שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ראש משפחת הפשע

    זה לא סקורסזי: אל תתנו למערכי יחסי ציבור משומנים להטעות אתכם. את נשמת אפה של "אימפריית הפשע", סדרת המאפיה של HBO, יצק טרנס ווינטר. האיש שהפך מכותב זניח ב"זינה הנסיכה הלוחמת" לזה שכתב את "הסופרנוס" ועשה סדרה עם אותו סקורסזי, מספר איך בורחים מהצל של טוני ומה מטריף אותו בהוליווד

    שמה של סדרת הפשע ההיסטורית החדשה, "Boardwalk Empire", מבית HBO, הציב אתגר מסוים בפני מי שנאלצו לתרגם אותו לעברית. התרגום המילולי - 'אימפריית הטיילת' - מעלה ניחוח של שווארמה נוטפת שומן כבש ואיש גדול ונוטף זיעה ששואל אותך "מה לשים בפיתה?".

     

    היצירה האפית שאמורה להחזיר סופית את רשת הכבלים המשובחת ("הסופרנוס", "הסמויה") למעמדה בראש החץ של העשייה הטלוויזיונית מעלה אומנם אסוציאציות של בשר, אבל מסוג אחר לגמרי: חמדנות, תאוות בשרים והרבה גופות מחוררות בדרך לסיפוק הגרגרנות של החבר'ה הטובים. השם שבחרו לבסוף אנשי yes, "אימפריית הפשע", לא משאיר מקום לספק - הסדרה תציג בפניכם את ערש הולדתו של הפשע המאורגן בתצורתו המודרנית. אם תרצו, מדובר בסוג של פריקוול אפשרי לעלילותיו של טוני סופרנו; 80 שנה לפני שהוא הפך לקינג של ניו ג'רזי, אנשים חסרי מעצורים עשו זאת קודם.

     

    הסדרה, עיבוד לפרק מספר הנושא את אותו שם מאת נלסון ג'ונסון, שבדיוק סיימה בקול תרועה את עונתה הראשונה בארצות הברית ועלתה אצלנו השבוע, מתרחשת באטלנטיק סיטי של 1920. העיר החלה ליהנות ולשכוח את תלאות מלחמת העולם הראשונה. אלה ימים שבהם הגברים היו גברים, הנשים היו בבית, ופשע היה סקסי כמעט כמו החברות של הבאד גאייז עם הסיגרייה הארוכה והפומית. היום זה נראה מופרך, אבל דרום ניו ג'רזי כונתה אז "מגרש המשחקים של העולם": מלונות פאר, גלגלי ענק, בתי הימורים, פונדקי שיכר, רקדניות בורלסק, מזחים נוצצים, זיקוקים מתפוצצים והרבה הזדמנויות לרווח מהיר דרו בכפיפה עם אנשי חוק שנדדו בלילות אל עברו השני של המתרס.


    הסדרה של HBO שתיתן פייט ל"מד מן" של AMC. "אימפריית הפשע"

     

    בממלכה הזו שולט אנוק "נוקי" תומפסון, האנטי גיבור הראשי והמאכער הכל יכול של העיר באותם הימים, בגילומו המבריק של סטיב בושמי הכעור והנפלא. נשים רודפות אחריו, אחיו הוא השריף המושחת והאלים, וראש העיר הוא עפר לרגליו. בין סינים, מקסיקנים, יהודים, רוסים ואירים, נוקי שולט בכיפה, בסמטאות הצרות ובנפתולי העלילה.

     

    מי שאמון על בריאתם של אותם אנשי אגרוף ומזימות הוא טרנס (טרי) ווינטר, ברוקלינאי חייכן ומקריח שהניף כבר ארבעה פסלוני אמי על תרומתו ליצירת טוני סופרנו כדמות הטלוויזיונית הגדולה של זמננו. ווינטר יצר וכתב את הסדרה, והפיק אותה בשיתוף עם אחד, מרטין סקורסזי ואחרים, ביניהם מארק וולברג. ווינטר הוא בכלל עורך דין במקצועו, המחזיק בתארים של אוניברסיטת ניו יורק ובית הספר למשפטים על שם סנט ג'ון. אולם בתום שנתיים קצרות, ובניגוד לסטאז'רים אחרים שהופכים את ההתמחות המשמימה לקריירה משעממת, החליט ווינטר לנדוד ללוס אנג'לס ולנסות לכתוב סדרות טלוויזיה ולא הסכמי ממון. קריירת הכתיבה שלו דשדשה בשנותיה הראשונות. למעשה, כשיוצר "הסופרנוס", דייוויד צ'ייס, הימר עליו כתסריטאי ראשי, היתה שורת הקרדיט הנוצצת ביותר שלו כתיבה ל"זינה הנסיכה הלוחמת". שש עונות וחצי טון פרסים אחר כך, ווינטר כתב את האוטוביוגרפיה של פיפטי סנט, "התעשר או תמות בדרך", ואת הסרט הכושל "חוקי ברוקלין" שסייע לו להבין שכוחו הוא בכתיבת סיפורים ארוכים, דמויות עמוקות וקווי נרטיב מושקעים.

     

    עכשיו, עם "אימפריית הפשע", ווינטר מקווה לצאת סופית מצילם של צ'ייס ומתיו ווינר, המפיק ותסריטאי בכיר נוסף ב"הסופרנוס", שיצר מאז את "מד מן" של AMC, הסדרה עם השיחזור ההיסטורי הכי מרהיב שראינו, עד שבאה "אימפריית הפשע". "מד מן" הוא גם הפרויקט שבו נועדה "האימפריה" להילחם בקרב על צופים, יוקרה, פרסים ומעמד.


    תחילתו של הפשע המאורגן בארה"ב. "אימפריית הפשע"

     

    "האמת היא שבתחילה לא ידענו בדיוק היכן נמקם את הסדרה על ציר ההיסטוריה", מספר ווינטר. "היתה לי את האפשרות לחבר תסריט לשלוש תקופות: שנות ה־50, שנות ה־70 ושנות ה־20. HBO רכשה את זכויות ההפקה וביקשו ממני למצוא את הכיוון המתאים. חשבתי תחילה לפתח סיפור שלם סביב דמות אמיתית בשם סקיני דאמטו, אדם ששלט בעיר והיה זה שהכיר בין דין מרטין וג'רי לואיס בזמן שהוא הסתובב עם סינטרה. חשבתי על זה

     וחשבתי, אבל בשורה התחתונה זה הרגיש לי כמו אבא של טוני סופרנו. לא רציתי לשחזר את אותה הסדרה ולפגוש את טוני סופרנו בגיל 15. הרי 'אימפריית הפשע' כבר מתרחשת בניו ג'רזי וזה עוד לפני ההשוואות המתבקשות. הייתי חייב למצוא הבדלים: שנות ה־20 פשוט הרגישו שונה ונראו שונה, אז החלטתי שזה עדיף. וכמובן, ברגע שאמרו לי שסקורסזי קשור לפרויקט הזה ננעלתי על הרעיון".

     

    השקעתם זמן בתחקיר ההיסטורי?

    "מאוד רצינו אותנטיות אז הקפדנו על דיוק היסטורי. אם זה בעיצוב השיער, בסלנג, במוזיקה. כתמי החלודה על הטיילת. יש שם אנשים שנראים כאילו יש להם רק חליפה אחת בארון, כמוני. רוח הסדרה מאוד אמיתית. לאל קפון היתה עגבת, ולכן בנו היה חירש, למשל. אנו רואים אותו בגיל צעיר, בתחילת דרכו כפושע, לפני שהוא גדל להיות מי שהוא היה. מה שכן, מבחינת הדמויות הגישה שלי היתה סופרנואית: החלטתי להראות את הפן האנושי של הגנגסטרים. גם להם יש בעיות עם הילדים בבית או דעות על סרטים. אז כן, הוא רוצח, אבל יש בו יותר מזה".

     

    עד כמה הכתיבה שלך הושפעה מ"הסופרנוס"?

    "ב־1920 היתה תחילת הפשע המאורגן, של קשרים ופושעים שמגיעים עד לבית הלבן. זה בטון של התוכנית, בסטייל. אין ספק שלמדתי המון מדייוויד צ'ייס ואני מקווה שלאורך זמן נקבל חצי מההכרה של 'הסופרנוס', ושהגענו לחצי מרמת הכתיבה. דייוויד תמיד אומר שתפקידנו לבדר את הקהל ושיש לזכור את זה. תן להם מוזיקה, תן להם ויזואליות מדהימה, בדיחות או אלימות. הוא תמיד אומר: 'אל תדאג לגבי המסר, העיקר שימשיכו לצפות".

     

    אגב, מדוע אתה חושב שגנגסטרים נחשבים לכזה אייקון בתרבות האמריקאית?

    "

    יש אנשים שעושים ספינים ודואגים לאינטרסים המסחריים שלהם. תקופת היובש מאלכוהול זה כמו הברחת סמים: פשוט הרבה בחורים צעירים שרוצים לעשות מכה ונמשכים לצד האפל. לא לתת לאנשים אלכוהול זה כאילו שהחל ממחר לא יהיו יותר כריכי עוף בחנויות. אם חסר אתה תקנה, לא? בתקופה ההיא פושעים הפכו למיליונרים בן לילה, וכך חדרו לעסקים לגיטימיים מאוחר יותר".

     

    • פשעים נוספים - בגליון החדש של "פנאי פלוס"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    שותף לכתיבה. מרטין סקורסזה
    צילום: רויטרס
    להראות את הפן האנושי של הגנגסטרים. "הסופרנוס" כדוגמה
    לאתר ההטבות
    מומלצים