שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דרמה קווין
    בעולם ההוליוודי המתוקתק של בלונדיניות כנועות, שר תמיד היתה עוף מוזר, נוצץ ומכוסה פאייטים, שילוב של טראש מהלך עם איכויות אמיתיות. אחרי שישה קעקועים, שני גירושים, שני ילדים משני אבות, ניתוחים פלסטיים, המון אקסים מפורסמים, בת שהפכה לבן, טונות של נוצות ופרנזים והכנסת מעוות הקול לתודעה, היא חוזרת לקולנוע עם "בורלסק" ובכלל לא בטוח שזה מה שהיא צריכה
    בראיון מלוקק ויחצני בו ראיינו כריסטינה אגילרה ושר זו את זו לקראת סרטן החדש "בורלסק", נשאלה שר על ידי גולשים מהו הבגד האהוב עליה בכל הזמנים. "זה קל", ענתה, "זהו הבגד שלבשתי לאוסקר בשנת 1986". מדובר בשמלה של בוב מקי, אחת התלבושות הנוראיות ביותר בכל הזמנים בכלל, וכנראה בתולדות האוסקר בפרט, ועם ביורק הסליחה. שר, בפאה זקורה סטייל סמור וכמעט עירומה לחלוטין, הצליחה לככב בכל רשימת "המתלבשות הגרועות" ולא רק באותה שנה. "באותה שנה לא הייתי מועמדת לאוסקר", הסבירה לאגילרה, "ודווקא חשבתי שאקבל מועמדות על הסרט הזה, 'מסכה'. מישהו אמר לי שהסיבה שלא קיבלתי היא שהאקדמיה חושבת שאני לא רצינית. אז חבשתי פאת מוהוק והתלבשתי חשוף וזה היה יפה ומתריס ומטורף. שאלתי את החבר שלי, 'אתה תתבייש בי על השטיח האדום אם איראה מוזרה?' והוא ענה, 'מה פתאום?'. כשיצאתי מהאמבטיה הוא כמעט התעלף, הייתי בגובה שלושה מטרים עם השיער והעקבים".

     

    זוהי שר בקליפת אגוז. מצד אחד, מיליונרית עם 600 מיליון דולר בבנק, כוכבת ודיווה ענקית, מאלה שהמונח הומצא עבורן, גיי אייקון אהובה ולוחמנית, ואחת היחידות שזכו בגם אוסקר וגם בגראמי, אמי וגלובוס זהב. מצד שני, היא אאוטסיידרית נצחית ונראית כמו ליהוק מעולה לתוכנית ספיישל חגיגית של ג'רי ספרינגר, עם חיים צבעוניים, שישה קעקועים, שני גירושים, שני ילדים משני אבות, ניתוחים פלסטיים, רומנים עם גברים מפורסמים, וכמובן - המאבק המתוקשר של בתה צ'סטיטי להפוך לגבר בשם צ'אז. היא הצליחה להסתכסך עם דייוויד לטרמן ולקלל אותו בשידור, וגם אם נדמה שעכשיו היא בפאזה הרגועה של חייה, סוגרת 200 הופעות במלון סיזרס פאלאס בווגאס ומתכוננת לפרישה תוך כדי ציפייה להצלחה ביקורתית עם הסרט "בורלסק" (לא מאיתנו), לא היינו מהמרים על זה. אם אי פעם תחזור לה השליטה בשרירי הפנים, אנחנו בונים על שערוריות נוספות.


