מקרנבל לקרב בכיכר: 3 הרוגים ו-1,500 פצועים

הודעת הפרישה של נשיא מצרים, חוסני מובארק, נראתה כסוף עידן שארך 30 שנה, ואולי כתחילת הסוף של המהומות. אבל במקום זאת, הפך היום שאחרי אותה הודעה ליום שעשוי לסמן את תחילתה של מלחמת אזרחים מצרית. במקום הקרנבל הפכה הכיכר לשדה קרב.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• נפגעים בעימות בין תומכי למתנגדי מובארק
  

• צבא מצרים למפגינים: קולכם נשמע, שובו לשגרה
  

• בעקבות מובארק: נשיא תימן לא יאריך את כהונתו
• כיכר המדינה. תחריר הפכה למרכז המחאה בקהיר
• עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
  

במשך שעות ארוכות התעמתו אתמול (יום ד') תומכי מובארק, שיצאו לראשונה לרחובות בהמוניהם, מול מתנגדי המשטר - במקום שהפך לסמל המחאה, כיכר א-תחריר בקהיר. שר הבריאות המצרי, אחמד פריד, מסר כי 611 איש נפצעו בכיכר ושלושה בני אדם נהרגו. אחד מהם נפל מגשר סמוך לכיכר, האחרים נהרגו בתחריר עצמה. פריד לא ידע לציין האם ההרוגים הם תומכי מובארק או מתנגדי השלטון הקיים.  

ואולם, דיווחים לא רשמיים מצביעים על מספרים אחרים לגמרי מאלו שמסרו הרשויות. על-פי רופאים שטיפלו בפצועים בכיכר, לא פחות מ-1,500 איש נפצעו במהומות, בהן הושלכו בקבוקי תבערה רבים, נעקרו ונזרקו מרצפות ובעיקר יודו אבנים - במשך שעות ארוכות. הרשת הלבנונית "אל-מוסתקבל" טענה כי לא פחות מ-30 איש נהרגו בכיכר, אך גם לדיווח אין כל אישור.

אחת הרופאות הנמצאות בכיכר, ד"ר מונה מינה, סיפרה כי רבים מהפצועים הוכו באמצעות מוטות ברזל, לבנים או אבנים. רבים מהם הובאו למרפאה מאולתרת שהוקמה במסגד עומר מכרם הסמוך לכיכר. לדברי מינה, מניין הפצועים גבוה בהרבה כיוון שהמניין הממשלתי אינו לוקח בחשבון את הפצועים קל.

גם ביום התשיעי למחאה העממית במצרים, הפרו אלפים את העוצר וסירבו להיעתר לבקשת השלטונות להתפזר מהכיכר. בקבוקי התבערה, שהושלכו מהגגות בזה אחר זה, לא שיכנעו אותם לחזור לביתם - והם המשיכו לקרוא למובארק להתפטר, לקרוע את תמונותיו ולדרוך על שלטי התמיכה בו. צוותי עיתונאות וטלוויזיה רבים מרחבי העולם דיווחו כי הותקפו על-ידי מפגינים זועמים.

בוושינגטון ראו אף הם את התמונות שהגיעו מקהיר, והלחץ על מובארק לעזוב מיידית את תפקידו הלך וגבר. מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, שוחחה עם סגן הנשיא החדש, עומר סולימאן, וגינתה את האלימות. דוברה, פי ג'יי קראולי, סירב להטיל את האחריות לקרבות הרחוב על המשטר: "אנחנו לא יודעים מי הבריונים שאחראים לאלימות".

גם הנשיא, ברק אובמה, דרש לעצור את ההסלמה. "הזמן לשינוי הגיע, והזמן הזה הוא עכשיו", אמר דובר הבית הלבן, רוברט גיבס. "שינוי משמעותי חייב לכלול קולות מהאופוזיציה, והתהליך הזה צריך להתחיל מיד. חובה להפסיק את האלימות ולהתחיל עכשיו את המעבר הזה". אובמה שוחח עם מובארק ולמעשה הבהיר לו כי עליו לסיים את תפקידו בהקדם. גיבס רמז גם כי שאלת הסיוע הצבאי למצרים תיבחן מחדש, בעקבות המחאה האלימה של תומכי מובארק.

(אל) תחזיקו אותי!‏ (צילום: רויטרס)

1

2

3

4

5

6

7

גם בבריטניה מודאגים מאוד מקרבות הרחוב. שר החוץ, וויליאם הייג, שוחח עם גמאל מובארק ואמר לו: "אם יתברר שהממשלה היא האחראית לאלימות זו תהיה קטסטרופה למצרים ולאלו שכעת בשלטון". כתב BBC בוושינגטון, אנדרו נורת', דיווח בעניין זה כי מקורות דיפלומטיים מסרו לו כי "כל הראיות מצביעות על כך שהמהומות במצרים מלובות על-ידי המשטר". לדברי הגורמים, קיימת סבירות שחלק מההפגנות למען מובארק הן הפגנות ספונטניות, אך רובן "מתוזמרות היטב".

גורם רשמי בממשלת מצרים מתח הלילה ביקורת על הדרישות האמריקניות מקהיר ואמר כי הן סותרות את עצמן. "יש סתירה ברורה בין הקמת ממשלת מעבר לבין האצה של כל התהליך", אמר הגורם לסוכנות הידיעות AP. יודגש כי המקור אינו נמצא במצרים. לדבריו, החלטתו של הנשיא, חוסני מובארק, שלא להתמודד בבחירות הקרובות, אינה נובעת מלחץ אמריקני.

בתוך כך, קרא סגן הנשיא סולימאן לאלפי מתנגדי המשטר המפגינים בכיכר א-תחריר בקהיר ולתומכיו של הנשיא מואברק "לציית לעוצר ולחזור לביתם". סולימאן אמר כי המשך המשא ומתן בין השלטון לבין גורמי האופוזיציה במדינה תלוי ברגיעה ברחובות.

פרט לעימותים המצולמים והדרמטיים בכיכר בקהיר, גם באלכסנדריה נערכו הפגנות של תומכי מובארק. הטלוויזיה המצרית דיווחה כי כוחות הביטחון עצרו אזרח ישראלי בשכונת אל-ארבעין בסואץ, ולקחו אותו לחקירה. ארצות-הברית קראה בעקבות האירועים ל"הפסקה מיידית של האלימות".

שליח ynet לקהיר דיווח שהמהומות שככו מעט בשעות הערב, אבל עדיין ניתן היה לראות את בקבוקי התבערה מושלכים בזה אחר זה, גם לאחר רדת החשיכה. אם (42) ובתה, סטודנטית לרוקחות בת 18, סיפרו כי הן נמצאות בא-תחריר מאז תחילת ההפגנות. "נישאר בכיכר עד שנצליח להפיל את מובארק", אמרו לפני פתיחת המהומות, שבמהלכן ולאחריהן כמעט לא ניתן היה לראיין איש - והמקום הפך למסוכן מדי לזרים, ובטח לעיתונאים.

לפני תחילת ההפגנות האלימות קהיר נראתה כמעט נורמלית, פרט למכוניות המשטרה השרופות, לא רחוק מבית הכנסת. אנשים נישקו את תמונת מובארק, וניתן היה לראות כי הנאום הדרמטי שלו אכן השפיע עליהם. אבל אז התפרצו היצרים, בספונטניות או אם כמחאה מאורגנת מלמעלה, והכל השתנה.