שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    לעבוד ביום ולבלות בלילה: פרידה מדניאל בל

    הסוציולוג דניאל בל שהלך היום לעולמו שינה לגמרי את האופן שבו אנחנו חושבים על תרבות וכלכלה: הוא עמד על הסתירה שקיימת בחברה הצרכנית שמעודדת אותנו לעבוד בלי סוף ולבלות ללא הכרה, והראה כיצד ידע מחליף את ההון המסורתי

    פרופ' דניאל בל, מהסוציולוגים המשפיעים ביותר בעולם, הלך לעולמו בביתו שבמסצ'וסטס בארה"ב בגיל 91 עקב מחלה. בל לימד באוניברסיטאות מובילות כהארוורד וקלומביה, וכתב ספרים בולטים, ביניהם "קץ האידיאולוגיה" ו"הסתירה התרבותית בקפיטליזם".

     

     

    הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז, מהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, סיפרה בראיון ל-ynet על תרומתו החשובה של בל: "החברה הקפיטליסטית השתנתה מאוד אחרי מלחמת העולם השנייה ובל היה מן הראשונים שהמשיגו בצורה יפה מאוד את השינויים שחלו בה, כבר בשנות ה-50 וה-60.

     

    הוא כתב על כך שקיים פער בין הכלכלה לבין התרבות: בעוד שבתורה המרקסיסטית הקלאסית נטען שקיימת חפיפה מוחלטת בין שני הדברים, כלומר, שהתרבות משקפת את הכלכלה לגמרי, בל טען שבחברה קפיטליסטית-צרכנית קיים דווקא ניתוק בין האופן שבו מייצרים סחורות מצד אחד לאופן שבו התרבות מעניקה לגיטימציה לחברה הקפיליסטית.

     

    כך למשל, בחברה סגפנית שהאידיאל שלה הוא חיסכון, עובדים קשה מאוד על מנת לחסוך כסף ולהשקיע אותו בחזרה. במקרה זה לא קיים פער, שכן הסגפנות משרתת את העבודה הקשה שיש בה ערך מוסרי, והאדם לא אמור לבזבז את כספו.

     

    בחברה הצרכנית, לעומת זאת, אנשים עובדים יותר ויותר קשה מצד אחד, אבל הם גם רוצים להנות יותר ויותר. הדבר מייצר פער וניתוק בין העבודה הקשה והרציונלית שהאנשים נתונים בה בחיי היום-יום שלהם לבין העולם שמחוץ לעבודה שבו הם אמורים להנות, לצאת לבלות בדיסקוטק, לקחת חופשה וכו'.

     

    כלומר, מצד אחד ישנו אתוס של עבודה קשה ומצד שני אידיאל של הדוניזם ונהנתנות. הערך השני מכרסם בראשון, כך שההדוניזם של החברה הצרכנית חותר תחת הלגיטימיות של מקום העבודה.

     

    לכן בל העיד על עצמו: 'אני ליברלי בפוליטיקה, סוציאליסט בכלכלה, ושמרן בתרבות'. רבים לא הבינו אותו ותפסו אותו כסוציולוג שמרן יחסית, אפילו שלמעשה לא היה כזה. הוא בסך הכול התכוון לומר שהוא לא אוהב חלק מהדברים שראה בזירה התרבותית. גם אסכולת פרנקפורט החזיקה בעמדה דומה: היא הייתה סוציאליסטית מבחינה פוליטית אך שמרנית מבחינה תרבותית".

     

    החברה הפוסט-תעשייתית

    פרופ' אילוז מוסיפה כי היבט חשוב נוסף של עבודתו של בל קשור בשינויים שחלו בחברה הקפיטליסטית: "בל היה בין הראשונים שטבעו את המונח של 'חברת ידע', דהיינו חברה קפיליסטית שעוברת מיצירת סחורות קשות ליצירת שירותים.

     

    עוד בשנות ה-50 הוא הבין שניתן לתרגם ידע להון ושהדבר שהרבה חברות משתוקקות אליו כעת הוא ידע, הרבה יותר מאשר הון בצורה של אדמות או של רכוש. כלומר, ידע הופך להיות למשאב המרכזי של הכלכלה".


    מעבר מקפיטליזם תעשייתי לקפיטליזם של ידע ("זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. צילום: Getty)

     

    פרופ' יהודה שנהב מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב מסביר כי הרקע לכתיבתו של בל הוא המחלוקת שקיימת בתפיסתם של קרל מרקס ומקס ובר סביב מעמד הביניים:

     

    "דניאל בל הוא ניאו-ובריאני בכל המובנים. בעוד שמרקס הציב את המאבק המעמדי בין ההון לפרולטריון כמנוע המרכזי של צמיחת ההיסטוריה – ובר דיבר דווקא על התרחבותו של מעמד הביניים והדגיש שמעמד הוא רק היבט אחד של הסדר החברתי ושישנם עקרונות נוספים של כוח ושל סטטוס שאינם נגזרים ממעמד בלבד. מנהל לדוגמא, נמצא בתווך שבין שני הקטבים המעמדיים היות שהוא גם מנהל אחרים וגם מנוהל בעצמו. הוא לא מתמיין לחלוקה המסורתית של פרולטריון והון.

     

    דניאל בל הלך בעקבות ובר: הוא נתן משמעות חדשה למושג של מעמד הביניים המשתנה, שהוא גם מעמד של פרופסיות כמו מנהלים, פסיכולוגים, משפטנים, רופאים, עובדים סוציאליים, עיתונאים ועוד, מכיוון שאמצעי הייצור החדש הוא ידע".

     

    קץ האידיאולוגיה

    פרופ' שנהב אומר כי לא ניתן להבין את כתיבתו של בל מחוץ לקונטקסט ההיסטורי שלה: "ימיו הגדולים של בל היו ימי המלחמה הקרה שהתנהלה בין שני הגושים האידיאולוגים הגדולים: התפיסה הליברלית מצד אחד והקומוניסטית מן הצד השני. כשבל כותב על 'קץ האידאולוגיה' הוא מתכוון לכך שהאידיאולוגיה שתיוותר לבסוף תהיה הקפיטליזם, ולגמרי ברור לאיזה צד הוא היה שייך:

     

    ב-1949 ה-CIA היה מודאג מאוד מן ההתפשטות של הקומוניזם באירופה וניסה להקים ארגון של אינטלקטואלים שיעצור את הסחף הסטליניסטי. בל היה אחד מאותם אינטלקטואלים שלקחו חלק בארגון הזה שנקרא "הקונגרס לחופש תרבותי", ועד היום לא ברור אם הוא ידע שעבודתו האקדמית מומנה על ידי ה-CIA".

     

    שנהב מסכם כי תרומתו החשובה של בל הייתה בהבנה שונה של הקפיטליזם: "כשאנחנו מדברים על 'קפיטליזם', יש לזכור שמדובר בצורות שונות שלו, וההיסטוריה עדה לכך שהוא קיבל במרוצת השנים פאזות מגוונות: קפיטליזם פיננסי, קפיטליזם של ניהול, של רווחה.

     

    אחד הדברים שמאפיינים את חשיבתו של בל היא ההבנה שהון, קפיטל, הוא גם משהו סימבולי. הוא אולי לא היה המנסח המובהק של רעיון זה, אך אין ספק שהוא פתח את הדרך לראייה ניאו-ובריאנית של ידע כאמצעי ייצור. אפשר לראות את זה למשל במאבקים הגדולים שיש היום סביב רישום פטנטים וסביב קניין רוחני. כשמפעל של קוקה-קולה נשרף אז לחברת קוקה קולה לא קרה שום דבר – כי המותג נשמר. המרכיבים הסמליים בקפיטליזם הם החשובים כיום".  

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים