בין הפרידות לחיבורים

בין הפרידות לחיבורים

יֵשׁ עוֹד מֶרְחָב שֶׁל

כְּאֵב חָדָשׁ וְאַכְזָרִי

מָוֶת שָׁקֵט וְאִטִּי

נִכְנַס לְיָמַיִךְ בְּשַׁלְוָה

כִּמְעַט

בַּחֲדָרִים וּבַמִּסְדְּרוֹנוֹת

אֲנָשִׁים צוֹחֲקִים

בֵּין הַצִּנּוֹרוֹת וְהַמַּחֲלוֹת

צְעִירִים וְיָפִים הֵם

הַמְּטַפְּלִים בְּאִמִּי

"מרחב של כאב חדש ואכזרי" (מתוך עטיפת הספר) 

אֵיךְ הִיא הַיּוֹם?

אֵין שִׁנּוּי - כְּלוֹמַר אֵין סִכּוּי

אוּלַי תִּחְיֶה עוֹד שַׁבָּת

עוֹד אֶרְאֶה אוֹתָהּ

וַאֲלַטֵּף אֶת יָדָהּ

בֵּין הַפְּרֵדוֹת לַחִבּוּרִים

הגברים נקרעים מתוכנו

כִּנְתָחִים, וְהֵם אוֹכְלִים בִּי

אֶת יָמַי

וְלֵילוֹתַי הֵם חֲטָאִים

הַשּׂוֹרְטִים בִּי בְּדָם

כְּתִינוֹקוֹת

בּוֹכִיּוֹת בְּבוֹאָם, בּוֹכִיּוֹת בְּלֶכְתָּם

אֲנַחְנוּ הַנּוֹתָרוֹת

הם עטרו לראשי עטרת

קוֹצִים, תְּאָרִים וַאֲטָדִים

וְהִכְנִיסוּ אוֹתִי אֶל

מִקְדַּשׁ קְהָלָם

לוֹמַר לְעַצְמִי וְלוּ מִלָּה

אַחַת שֶׁל גַּאֲוָה אֲמִתִּית

אך מָה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי הָיָה אִשָּׁה

אִשָּׁה שֶׁלֹּא הוּבְסָה

מִשְּׁכוּנָה שְכוּחָה שֶׁמַּרְצְפוֹת

יַלְדוּתָהּ נִשְׁחֲקוּ לְזָרִים

שֶׁגָּדְלָה

בְּעוֹלָם שֶׁל גְּבָרִים קְשׁוּחִים

אַבִּירִים מְזֻיָּנִים רְכוּבִים

עַל סוּסֵי מִפְלָצוֹת

הַמַּדָּע, הַתַּחֲרוּת, הַהִצְטַיְּנוּת

שֶׁאָרְבוּ בְּכָל פִּנָּה לְהַמְעִידָהּ

וּלְהִשְׁתַּתֵּף בִּכְאֵבָהּ בְּחִיּוּךְ

וְאָמְרוּ לִי "חֲיִי בְּתוֹכֵנוּ"

כָּל מָה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּתוֹכִי הָיָה

אִשָּׁה שֶׁלֹּא הוּבְסָה

הַפּוֹסַעַת בְּתוֹךְ מִקְדָּשִׁים מְזֻיָּפִים

וּמִסְדְּרוֹנוֹת מְיֻסָּרִים

שֶׁל שַׁיִשׁ חִוַרְיָן

בְּהֵיכָלִים שֶׁרֹאשָׁם נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם

שֶׁשְּׂפָתָם הִתְבַּלְבְּלָה

"פרידות וחיבורים" הוא מסע מתמשך של כתיבה נשית ואישית על אנשים, מקומות ותחושות, בעיר שבין ההר לים. רחל הרץ (לזרוביץ) היא פסיכולוגית חברתית בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, החוקרת את עולמן של נשים יהודיות וערביות. השירים לקוחים מתוך ספר שיריה הראשון.