    שילוב של טראש ואיכות. שר מתוך "בורלסק"

     

    שר נולדה בשנת 1946 בקליפורניה בשם שרילין סרקיסיאן, לאב ממוצא ארמני שעבד כנהג משאית והתמכר לסמים, ואמא שהיתה שחקנית כושלת. האם התחתנה שמונה פעמים, שלוש מהן עם אביה של שר, שאיכשהו אף פעם לא היה בבית. "הייתי ילדה קטנה, ביישנית ומכוערת עם עולם דמיוני ענק. רציתי לרפא את העולם ממחלת הפוליו. נורא קינאתי כשד"ר ג'ונאס סאלק עשה את זה לפניי", התוודתה בעבר. בגיל 16 נשרה מהתיכון עקב בעיות דיסלקציה קשות. "תמיד הערצתי סלבז", אמרה בראיון, "אבל כל מה שראיתי זה סנדרה די ודוריס דיי, וידעתי שלעולם לא איראה כך. אני זוכרת שהערצתי את אודרי הפבורן רק בגלל שהיא לא היתה בלונדינית". באותה תקופה ניהלה רומן קצרצר עם שובר הלבבות העתידי וורן בייטי, תחנה חשובה בדרכן של כולן.

     

    שנה לאחר מכן פגשה את הגבר ששינה את חייה - סוני בונו. זה קרה בבית קפה ברנז'אי, היא היתה נובאדי, הוא עבד עבור המפיק האגדי פיל ספקטור. השניים התיידדו ושר עברה לגור בדירתו אבל כשותפה, בשתי מיטות נפרדות, לפחות בהתחלה. רק לאחר שאמה גילתה את סידורי השינה הלא מכובדים, לדעתה, הצהירו השניים על אהבתם והפכו לזוג. "הוא היה היצור הקטן והמוזר ביותר שראיתי בחיי", העידה שר מאוחר יותר, "אבל ברגע שראיתי אותו ידעתי שחיי השתנו לעד. הוא היה אהבת חיי הגדולה, ללא ספק". השניים התחתנו וסוני, שכבר היה כוכב באותם ימים, החל לפתח את הקריירה של שר. זה היה קשה יותר ממה שתיאר לעצמו. השיר הראשון שהקליטה, "אני אוהבת אותך, רינגו", לא הצליח להמריא, כיוון שקולה הנמוך של שר הטעה את המאזינים לחשוב שמדובר בזמר ולא זמרת.


    שר בחברת יצור קטן ומוזר (צילום: אימג' בנק / Getty Images)

     

    אך לבסוף הזוגיות בין השניים תורגמה לסינגל המשותף "I Got You Babe", שהפך ללהיט והתניע את הקריירה המוזיקלית בת חמשת העשורים של שר. לסוני היו תוכניות להפוך את שר גם לכוכבת קולנוע. הוא הפיק שני סרטים בהם כיכבה, אך הם נכשלו לחלוטין בקופות. הראשון נקרא "צ'סטיטי", כשם בתם המשותפת והיחידה של שר וסוני, שנולדה ב־1969.

     

    13 שנה היו שר וסוני נשואים, והקריירה המשותפת שלהם שגשגה וכללה סדרת תוכניות טלוויזיה מוזיקליות מיוחדות המכונות בארצות הברית "תוכניות וראייטי". התוכניות הללו, שלא מוכרות כלל לצופה הישראלי, שודרו תקופה ממושכת והביאו לשר את פרס האמי, כמו גם את אהבת הציבור. כשהחליטו

     להתגרש, סיפרה שר כי עשתה זאת כיוון שהרגישה שסוני רואה בה יותר תרנגולת המטילה ביצי זהב ופחות בת זוג. למרות זאת, השניים נשארו מיודדים ולאחר שמת שר אף נשאה את ההספד בלווייתו, ובמהלכו אמרה בדמעות ש"הוא היה הגבר הכריזמטי ביותר שהכרתי".

     

    לאחר שנפרדה מסוני, סיפרה שנים מאוחר יותר, פגשה את אלביס בווגאס, והלז פלירטט עמה והזמין אותה לעלות אליו לחדר - הזמנה שערכה היה שווה אז כמעט מה שהוא שווה היום. היא סירבה, כיוון שהתרגשה מדי. ב־2008, בעת שהתארחה בתוכנית "בוקר טוב, אמריקה", הודתה שהיא מצטערת על כך (גם אנחנו), ובאותה נשימה שיתפה כי גם מרלון ברנדו התחיל איתה. עוד ברשימה: טום קרוז, ואל קילמר, ריצ'י סמבורה, המפיק דייוויד גפן ואופה בייגלס בן 22 בשם רוב קמילטי, אותו פגשה ביום הולדתה ה־40 וחיה עימו קרוב לארבע שנים.

     

    באותה שנה בה התגרשה מסוני התחתנה עם זמר רוק אמריקאי בשם גרג אלמן, אך עזבה אותו כעבור תשעה ימים. הם התגרשו כעבור שנתיים ומהנישואין הללו יש לשר בן בשם אלייג'ה בלו אלמן. "הצרה עם נשים היא שהן מתרגשות מכלום, ואז הן מתחתנות איתו", אמרה בעבר כשהתבקשה להתייחס לנישואי הבזק ההם. "אני חושבת שגברים הם כיף וזה נחמד, אבל הם לא באמת נחוצים לחיים. לצ'סטיטי יש אבא נחמד. אני חושבת שסוני הוא אב טוב. האבא של אלייג'ה הוא חסר תועלת, לא שווה כלום. הוא לא התקשר לאלייג'ה יותר משנתיים".

     

    הסיבוב השני בקריירה הקולנועית של שר היה מוצלח בצורה מפתיעה. למרות האקסצנטריות שלה בחיי היומיום היא התגלתה כשחקנית איכותית ומפתיעה, בעלת איכויות מרגשות. סרטה הראשון (אם לא כוללים את השניים הכושלים

     שעשתה עם סוני) היה "סילקווד" (1983), בו כיכבה לצד מריל סטריפ, והשתיים הפכו לחברות במהלך הצילומים. בסרט בעל האג'נדה החברתית גילמה שר את שותפתה הלסבית לחדר של מריל. מכאן והלאה קריירת המשחק שלה הלכה ונסקה. ב־1985 השתתפה בסרט "מסכה", בו גילמה את אמו חובבת האופנועים והאופנוענים של נער (אריק סטולץ) הסובל ממחלה נדירה המעוותת את פניו. ב־1987 הגיעו שלושה סרטים, שכולם הפכו מיד ללהיטים: "המכשפות מאיסטוויק", "חשד" ו"מוכת ירח". באותה שנה זכתה שר באוסקר על משחקה ב"מוכת ירח", ומעל הבמה הודתה למריל סטריפ (שגם היתה מועמדת באותה שנה, על "עשבי פרא") חברתה הטובה. בשמלה שנראית כשמלת בורלסק החושפת בטן שטוחה לחלוטין אמרה: "כשהייתי קטנה אמא שלי אמרה לי 'אני רוצה שתהיי מישהי'. נראה לי שהפרס הזה מסמל 24 שנות עבודה ואני רוצה להודות למאפר שלי, שעשה עבודה מדהימה, למעצב השיער ולמורה למבטא. אני לא חושבת שהפרס הזה אומר שאני מישהי, אבל אני בדרך לשם".

     

    רק מעטות מבין הזוכות באוסקר היו מודות למאפר ושוכחות להודות לבמאי, אבל זהו סגנונה המיוחד של שר. ב־1990 השתתפה בסרט המקסים "בתולות הים" לצד ווינונה ריידר וכריסטינה ריצ'י הפעוטה, אולם מאוחר יותר, בשנות ה־90, חלתה במחלת העייפות הכרונית (מה שכונה אז "מחלת היאפים") ולא יכלה לעבוד. היא ויתרה על תפקיד תלמה בסרט "תלמה ולואיז" (תפקיד שג'ינה דייוויס קטפה בשמחה) ובסרט "מלחמת רוז ברוז" (בו הוחלפה על ידי קתלין טרנר) ועברה ללונדון.

     

    בראיון האחרון שהעניקה למגזין "וניטי פייר" בדצמבר 2010 התייחסה לקריירה המפוארת שלה ואמרה: "אני כמו מכוניות מתנגשות. אם אני פוגעת בקיר אני פשוט מסתובבת ונוסעת בכיוון אחר. פגעתי בהרבה קירות בקריירה. הסוד שלי הוא שאני פשוט ממשיכה לנסוע" .

     

    בשנות ה־80 החלה שר את תקופת ההתמכרות לניתוחים פלסטיים, שמאז רק הלכה והתעצמה. למעשה, לולא היתה מוכשרת כל כך בתחומים רבים כל כך, היתה יכולה להיחשב מועמדת מבטיחה לעונה הבאה של "ג'רזי שור". שר היא שילוב של טראש מהלך עם איכויות אמיתיות. המומחים טוענים שהיא עברה

     ניתוח אף ("ראיתי את עצמי על מסך הקולנוע וחשבתי 'כולי אף'"), מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ומתיחת השקיות מתחת לעיניים, הגדלת והרמת חזה, הסרת קעקועים בלייזר, מתיחת גוף, בוטוקס והרמת גבה. יש הטוענים, ושר מכחישה בתוקף, שהיא עברה גם הסרת צלע מהחזה ("שטויות") על מנת להיראות רזה יותר, כמו גם השתלת עצמות לחיים ("יש לי את עצמות הלחיים האלה מאז שאני זוכרת את עצמי"). כך או כך, כיום היא נראית כמו ילדה שהתבגרה במהירות, עם עור מתוח והבעה מופתעת תמידית, הסובלת מעייפות מצטברת. בשנת 1996 התארחה אצל דייוויד לטרמן, שהחמיא לה ואמר שהיא נראית נפלא, שלא השתנתה כלל מהפעם האחרונה שביקרה אותו ב־1991. שר, שהריחה את העקיצה הסמויה המכוונת לשלל ההליכים הפלסטים שעשתה, השיבה "אתה נראה חרא".

     

    ב־1999 יצא להיטה הגדול ביותר, "Believe", שהגיע למקום הראשון במצעדים באותה שנה והפך אותה לזמרת היחידה בעלת להיט בכל עשור, למשך שישה עשורים (אנחנו לא ויתרנו לגמרי על מדונה), כולל הלהיטים האחרונים כמובן, "If I Could Turn Back Time" ו־“You Havn't Seen The Last Of Me", מתוך "בורלסק".

     

    בתה היחידה, צ'סטיטי, יצאה מהארון בגיל 26, בשנת 1995, אבל נאבקה בהתמכרות לסמים ואלכוהול שש שנים קודם לכן. "זה מוזר", אמרה שר, "שני הילדים שלי התמכרו לאותם סמים כמו האבות שלהם. אבא שלי היה מכור להרואין ואבא של אחותי לאלכוהול, אבל זה קפץ דור ודילג עלינו. אני לא עשיתי סמים מסיבות מוסריות. ניסיתי כמה פעמים, אבל אני לא אוהבת לא להיות בשליטה. יש לי יכולת קיבול של זבוב פירות. אני לא מסוגלת לשתות קפה, מקסימום משקה אנרגיה". שר הופתעה מהיציאה מהארון והאשימה את עצמה על שלא ידעה זאת קודם, אך התעשתה והפכה לדוברת של ארגון Glaad - הארגון נגד השמצה של הומואים ולסביות (אן האתאוויי, שאחיה הומוסקסואל, גם דבררה את הארגון), מה שכמובן העצים את מעמדה כגיי אייקון.

     

    מעבר להיותה דמות אקסצנטרית ואקסטרווגנטית בשמלות חשופות עתירות בנוצות, פרנזים, פאות, איפור מוגזם, נצנצים ומחשופים, תמיכתה הבלתי מתפשרת בקהילה הפכה אותה לדמות הנערצת האולטימטיבית. "אנחנו חושבים שאמריקה היא מדינה פתוחה. היא לא", אמרה בראיון רדיו, "לא כל האנשים יכולים לחשוף את רגשותיהם בבטחה". "איך את מרגישה עם זה שהפפראצי לא מפסיקים לצלם את צ'סטיטי?" תהה המראיין. "אני לא מצפה לכלום מהאנשים האלה" (צלמי הפפראצי - א.א), ענתה, "הם חסרי רגשות. הטעות היחידה שצ'סטיטי עשתה היא להיוולד לאמא מפורסמת".

     

    אולם היציאה מהארון לא הספיקה כדי לגרום לצ'סטיטי, שהרגישה כגבר הכלוא בגוף של אשה, לחוש שהיא שלמה עם עצמה. ב־2009 היא עברה סדרת ניתוחים והפכה מאשה לגבר בשם צ'אז. בראיון למגזין "פיפל" סיפר צ'אז: "תמיד אהבתי יותר ללבוש את הבגדים של אבא מאשר של אמא. עד הניתוח הייתי ממש מנותק מהגוף שלי, אז לא היה לי אכפת ממנו. הסרת החזה שיפרה את המצב. כשהייתי קטן, לפני גיל ההתבגרות, הלכתי תמיד בלי חולצה. עכשיו אני יכול לעשות את זה שוב וזה אדיר".

     

    בראיון האחרון שהעניקה ל"ווניטי פייר" התייחסה שר למהפך שעבר בנה/בתה לשעבר. "אילו הייתי מתעוררת מחר בבוקר בגוף של גבר", הסבירה, "הייתי צועקת ובועטת ושודדת בנק מרוב כעס, בגלל שאני לא יכולה שלא לראות את עצמי בתור אשה. לא הייתי מקבלת את זה כל כך יפה כמו צ'אז. אני לא יכולה לדמיין את זה". בהמשך הראיון היא הסתבכה מעט. "היא בחורה מאוד חכמה", העידה האם ומיד תקנה "בחור! פה אני מתחילה להסתבך. אני לא זוכרת לקרוא לה הוא".

     

    למרות התחושה ששר ירדה למחתרת בשנים האחרונות, המציאות מוכיחה אחרת. בשנת 2006 העריך המגזין "רולינג סטון" את הונה ב־600 מליון דולר, ושנה מאוחר יותר היא חתמה על עסקת בית גיל הזהב של כל דיווה מזדקנת: היא תקבל 60 מיליון דולר עבור 200 הופעות בווגאס שעליה לספק בשלוש השנים הקרובות. ההופעות האחרונות, אגב, נמכרות ממש עכשיו באתר הבית שלה, ואפשר להשיג שם כרטיסים במחיר שווה לכל נפש שנע בין 164 דולר למקום המרוחק ביותר באולם ל־1,035 דולר למקום שיעניק לכם הצצה קרובה לעבודה של הפלסטיקאי האחרון.

     

    בימים אלה היא מככבת בסרט "בורלסק" בתור המנהלת הקשוחה של מועדון בורלסק ססגוני בלוס אנג'לס, המתהדר בחבורת בנות בביריות שמצטיינות בריקודים פתייניים. ויש בכך צדק פואטי, משום שנדמה שהיא תמיד התלבשה בסגנון הזה, גם כשירדה למכולת. אוסקר לסרט הזה היא כבר לא תקבל, וטוב שכך, שכן דומה שהמנעד המצומצם של הבעות הפנים אליו הידרדרה לאחר כמות הניתוחים שעברה לא מאפשר לה יותר להיראות אמינה - והסרט עצמו, יש לציין, כתוב באופן מביך למדי. כיום היא רווקה שחיה בווגאס, נהנית ממאות מיליוני הדולרים שלה, עוסקת בפעילויות צדקה ומצייצת בטוויטר, כמו כולם. "פעם אמרתי שגברים הם כמו מדבר", צייצה ב־6 בינואר, "אבל עבר כל כך הרבה זמן מאז, שאני לא זוכרת למי התכוונתי כשאמרתי את זה. לכולם, כנראה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עם שותפתה בסרט "בורלסק", כריסטינה אגילרה
    צילום: AP
    הרבה לפני הניתוחים. שר נטורל
    צילום: Gettyimages Imagebank
    צילום: רויטרס
    צילום: רויטרס
    7 לילות
    מומלצים