שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: 51% מבתי הספר חרגו בתשלומי ההורים
    החינוך אמור אמנם להיות חינם, אבל בפועל יקר מאוד. לפי מחקר חדש, גובים רוב בתי הספר מההורים סכומי כסף גבוהים מהמותר, שהגיעו בממוצע לכמעט 5,000 שקלים לכל תלמיד תיכון. שיא החריגות: אזור ירושלים

    חוק חינוך חובה חינם הפך כבר מזמן לבדיחה עצובה בתודעה הישראלית, אבל כשבודקים כמה משלמים מכיסם בפועל אזרחי המדינה כדי לשלוח את הילדים לבתי הספר - מצליחים הנתונים, בכל זאת, להפתיע. מחקר חדש של הכנסת קובע כי 51 אחוזים מבתי הספר חרגו בגובה התשלום שדרשו מהורי התלמידים עבור שיעורי העשרה וציוד המותרים על-פי החוק. נכון ל-2009, עמד סכום הגביה הממוצע שנאלצו הורי תלמידי התיכון בישראל לשלם על לא פחות מ-4,600 שקלים בשנה.

     

     

    הנתונים הובאו בדו"ח שנערך במרכז המידע והמחקר של הכנסת, לקראת דיון שיערך היום בוועדת החינוך בנושא תשלומי ההורים. עורכי המחקר התמקדו בבדיקתם בתשלומי ההורים שנגבים עבור מה שמוגדר "תוכנית לימודים נוספת" (תל"ן), שנועדה להעניק לתלמידים שיעורי תגבור והעשרה.

     

    תשלום נוסף שעמד במרכז המחקר היה "רכישת שירותים מרצון", הכולל תשלומי רשות של שירותים שונים, ובהם כיסוי הוצאות הטיולים או רכישת ציוד לבתי הספר, כמו מזגנים ומחשבים.

     

    חוזר המנכ"ל על תשלומי ההורים קובע כי מוסדות החינוך רשאים לגבות תשלום עבור חמש שעות תל"ן שבועיות בלבד, המהוות 15 אחוזים מהיקף שעות הלימוד השבועיות לכיתה, המתוקצבות על-ידי משרד החינוך.
    כמה זה עולה לנו?

    שיעור החריגה הכספית הממוצעת בדרישות התשלום, אשתקד
      כיתות א'-ב' כיתות ג'-ד' כיתות ז'-ח' כיתות ט' כיתות י'-י"א ממוצע משוקלל
    סה"כ תשלומי חובה ורשות 6% -2% 28% 6% 28% 18%
    תוכנית לימודים נוספת -19% -15% -1% 16% 28% 5%
    רכישת שירותים מרצון 117% 108% 166% 359% 527% 330%

     

    למרות זאת, הציגו נתוני הדו"ח תמונת מצב בעייתית ביותר, שלפיה ב-2009 התגלו חריגות בהיקף התשלומים שנאלצו ההורים להעביר בסעיף אחד או יותר ב-201 מתוך 392 בתי ספר שנבדקו. מדובר בנתון דומה בהיקפו לזה שנרשם ב-2008, אז התגלו חריגות בתשלומי ההורים ב-54 אחוזים מבתי הספר שנבדקו. הדו"ח מצא מגמה ירידה לאורך השנים בגביית יתר של תשלומים בבתי הספר. ב-2005 התגלו אותן חריגות ברוב מוחץ של 80 אחוזים מבתי הספר שנבדקו.

     

    בעוד שבתל"ן התגלתה חריגה של חמישה אחוזים בלבד, היתה תמונת המצב בכל הקשור ל"רכישת שירותים מרצון" קשה הרבה יותר - עם חריגה ממוצעת של 330 אחוזים בכל שכבות הגיל. בעוד שבחוק נקבע כי עבור שירותים אלה ניתן לגבות מההורים לכל היותר 310 שקלים, עמדה בפועל הדרישה הממוצעת על 1,335 שקלים.


    כמה זה עולה לנו? 2

    הדרישה הממוצעת לתלמיד (בשקלים)
    שנת לימודים יסודי חטיבת ביניים חטיבה עליונה סכום ממוצע
    תש"ע 1,412 3,003 4,623 2,613
    תשס"ט 1,347 2,974 4,586 2,564
    תשס"ח 1,862 4,138 5,618 3,370
    תשס"ז 1,175 2,564 3,044 1,990
    תשס"ו 1,377 2,997 3,903 2,413

     

    אז כמה זה עולה לכם בפועל? לפי הנתונים, הורה לשני ילדים בתיכון וביסודי נאלץ לשלם מדי שנה כ-6,000 שקלים. הורי תלתמידי התיכון נאלצו לשלם בממוצע מכיסם, מדי שנה, 4,623 שקלים לכל ילד, ובחטיבות הביניים עמד אותו הנתון על 3,003 שקלים. המצב הטוב ביותר היה של הורי תלמידי בתי הספר היסודיים, שנדרשו לשלם בממוצע 1,412 שקלים בלבד.

     

    שיא החוצפה: 17,520 ש"ח לתלמיד

    לפי הנתונים, הלימודים בבירת ישראל ובסביבתה הם היקרים ביותר. מחוז ירושלים הוא שיאן החריגות בתשלומי ההורים, עם שיעור ממוצע של 88 אחוזים. אחריו ברשימה מחוז הדרום עם 70 אחוזים, ואחר כך מחוז הצפון עם 68 אחוזים.

     

    הורי השמיניסטים התבקשו לשלם בממוצע 2,807 שקלים, כשהחריגה המשמעותית ביותר שהתגלתה באחד מבתי הספר עמדה על סכום כמעט אסטרונומי של 17,520 שקלים.

     

    מלבד הטענות נגד בתי הספר, כיוונו מחברי הדו"ח גם לא מעט חצי ביקורת לעבר משרד החינוך, שלמרות ששם פרסמו את ההנחיות הנוגעות לגביית תשלומי ההורים, אלה כמעט שאינן נאכפות בפועל.

     

    גם יו"ר ועד ההורים הארצי, אתי בנימין, הביעה מורת רוח מהמצב. "לצערי, חוק חינוך חובה חינם הפך בשנים האחרונות לבדיחה. משרד החינוך לא אוכף את הנהלים שהוא קבע בעצמו, ומנהלי בתי הספר מתעלמים מההנחיות ונכנסים עמוק לתוך כיסם של ההורים".

     

    בנימין הדגישה גם כי "במקרים רבים, הילדים עוברים השפלות בבתי הספר ואינם משתתפים בפעילויות וטיולים - מכיוון שלהוריהם אין כסף לשלם עבורם".

     

    יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו, אמר כי "חרף הירידה הניכרת במספר המוסדות שחרגו בגביית התשלומים, לא ניתן להתעלם מהעובדה שעדיין אחד מכל שני בתי ספר שנבדקו חורגים מהסכום המרבי המותר. כל זה נעשה תוך הפיכת העבירה לנורמה מקובלת".

     

    מילר קרא למשרד החינוך "להגביר לא רק את האכיפה והפיקוח בנושא, אלא גם להגביר את המודעות בקרב ההורים". בתגובה לדברים, נמסר ממשרד החינוך כי "התל"ן משמש מענה לבקשות ולדרישות הציבור לתוספת לימודים או לייחוד שיבטא את רצונותיהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר עמרם
    לוקחים ילקוט, פותחים את הארנק (אילוסטרציה)
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים