שתף קטע נבחר

פישר זעזע את שוק המט"ח: איך יושפע השקל?

החלטת בנק ישראל לחייב דיווח על פעילות בשוק המט"ח, נועדה לאפשר לו לעקוב אחר ספקולנטים המבצעים תנועות הון לטווח קצר במטרה להשיג רווחים מפערי הריביות. מה מנסה בנק ישראל להשיג, וכיצד מגיב השוק?

בנק ישראל הצליח לזעזע היום (ד') את שוק המטבעות המקומי לאחר שפרסם טיוטה להערות בדבר צו חובת דיווח על פעילות בשוק נגזרות המט"ח ובמק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות.

 

 

חובת הדיווח תהיה על עסקאות החלף שביצעו בצמדים בהם נסחר השקל ועל עסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח תחול על תושבים מקומיים ותושבים זרים כאחד. כמו כן, תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד.

 

אז מה למעשה קורה כאן?

 

אחת הסוגיות המרכזיות ב"מלחמת המטבעות" נקשרת לנושא של תנועות הון לטווח קצר, שהן כאמור נחשבות לאויב המר של כל בנק מרכזי. כך לדוגמא, ברזיל, בניסיונה להיאבק בתנועות הון אלו, העלתה בשנה האחרונה את המס (3 פעמים) על השקעות באג"ח לכדי 6% בכדי לנסות ולהקטין את שטף ההון הזר למדינה, שגרם לייסוף חד בריאל הברזילאי ולפגיעה ביצואנים. מהלך דומה בוצע לאחרונה גם באינדונזיה.

 

מדוע המשקיעים מבצעים עסקאות לטווח זמן קצר?

 

ניקח את ישראל כדוגמא למשק שריבית הבסיס בו גבוהה מהריבית הדולרית. התשואה לפדיון (ברוטו) על מק"מ של בנק ישראל ל- 12 חודשים היא 2.47%.

 

משקיע זר שמתבונן על השוק רואה מול עיניו הזדמנות פנטסטית לרווח ודאי. אותו המשקיע לוקח הלוואה דולרית נושאת ריבית נמוכה, 0.78% לשנה, ואת הדולרים ממיר לשקלים ובאמצעותם רוכש מק"מ. כך למעשה נהנה המשקיע מפערי הריביות.

 

כאן זה מתחיל להסתבך...

 

המשקיע הזר יודע שבסוף התקופה ייאלץ לרכוש דולרים חזרה. כאן מתחבא הסיכון של המשקיע, שכן אם הדולר יתחזק במהלך התקופה, הרי שהדבר עשוי להסב לו להפסדים. בכדי לנטרל את השפעת שע"ח, המשקיע פונה לבנק מקומי ומבצע עסקה עתידית המאפשרת לו לרכוש דולרים בעוד 12 חודשים, בשער ידוע ומוסכם מראש, אשר מתבסס על השער הנוכחי של הצמד דולר-שקל ועל הריביות בשני המשקים. במידה והמשקיע ביצע עסקת החלף, הרי שלא אמורה להיות השפעה ישירה על שע"ח.

 

אז מה בנק ישראל מנסה להשיג?

 

הצו החדש שהוציא בנק ישראל יאפשר לו לעקוב אחרי תנועות ההון לטווח קצר, ולזהות שחקנים ספקולנטים ואת היקף פעילותם. בכך, הבנק המרכזי, שהוא בעצמו שחקן בשוק המטבעות, יזכה ליתרון מול שאר השחקנים, ויוכל להפעיל אסטרטגיה מתאימה. אחת מדרכי הפעולה שיכול בנק ישראל לאמץ הוא הטלת מסים על רווחים מתנועות הון לטווח קצר.

 

בינתיים נראה כי הפרסום הצליח "להפחיד" את השוק. לראייה, הדולר שהציג היום חולשה מול מרבית מטבעות הסחר, רשם בניגוד למגמה העולמית התחזקות מול השקל. בנק ישראל קבע את שערו היציג של השקל על 3.544 שקלים, עלייה של 0.425%. .

 

שערו היציג של האירו עלה היום ב- 0.85% ונקבע על 4.7715 שקלים. השער הנומינלי האפקטיבי ("סל המטבעות"), המגלם ממוצע גיאומטרי של שער החליפין של השקל מול 28 מטבעות, המייצגים 38 מדינות שותפות הסחר העיקריות עם ישראל, עלה היום ב-0.584% (עלייה בסל המטבעות משקפת החלשות השקל).

 

הכותב, מני בן משה, הוא מהמחלקה הכלכלית ב-IBI

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים