שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: דובר צה"ל
    טירקל: הסגר חוקי, אין רעב ולא נפגעו זכויות
    ועדת טירקל מקדישה חלק ניכר ממסקנותיה לדיון בחוקיות הסגר על עזה. היא קובעת כי מדינה רשאית להגביל תנועה גם מעבר לגבולותיה כדי להגן על ביטחונה. כמו כן נקבע שישראל נקטה בצעדים שמנעו מצב של הרעבה ברצועת עזה

    במקביל לבדיקת פעולות צה"ל בהשתלטות על המשט הטורקי לעזה, בדקה ועדת טירקל גם את חוקיות הטלת המצור על רצועת עזה. ממסקנות הוועדה, שהתפרסמו בצהריים (יום א') עולה כי הסגר הוא מידתי וזכויות אדם ברצועת עזה לא נפגעו על-ידי ישראל.

     

     

    חברי הוועדה קבעו, כי לא נמצא בחומרים הרבים שהוגשו לה, ובכלל זה בחומרים שהוגשו על ידי ארגוני זכויות אדם, עדות לכך שישראל מנסה לשלול מתושבי רצועת עזה מזון "או להשמיד או להחליש את אוכלוסיתה באמצעות רעב".

     

    בדו"ח כתבו חברי ועדת טירקל: "חשוב להדגיש כי גם ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות אדם מתארים את המצב ברצועת עזה כמצב של חוסר ביטחון תזונתי, שמשמעותו אפשרות גישה פיזית וכלכלית במקורות מזון, ולא כמצב של הרעבה - מניעת מכוונת של מזון שנועדה להחליש או להשמיד את האוכלוסייה".

     

    חברי ועדת טירקל כתבו, כי נציגי עמותות גישה וארגון רופאים לזכויות אדם אישרו בעדויותיהם לפני הוועדה, כי בתקופה הרלוונטית היתה כמות מספקת של מזון ברצועת עזה, ושהבעיה היתה בעיקרה כלכלית, כלומר - היעדר יכולת של האוכלוסייה לרכוש מזון.

     

    "צה"ל פעל למנוע מצב של הרעבה"

    "אין ספק, כי לוחמה כלכלית משפיעה על אוכלוסייה הנתונה תחת סגר ימי, ולפחות ברמה התיאורטית עקרונית, יש בכוחה של לוחמה להוביל להרעבה", כתבו חברי הוועדה. "מהחומר שלפני הוועדה עולה כי צה"ל עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית, ארגוני זכויות אדם והקהילה הבינלאומית, במטרה למנוע תוצאה של הרעבה של אוכלוסייה ברצועת עזה. המגבלות שהטילה ישראל לקחו בחשבון חובה הומינטרית זו ותכננו במיוחד על מנת להימנע ממצב של הרעבה. לפיכך, ניתן לסכם ולומר כי הצעדים שננקטו בהקשר זה על ידי ישראל הם בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי".

     

    לגבי הגבלת מעבר תושבים מרצועת עזה ואליה, כתבו חברי ועדת טירקל כי אכן נשמעו טענות, שלפיהן מפרה ישראל את משפט זכויות האדם הבינלאומי, אך מדובר בטענות לא מוצדקות. "מדינה רשאית ללא ספק להגביל את חופש התנועה של אנשים מעבר לגבול, על מנת להגן על הביטחון הלאומי והסדר הציבורי. מהחומר שבפני הוועדה לא עולה כי הסגר הימי ומדיניות המעברים היבשתיים גורמים לפגיעה בזכויות אדם, דבר העושה אמצעים אלה ללא מידתיים, ובניגוד לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי".

     

    חברי הוועדה הסבירו גם מדוע הסגר שהוטל על רצועת עזה, הוא מוצדק: "העימות בין ישראל ורצועת עזה הוא עימות מזויין בינלאומי. השליטה האפקטיבית של ישראל ברצועת עזה הסתיימה עם השלמת ההתנתקות. מטרת הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה היתה בעיקרה מטרה צבאית ביטחונית. הסגר הימי הוטל על הרצועה באופן חוקי תוך שישראל ממלאת

     אחר התנאים להטלתו. ישראל עומדת בחובות ההומניטריות המוטלות על הצד מטיל הסגר, ובהן איסור על הרעבת האוכלוסייה, אי מניעת אספקתם של אמצעים חיוניים לאוכלוסייה האזרחית, העברת אספקה רפואית ודרישת המידתיות".

     

    הם קבעו כי לא מדובר בענישה קולקטיבית. "המשפט הבינלאומי אינו מעניק ליחידים או קבוצות את החופש להתעלם מעובדת הטלתו של סגר ימי, המקיים את התנאים להטלתו, והנאכף בהתאם, במיוחד מקום שהוא ממלא אחרי ההתחייבויות כלפי גורמים ניטרלים, רק משום שלדעת יחידים או קבוצות אלה, יש בו כדי להפר את החובות של הצד מטיל הסגר, כלפי היישות הנתונה תחת הסגר".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אין הרעבה מכוונת. טירקל
    צילום: עמית שאבי
    יש אישור לסגר. נתניהו מופיע בפני הוועדה
    צילום: אבי אוחיון, לע"מ
    מומלצים