִיקוֹת,
הִיא מַבְלִיגָה.
"היא לא חושפת דעתה על כל דקירה" (צילום: open inbox)
הַהַבְלָגָה מְגַרֶדֶת,
הַמְחָטִים מַסְמִיקוֹת וְאֵין רִפּוּי.
מְרַגֵּל אַחֲרֵי שְׁתִיקָתָה
לְשֵׁם אִסּוּף מֵידָע,הִיא לא חוֹשֶׂפֶת דַּעֲתָה עַל כֹּל דְקִירָה.
עִקְבוֹת הַמְחָטִים מְשַׁמְּשִׁים צֹפֶן
לִכְתָב יָדוֹ הַמּיֻחָד
שֶׁנֶּחְרַת בָּה.
אִם תַּפְנֶה מִמֶּנו אֶת גַּבָּה,
הוּא יֶחְלֶה.
ענת קוריאל היא משוררת ומורה לספרות. רומן פרי עטה, “חתכים", יצא לאור בהוצאת "הספריה החדשה" ב- 1999
לפנייה לכתב/ת 
קוריאל. "המחטים מסמיקות ואין ריפוי"
צילום: גיא חצרוני
מומלצים
